ג ע ג ו ע פרק ט"ו

ורד שבה לביתה ושמחה לראות שגילי צוחקת כששינה שכבר בקעו נראות כמו יהלומים קטנים וכל כך זוהרים.

"ורד אמרה לה מיקה, אני אחזור הביתה ואת תמשיכי עם הכייף עם הגב' הצעירה הזו שכל דקה לשהות לצידה היא שעת איכות"

ורד נישקה למיקה מעמק הלב והיא והודתה לה על כל העזרה שהיא מושיטה ושוב חזרה ואמרה: "אל תכנסי לסרטים עם בעלך אני מבטיחה לך שאין לו שום רומן זולת הרומן שלו איתך"

גילי ביקשה מורד לשחק בחדר ושתיהן נכנסו לחדר של הפעוטה וכל הצעצועים נזרקו מארגז הצעצועים לשמחתה הרבה של הפעוטה.

כעבר זמן מה החלה הילדה להראות סימני עייפות וורד הקימה אותה בזרועותיה ובשקט עם המון אהבה השכיבה אותה על מיטתה. את הצעצועים השאירה על הריצפה כדי לחזור ולשחק שוב עם המתוקה.

היא חיפשה את הסיגריות והציתה עוד אחת, מה זה כבר משנה חשבה, עוד סיגריה פחות סיגריה, איפוא אהובי, זה החשוב אך תשובה לכך אפילו לא הייתה אצל הקודקודים של צה"ל.

ורד ישבה על מדרגות המרפסת הקטנה שלה ומדי פעם חלפו ילדים, אמהות עם עגלת תינוק והיא חשבה כיצד כל העולם ממשיך להתנהל כאילו כלום לא ארע, כיצד הכל מתנהל כתמול שלשום אבל אין העולם כתמול שלשום, לא העולם נחרב והכל מתנהל כתמול שלשוםםםםםםםם.

דמעות בקעו מעמק לבה דמעות שפילחו את נשמתה הצעירה ושתמיד הייתה שמחה ואופטימית אך העולם נחרב רק לדידה ולבתה הפעוטה המתוקה שזועקת מדי פעם אבא אבא אבא אבא ♥♥♥♥♥
רוני הילדה רוצה אותך וגם אמה כמהה לך אז אנא חזור אלינו אל שתינו שחשות יתומות, שבירות ומפוחדות.

המשך יבוא