puma161
השם של הסיפור עתיד להשתנות~

הבה ננפץ סטיגמות

puma161 25/06/2017 871 צפיות 10 תגובות
השם של הסיפור עתיד להשתנות~

רעיון נחמד שעלה לי ואולי יתפתח למשהו.
הקדמה:
נכון הקטע הנחמד הזה בסיפורי אהבה שילדה עם ערמת ספרים ענקית בידיים מתנגשת בילד החתיך של השכבה וזו אהבה ממבט ראשון?
נכון הסצנה הכל כך יפה הזאת בסרטים וסיפורים מרגשים ומלאי מחשבה שהגיבור משעין את מרפקיו על החלון וחושב על "מהי משמעות החיים?" ועוד דברים חסרי חשיבות בעליל?
הרגע המדהים הזה שכולנו חיכינו לו והגיבור והגיבורה מתנשקים ומרגישים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם? למרות שזו הנשיקה הראשונה של אחד מהם?
חה! הצחקתם אותי. אני לא מאמין עליכם שנכנסתם כל כך לסיפורים והקלישאות השטותיים האלה. אתם באמת חושבים שאם תתנגשו במישהו הוא יתכופף לעזור לכם או בכלל יטרח להתנצל? שהנשיקה הראשונה שלכם תהיה מושלמת? מאיפה אתם בכלל יודעים איך עושים את זה?
אבל אני סולח לכם, אתם לא באמת מבינים אותי. אתם יכולים לקרוא את סיפור הנעורים החביב שלי או שלא. רק שתדעו, אתם לא תבינו על מה נפלתם. השיעמום הכי גדול בתולדות האנושות (ולא קיצור תולדות האנושות. באמת, לא מעניין.) ואני ממש לא צוחק.

שמתם לב שכתבתי 'סיפור נעורים' ולא סיפור אהבה? טוב, זה כי אני לא בטוח כמה 'אהבה' תהיה פה. חיי התיכון שלי בסך הכל… נורמליים. ולא מהסוג הנפלא הזה של קבוצת חברים טובים שנפגשים בערבים והולכים למסיבות ושותים ומשתכרים. ממש לא. מהסוג השני, של הילד הקטן והשקט עם חברי בית הספר ששייכים לבית הספר, וחברי האחרי-בית-ספר שאולי באמת נפגשים קצת בערבים. זה שלא אוהב לצאת החוצה לבלות כי ריח של אלכוהול גורם לו לבחילה וסיגריות כמעט גרמו לו פעם להתקף לב. ההוא שכולם קוראים לו מוזר אבל בניגוד לכל סיפורי הדיכאון המוכרים, הוא מקבל את זה ברוח טובה וכולם יודעים את זה. הוא אוהב לשבת בבית ולדבר עם אנשים דרך אתרים ופורומים במחשב, כי הם נחמדים.

אני לא הגיבור של הסיפור שלי, אני דמות משנה קטנה ונחוצה מאוד. אחת כזו כמו שומר הראש האמיץ שמת כשהגן על אדונו, חוץ מזה שאני עדיין חי וקיים ונושם. אני לא יפה או חתיך או מושלם, יש לי שיער חום ועיניים ירוקות שנראות חומות בשמש (אני לא מתבלבל, הן נראות חומות בשמש אבל הן בעצם ירוקות. דייט בחשיכה נחמד כזה אולי תבינו) והדבר הכי מיוחד בי הוא שכל הפרצוף שלי מנוקד בפצעוני בגרות. מצחיק שכולם אומרים שלרוב בני הנוער יש אותם אבל בסביבה הקרובה אני לא רואה יותר מדי כמוני. אני אומנם לא נמוך ומודה על כך לעולם, ואני במשקל ממוצע לגמרי. שמח על עצמי. לא דכאוני או אובדני או מקובל מדי ויורד על אחרים על ימין ועל שמאל או החנון של השכבה שכל הזמן נועלים אותו בלוקר של עצמו.
נחמד לי מאוד עם עצמי ואני לא צריך סיפור אהבה מדהים, מרהיב ויוצא מן הכלל כדי להרגיש טוב עם עצמי. למעשה, זה סיפור נעורים. לא סיפור אהבה ולא סיפור התאבדות ולא סיפור על ילד מסכן שההורים שלו החליטו לעבור למקום חדש בשנה הראשונה בתיכון.
לא. אני אדם רגיל לגמרי, עם חיים רגילים לגמרי וסיפור נעורים רגיל כזה כמו שיש לכל שאר הילדים שלא משתתפים בסיפורי האהבה המרגשים האלה.

אז זה הסיפור שלי, ואני לא מת בסופו. אל תדאגו לי, אבל אולי כדאי שתחשבו פעמיים אם לקרוא אותו או לא, כי קיים סיכוי סביר שתמותו משיעמום באמצע. ההומור הסרקסטי לא יצליח להחזיק אתכם עד הסוף המר (הוא לא באמת מר).


תגובות (10)

הבה נשב ונחכה לפרק הבא…( אין לי מושג אם השתמשתי בזה נכון או לא אבל שיהיה).
אני אוהבת סיפורים שיש בהם הומור עצמי כזה, אז הצלחת למשוך אותי לסיפור. אני ממש אשמח אם לשם שינוי יהיה סיפור נורמלי על חיים נורמליים ולא על חיים שמוזכרים רק בסרטים. אז זה רעיון ממש נחמד…בהצלחה!

25/06/2017 11:53

    תודה לך!
    כן… אחת הסיבות שהרעיון עלה לי היא העצבים הבלתי פוסקים שלי על סרטים.

    25/06/2017 15:01

ממש אהבתי:)

25/06/2017 11:59

    תודה :)

    25/06/2017 15:02

האמת, זה נשמע ממש טוב
סוף סוף סיפור שה"גיבור" שלו הוא ילד נורמלי עם חיים נורמלים
מחכה לפרק הראשון

25/06/2017 13:16

    תודה לך :)
    אני באמת לא יודעת מתי הפרק הראשון יעלה אם בכלל כי אני כותבת כרגע עוד שני סיפורים אחרים, אבל כן. אני אדאג שיהיו לו את החיים הנורמליים הכי מעניינים שאפשר ^^

    25/06/2017 15:05

חח מוצא חן בעיני ממש…
יאללה תפציץ!

25/06/2017 15:18

    אני בת.
    ותודה :) אני באמת רוצה לפתח את זה

    25/06/2017 15:25

נשמע סיפור מבטיח, סיפור אמיתי. אהבתי את התיאור של הנער.. מחכה לפרק הראשון:)

26/06/2017 20:00

    תודה :)

    27/06/2017 14:34
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך