מטורפת\\ פרק 19

אני קמה באיטיות, מקווה שקריס לא נמצאת מבעד לדלת.
בפתח הדלת עומד שליח נמוך קומה עם חבילה בידו.
"אליס לורנס?" שואל ואני מהנההנת בראשי בחיוב.
חתמתי לו על מספר מסמכים והוא הביא לי חבילה ו-2 מכתבים.
באחד כתוב שהיותי אפוטרופוסית של טיה באופן חוקי ובשני ישנו זימון לפגישה אצל הפסיכיארטרית של טיה.
"אליס?" טיה עומדת בפתח חדרה, דמעות ובעיניה ומבטה עייף.
היא מתקרבת אליי באיטיות "אני מצטערת" היא לוחשת ודמעות זולגות במורד פניה.
"אין לך על מה מותק שלי" אני אומרת ומחבקת אותה.
"תלכי לישון אליס" היא לוחשת "לא ישנת יותר משעתיים במשך הימים האחרונים".
ואם יקרה לה משהו? אם יהיה לה התקף ואני לא אשמע? היא יכולה למות.
"אם את מפחדת שיקרה לי משהו, את יכולה לישון בחדר שלי ולא בחדר שלך בקומה העליונה" טיה אומרת ברוגע. אני הולכת בשקט לחדר של טיה.

________

אני קוראת את שתיקה רועמת, שוב.
קראתי אותו כבר 30 פעמים בערך, בחודשיים האחרונים.
פתאום הטלפון של אליס מצלצל.
השם 'אדם' כתוב על צג הטלפון, מי זה?
אני מחליטה לענות ולא להעיר אותה. היא בקושי יכולה לישון בזמן האחרון, עד שהיא נרדמה אני לא אעיר אותה.
"אליס?" שואל גבר עם קול עמוק
"לא, טיה" אני עונה
"אליס נמצאת?"
"היא ישנה"
"טוב טיה, תמסרי לה שאני אוהבת אותה, ואני מבטיח שאחזור"
"מי אתה?"
"היא לא סיפרה לך עליי? אויש אליס הזאת, היא כבר תדע מי אני"
"אוקיי"
"תמסרי לה גם שלא אהיה זמין בקרוב, שלא תדאג."
"בסדר גמור"
"תודה טיה"
"בבקשה אדם"