עיר מעופפת פרק 9

המסדרון היה ארוך וצהוב גם הוא, על הקירות התמשכו יותר מעשרות לוקרים אפורים, ג'ילי הובילה אותי לאחד פתוח.
"זה הלוקר שלך." היא אומרת ומושיטה לי מפתח.
"בשביל מה?"
ג'ילי פתחה את פיה וסגרה אותו. לבסוף אמרה:"אף פעם לא הייתה בבית ספר, נכון?"
"למדתי בבית. היה לי מזל."
"מזל?"צחקה ג'ילי
"היו לי הורים. לרוב האנשים לא היה אפילו את זה. בעולם שלמטה זה תשרוד או תמות"
ג'ילי השתתקה לשנייה ובקול רך יותר אמרה:"מצטערת, אם אתה לא רוצה לדבר על זה.."
עמדתי לומר משהו אך אז שמעתי קול בום מבהיל, הסתובבתי וראיתי מספר בריונים עוקפים בעיגול ילד נמוך וקטן עם שיניים שבורות והרבה נזלת, מתחת לזרועו היו שלושה ספרים.
"ג'ילי..מה הולך כאן…" שאלתי מבלי להתיק את מבטי מהילד.
ג'ילי החווירה ותפסה בידי, "בוא פשוט נלך מכאן" היא אומרת.
לא עניתי. המשכתי להסתכל.
אחד הבריונים תפס את הצווארון של הילד, הרים אותו ודפק אותו בשפיץ של לוקר פתוח, הילד נפל על הרצפה, כל הספרים התפזרו והבריונים צחקו. לפתע הרגשתי את הדם עולה לי לראש.
"טיילור…" קרא ג'ילי בקול חמור. "בוא נלך."
"הם פוגעים בו." אמרתי. מופתע שיש פשע גם בעיר העננים.
"טיילור, בוא פשוט נלך." ג'ילי ניסתה לאחוז בידי שוב, אך התנתקתי ממנה.
לא ברחתי מעיר פשע כדי ללכת לאחרת.
"היי! אתה!" קראתי.
הבריון הראשי הסתובב היה לו שיער בהיר וחיוך מפלצתי.
"קראתי לי?" הוא שאל בבוז מוגלה.
הושטתי את ידי לאקדח.
"תניח לו." אמרתי בקול חמור.
"או שמה?" צחק אחד מהם.

זהו זה. ניגשתי אל הזה שדיבר ונתתי לו אגרוף, שניים התנפלו עליי, הסתובבתי ובעטתי באחד מהם, נשארו עוד ארבעה, שלפתי סכין מהמגף, עכשיו הם איגפו אותי, הבריון הראשי עמד באמצע המעגל, הרבה ילדים צפו בנעשה, פיהם פתוח לרווחה.
"טיילור. תפסיק!" קראה ג'ילי.
"אל תתערבי." נבחתי עליה.
"כן. כלבה." קרא הבריון. "לכי מפה!"
ג'ילי העיפה בי מבט נפגע, עיניה התמלאו דמעות והיא התחילה לרוץ.
הילד ניצל את ההזדמנות והתחיל לרוץ לכיוון אחר.
החבורה צחקה. הדם עלה לי לראש.
"בוא נראה אותך." סיננתי.
הבריון הראשי עשה צעד אחד, תקעתי את הסכין ברגלו ובעטתי בבטנו, הוא צנח על הרצפה, שוטט דם.