שרונוקי :)
סליחה שלא כתבתי מלא זמן היה לי עומס שיעורי בית

יצאת גדולה! – פרק 6 וסליחה שלא כתבתי מלא זמן

שרונוקי :) 23/04/2014 484 צפיות 3 תגובות
סליחה שלא כתבתי מלא זמן היה לי עומס שיעורי בית

~נקודת מבט עידן~
"אני לחוץ", אמרתי לתמיר וידיי מזיעות. "יהיה בסדר אחי", החזיר לי תמיר במבט כאילו לא אכפת לו. "כשהיינו בבית הספר היה לך אכפת, מה אתה כזה?", שאלתי אותו מעט כעוס. "תקשיב עידן, אני הייתי חודשיים וחצי בבית חולים!", צעק תמיר, "אני בסדר! אתה רואה?". לא עניתי לו. לא היה לי גם כוח, הייתי עייף ןלחוץ.
בר טיילה בבית חולים גם לחוצה, רגלה הייתה חבושה מהנפילה של כיסא הגלגלים, "אמרו לי שהנפילה של לירז יותר גרועה משלי", התיישבה בר לידי. "כי היא נכה", עניתי לה עם מעט חרטה בדבריי, "אני רוצה ללכת לבקר אותה', לבסוף אמרתי בביטחון מלא. "מה אתה משוגע? כמעט העיפו אותי משם במכות", אמרה בר רצינית. "אני רוצה! אני יכול תמיד אני יכול", אמרתי בחיוך. "תקשיב לבר טיפש קטן", אמר תמיר רגל על רגל. "אל תקרא לי טיפש וממתי אתה כזה בטוח בעצמך?", שאלתי אותו. הוא לא ענה. "אני הולך בייי!", אמרתי תוך כדי הליכה. "וואי איזה עקשן אתה!", אמרה בר, "תמיד תישאר כזה". חייכתי חיוך קטן כאילו בר הייתה האישור שלי. הלכתי קצת בחוסר מודעות ורגליים רועדות.

~נקודת מבט תמיר~
"אני לא דואג לו", אמרתי לבר. "למה? למה אתה כזה בטוח שלירז בסדר?", היא שאלה אותי קצת מופתעת. "רוצה את לשכב במיטה בבית חולים ולראות ילדים שמחים מהחופש כשאת יודעת שאת לא יכולה להיות שמחה?", אמרתי לה בדמעות. היא הביטה בי בלי למצמץ. היה לה מבט רציני מבדרך כלל. "אין לך מה להגיד?", המשכתי לשאול אותה. "לא", היא ליטפה את שערה החום הקצר. הייתי קצת מאוכזב. "בר", אמרתי לה. "מה?", היא שאלה בחזרה. "את אוהבת את עידן?", שאלתי אותה. היא הסמיקה, וגלגלה את עיניה לעבר הרצפה, "לא, למה אתה שואל?". ידעתי שהיא משקרת. "סתם", שיקרתי ושלחתי מבט קטן לעבר הדלת של לירז. והיא עמדה הייתה שם.


תגובות (3)

המשך!

23/04/2014 13:25

טוב =]

23/04/2014 13:31

תמשיכייייייייייייייייי

28/04/2014 17:36
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך