משפחה חדשה פרק 5
אחרי 10 דקות של ריצה הגעתי למחסן.
המחסן היה מלא בכיסאות ושולחנות שבורים וחומרי ניקוי.
הדמעות עדיין לא הפסיקו לזלוג על כל פני ועדיין התמונה של דן הייתה בראש שלי.
עשיתי מעצמי צחוק אבל כל כך נהנתי.
השפתיים של דן היו ממש רכות.
המחסן היה חשוך ולא היה בו אף אחד חוץ ממני, לפתע שמעתי מישהו יורד במדרגות ומתנשף.
התחבאתי מאחורי השולחנות ההרוסים.
"נועם את כאן?" שמעתי את הקול של שירלי.
יצאתי מהמחבוא ורצתי אליה, חיבקתי אותה ובכיתי.
"די אל תבכי זה בסדר" שירלי ליטפה לי את הראש וניסתה להרגיע אותי.
"את צדקת אני באמת מתעניינת בדן" הדמעות אפילו גברו כשאמרתי את המשפט הזה.
"אני יודעת ואני אפילו חושבת שגם הוא מתעניין בך" כששירלי אמרה את זה, חיוך על לי על הפנים.
"לא, לא אל תחייכי זה לא טוב!" שירלי כעסה.
"למה לא טוב?" חיכיתי לתשובה ממנה.
"כי מעיין לא מוותרת אף פעם, היא תעשה לך את המוות אם את ודן תיהיו ביחד. אחרי שברחת דן צעק על מעיין כל מה שהיא עשתה לך והיא ממש לא הייתה שמחה מזה."
"אז מה אני לא צריכה לחשוב עליה בכלל, היא זאת שבוגדת בדן" הרגשתי שזה ממש לא הוגן.
"אני לא אומרת לך לחשוב עליה אבל אני לא רוצה שהיא תפגע בך, והיא מסוגלת לזה"
יצאנו מהמחסן ובזמן שהלכנו במסדרון הבנתי רק אז כמה הרבה רצתי.
בדרך עברנו ליד ילדים אחרים וכולם לעגו לי "בואי תצילי אותי", "בואי ניהיה הבובות שלך בקורס מצילים"
"אל תקשיבי להם הם מטומטמים" שמעתי את הקול של דן.
"טוב אני הולכת לבריכה, לכו לחדר תדברו כי אני בטוחה שיש לכם על מה לדבר"
אחרי שתיקה מביכה הגענו לחדר.
למזלנו מעיין לא הייתה בחדר.
"אני מצטערת על מה שקרה" הרגשתי נבוכה באוד
"לא נורא, העיקר שעברתי את הקורס. מעכשיו את תיראי אותי בתור המציל החדר בבריכה"
רק המחשבה על דן בבגד ים גרם לי לחייך.
"יש לך חיוך ממש יפה" דן חייך אליי.
"תודה"
פתאום הדלת נפתחה ומעיין עמדה שם. "מה את עושה איתו?"
"מעיין תרגעי" דן נעמד מול מעיין.
"לא עשינו כלום" יצאתי ישר להגנתי.
"כן בטח לא עשעתם כלום" מעיין התקרבה אליי, ראיתי את היד שלה עפה לפנים שלי במהירות מטורפת.
אינ לא מאמינה שהיא סטרה לי. שמתי את היד שלי על הלחי שלי.
"מעיין די! אני לא רוצה להיות עם מישהי כמוך, זה נגמר בנינו" דן צעק על מעיין.
"נועם בואי איתי, שלא תיגע בך עוד פעם" דן משך את היד שלי ויצאנו ביחד מהחדר.
תגובות (0)