היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 3-

עונה 2 פרק 3:

-נקודת מבט ליאור-

אני,שיר ואגם נכנסנו לבריכה.
היה כיף…רק חבל שהיו מים קפואים! אבל ממש קפואים!!!
הן הצליחו להשכיח ממני את מאור ויובל.כמעט לגמרי…וזה טוב…נראה לי…
לאחר שעתיים 'קפואות' בבריכה יצאנו וישבנו על כיסאות השיזוף.
בדיוק הייתה שקיעה,כך שהתחיל להיות יותר קר ממה שהיה לנו!
"אם מישהי רוצה ארטיק שתיקח ביס מהגוף שלי" אמרתי וכולן צחקו וגם כולם.
ושמתי לב שהיו בנים שהצטרפו לצחוק של אגם ושיר ,הסתובבתי ,הבנים הם: מאור,אביב,אופק ורועי,(!).
"היי" הם אמרו לנו
"ביי" עניתי
"טוב,מה הקטע שלכן?!" רועי שאל
"אין שום קטע" עניתי בהתגוננות
"אז למה 'ביי'?" הוא התחכם
"יום בנות,עכשיו ביי!" אמרתי והדגשתי את המילה 'ביי'.
"לחוצה…" מלמל רועי בשקט וכל הבנים התכוונו לעלות ואני שמעתי את רועי.
"אל תתחיל איתי עכשיו!" הזהרתי אותו
"למה שאני אתחיל איתך,יש לך חבר" הוא ענה,למה מישהו חייב תמיד הרוס לי משהו?!
"אוף,שתוק! לא רציתם להיכנס לבית?" צעקתי ואחר-כך שאלתי בנחמדות מזוייפת
"לא,האמת שבא לנו לשבת פה ואז להיכנס לבריכה…" אמר רועי בקול מרושע,ככה זה שאת רבה עם חבר של אח שלך שהוא במקרה החבר שלך או היה(?)…
"טוב בואו נלך להתקלח במילא קפוא פה…" אמרתי לאגם ושיר
"טוב…" אמרה אגם והלכנו לכיוון הכניסה מהחצר.
כשעברנו ליד הבנים אופק נישק את שיר ואני רק משכתי אותה ממנו וכל הבנים צחקו…
לא היה בא לי לראות עכשיו משהו מתנשק זה רק עשה לי רע,מהבחינה הזאת שנזכרתי במאור ויובל….
"מצטערת…" התנצלה שיר
"לא נורא,זה בסדר,באמת…" שיקרתי,אני לא יכולה לומר לכולם לא להתנשק לידי בגלל שזה מזכיר את מאור ויובל…
עלינו לחדר שלי וכל אחת התקלחה.
לאחר שהתקלחנו ישבנו על מיטתי וראינו את התוכנית 'סברי מרנן' ששודרה בטלוויזיה.
אני לא ממש ראיתי…
חשבתי על הבנים שכרגע הם בקומה מתחתיי,למה מישהו תמיד חייב להרוס משהו עם בנים?למה אי אפשר חברות בלי שמישהו יפריע באמצע?!
'היא לבטח זוכרת ימים שאהבנו ,למה היא לא פה ואם היא עוד אוהבת שתבוא…' צלצול הפלאפון שלי קטע את מחשבותיי.
זה היה מאור.
רציתי לנתק את השיחה אבל בטעות עניתי לשיחה.
—
אני: "מה?" שאלתי
מאור: "אני מתגעגע…" אמר מאור בשקט
אני: "יופי…" עניתי ביובש
מאור: "מה יופי?!" הוא הרים את קולו
אני: "אל תצעק עליי" התאמצתי לא להרים את קולי
מאור: "יופי,עכשיו תעני לי!" הוא הרים את קולו שוב,נמאס לי כבר…!
אני: "יודע מה?! אני שונאת אותך,על טעויות משלמים,זה נגמר בנינו!" צעקתי וניתקתי ישר לא מחכה לשמוע את התגובה שלו…
—
שיר ואגם הסתכלו עליי במבט קצת המום.
"מה?" שאלתי ,למרות שידעתי מה הן יגידו.
"אתם גמרתם? שאלה אגם
"זהו?" הוסיפה שיר
"כן…לא שמעתי את התגובה שלו,אבל מבחינתי ,כן…" אמרתי.
הרגשתי דמעה גדולה ומלוחה מתגלגלת על לחיי ומשם ממשיכה למטה,אל הלא נודע….
"דיי!" אמרו אגם ושיר וחיבקו אותי מצדדי
"הכל לטובה…" אמרה אגם בהשלמה,אני עוד צריכה להשלים עם זה.
וזה לא הולך להיות קל…

-נקודת מבט מאור-

ליאור: "יודע מה?! אני שונאת אותך,על טעויות משלמים,זה נגמר בנינו!" צעקה ליאור ונתקה ישר את השיחה,לא שומעת את התגובה שלא יצאה מפי.
—
"נו?" שאלו כולם בציפייה
"נפרדנו…" אמרתי בעצב והרכנתי את ראשי
"מה?!" הם שאלו בהלם
"טוב מה ציפתם?,שהיא תסלח לי מהר?" אמרתי
"לא,אבל עדיין…" אמר אביב
"אתה תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי שהיא תיסלח לך, זה לא הולך להיות קל" הזהיר אותי רועי
"מה אתה חושב,שאני לא יודע?" אמרתי בעצב
"כן…כאילו,אתה יודע…" אמר רועי
ואני חשבתי,מה יהיה מחר?