ד"ר לורן ופרופסור רוני יובל פרק 15

במגרש החנייה בבית החולים כשהיא מחנה את המכונית שלה עומד לפניה אותו גבר מקסים פרופסור לביא מנהל מחלקת העיניים בבית החולים ומחייך אליה.

"בקר טוב ד"ר יובל כמה שאת אלגנטית היום "!!!!! בקר טוב גם לך פרופסור לביא האם יש לך איזו הודעה עבורי חחח"??

"כן כיצד ניחשת" "אז אנא חסוך במלים כי אינני רוצה לשמוע ולו מלה מאותה הודעה שביקש ממך בעלי למסור לי"

"ד"ר יובל למה את מתקיפה אותי בטרם פתחתי את פי ?? אין לי שום הודעה מבעלך אלא יש לי הודעה ממני אישית"!!!!

"אני רוצה להזמין אותך בהפסקת הצהרים שלנו לאכול משהו מחוץ לבית החולים מקום שתחזרי אליו לעיתים קרובות מאד".

"אני מאד מודה לך אך לא תמיד יש לי זמן להפסקת צהריים הכל תלוי בעומסים במהלך היום"!!

"בואי נסכם כך : עכשיו אנחנו קובעים כי בשעה 13.30 ניפגש כאן במקום הזה ואם תהינה לנו בעיוות נצטלצל הנה מס' הטלפון שלי ותואילי לתת לך את מס' הטלפון שלך" חחחח

שני הרופאים נכנסו למעלית וברכו לשלום את האנשים שהכירו והיא יצאה ראשונה חייכה אליו והמעלית המשיכה בדרכה.

הקומפלימנטים שקיבלה לורן היו "מפה ועד הודעה חדשה" כולם החמיאו לה כמה ההיא נראית יפה והיא הודתה כמובן לכולם ומיהרה להיכנס לחדרה.

היא לא הספיקה להתיישב והטלפון צלצל :"לורן מדבר שלומי יובל מקווה לפגוש אותך בשעה 13.30 כפי שקבענו ומאחל לך יום קל והצלחה".

היא הסמיקה וחשה כי לחייה בוערות וסמוקות. לאט לאט פשטה את בגדיה ולבשה את החלוק עם התג שמעל לדש והמתינה מעט לייצב את המצב ומיד יצאה החוצה להתחיל את היום בביקור רופאים.

בסביבות השעה 13.00 הודיעה לאחות הראשית שהייתה ידידה אמיתית וכנה שלה כי היא תצא היום מוקדם יותר כלומר בעוד חצי שעה לערך ואם במקרה מישהו יחפש אותה שתגיד כי אינה יודעת היכן אני נמצאת.

האחות הביטה לתוך עיניה הכחולות והענקיות ולחשה ממתיקה סוד ד"ר יובל ????? את יודעת שאין לי סודות ממך אך זו פגישה ראשונה ואין לי מושג כיצד תסתיים".

"בהצלחה ועכשיו רוצי להתלבש ולהתאפר ליידי אמיתית"

המשך יבוא