לבי במזרח ונפשי בניו יורק – חלק א'
היום יום שני.
מחר בלילה אמא ואבא ימריאו אל עבר עיר החלומות, התקוות והחלומות המנופצים – ניו יורק.
הם כבר נסעו פעם, אבל עדיין, זה קשה לי!
שבוע בלי אמא ואבא, נשמע קל אבל הלכה למעשה – אני לא מסוגלת לחשוב על זה!
-ההתחלה-
אבא חלה בסרטן, ואז שוב חלה בסרטן, ואז שוב חלה בסרטן שנגרם מהסרטן השני, ואז שוב חלה בסרטן, ואז חלה עוד פעמיים שנגרמו מהסרטן השלישי. 5 פעמים.
אמא היא אחות במיון מבוגרים, כשאבא במצבים הכי גרועים היא משתדלת לעבוד פחות, אבל גם היא צריכה לשמור על שפיות.
מבחינה כלכלית – אנחנו מסודרים, לאבא יש קביעות (!) בתור מרצה באוניברסיטה לגיאוגרפיה ואמא תורמת את חלקה. הסרטן לא פגע בנו מהבחינה הזו.
-עכשיו-
אבא עדיין סובל מכאבים ושתי הגרורות בגב עדיין לא חד משמעיות אבל בסך הכל הוא בסדר. אמא גרמה ללמוד 'על בסיסי' בקרדיולוגיה (מן תת-התמחות של אחיות, האנטומיה של גריי מישהו?), אז הם החליטו לנסוע לנקות את הראש בניו יורק.
אני ממתינה למכתב קבלה מבית ספר מאוד נחשב לקולנוע (נקרא לו 'הבית ספר על שם צ'ארלי צ'אפלין') שבו אני אמורה ללמוד משנה הבאה, כיתה ט', עד לסיום התיכון. התשובה שאני אמורה לקבל בימים הקרובים היא המכריעה, היא התשובה הסופית.
-היומן-
אני אכתוב יומן במהלך הימים שבהם הם יורק החדשה, כדי לשמור על שפיותי.
תגובות (1)
מרתק, תמשיכי