תולעת סיפורים... ;)
ואו.... כל סיפור שאני עושה לוקח כל כך הרבה זמן...
מקווה שאהבתם..
תגיבו!!!

רוצח "שכיר" – פרק 2

ואו.... כל סיפור שאני עושה לוקח כל כך הרבה זמן...
מקווה שאהבתם..
תגיבו!!!

"מה אתה רוצה ממני?" צעקתי עליו בקול רועד.
האקדחים היו צמודים לחזה שלי.
לא העזתי לזוז.
"אנחנו צריכים לדבר" מר ג'קסון אמר לי.
"תעזבו את אנדרו!" צעקתי עליהם.
"אה אה אה…" הוא אמר לי בגיחוך קל ונענע את אצבעו.
"קודם מדברים" חיוך מרושע הופיע על פניו.
שני האנשים אשר כיוונו החזיקו את האקדחים תפסו את ידיי מאחוריי גבי.
"תכניסו אותו לאוטו!" הוא ציווה על על האנשים. הוא הצביע על וואן שחור.
הם התחילו לגרור אותי לכיוון המכונית. ראיתי שלקחו את אנדרו למכונית אחרת.
גופי רעד. התחלתי להתנועע בעצבנות.
הם לא הרפו ממני.
לא היה לי סיכוי להשתחרר.
נזכרתי מה אמרתי לאנדרו לפני שבע שנים:
"אני אשמור עליך גם אם זה הדבר האחרון שאני אעשה…"
אני מתכוון לקיים את ההבטחה הזאת.
הם הובילו אותי לוואן. הם השליכו אותי פנימה לתוך התא המטען.
קמתי וניסיתי לצאת מתא המטען.
הם סגרו את תא המטען והשאירו אותי לכוד בפנים.
"היי! תוציאו אותי!" צעקתי לעזרה.
לשווא.
שמעתי אותם צוחקים בקולי קולות.
הרגשתי את המנוע מתחיל לרטוט.
הרכב החל לנסוע.
דפקתי בחוזקה על החלון.
האדמה החלה להתרחק ממני.
המשכתי לדפוק נואשות על החלון.
ללא הצלחה.
נכנעתי.
התיישבתי על רצפת תא המטען החמה.
"לא משנה מה יקרה…" אמרתי לעצמי בלחש.
"אני אשמור עליך…."
———————————————————————————–
~שעה אחרי~
הגענו לעיר. מראה האזור השתנה מאזור שומם יחסית לאזור עמוס בבניינים ובפרסומות חוצות, אנשים בעלי בגדי מעצבים ומשקפי שמש, שהטלפון שלהם צמוד לאוזניהם מסתובבים עם שקיות צבעוניות מלאות בבגדים. מסעדות בכל צומת, מרכזי קניות, קולנוע.
נשמעו צפירות רבות בכבישים המלאים מכוניות.
איך לא?
הגענו לניו יורק.
המכונית פנתה פנייה חדה ימינה. נאחזתי בכל שיכולתי להיאחז בו.
המכונית האטה לאט. לאט. לאט. עד שנעצרה לגמרי.
שמעתי את דלתות המכונית נפתחות ונטרקות ברעש.
דלת תא המטען נפתחה. שני אנשים קפצו עליי ותפסו את ידיי. הם החלו לגרור אותי לעבר בית קטן ועלוב העשוי מלבנים אפורות-חומות. הם פתחו את דלת הבית וגררו אותי לשם.
לבית היה חדר אחד שהיה מואר ממנורת קיר קטנה ועמומה. בתוך החדר היה שני כיסאות ובניהם היה שולחן גדול מעץ. על השולחן היו מפוזרים מסמכים רבים.
האנשים הושיבו אותי על אחד הכיסאות וקשרו את ידיי לכיסא. התנועעתי בכעס.
"איפה הוא?!" צעקתי אליהם.
הדלת נפתחה.
הוא הגיע.
מר ג'קסון נכנס לחדר. האנשים הנהנו לעברו.
הוא התקדם באטיות לכיסא השני.
"ג'סי, ג'סי, ג'סי…" הוא אמר בזלזול לעברי.
"תקצר" קטעתי אותו. "מה אתם רוצים ממני?!"
הוא נאנח באכזבה. הוא חיפש בין כל המסמכים מסמך מסוים והעביר לי אותו.
לקחתי את המסמך והסתכלת עליו.
זה לא היה מסמך. זו הייתה תמונה של עורך דין.
"מי זה? ומה הוא קשור אליי?!"
"זה.." הוא הסתכל עליי. חיוך מרושע היה שרוע על פניו.
"הקורבן הראשון שלך"
הדף נפל מידיי בהלם. אימה אפפה אותי.
"אתה מתכוון..", בלעתי רוק בפחד. "אתה מתכוון שאני… צריך להרוג מישהו?"
הוא לא אמר דבר. רק הסתכל עליי. החיוך שלו אמר הכל.
"אתה תעשה כל מה שאני.."
"אתה רוצה שאני ארצח בשבילך!" קטעתי אותו בצעקה.
חיוכו נמחק. הוא חבט על השולחן עם אגרפו בכעס.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב!" הוא הצביע עליי בכעס.
"או שתהרוג אנשים או שאני אהרוג את אנדרו!"
קפאתי. אימה אפפה אותי.
לא משנה מה, אני בחיים לא אסכן כך את אנדרו!
נשמתי נשימה עמוקה ועצמתי את עיניי. הסתכלתי עליו בגועל. מר ג'קסון שילב את ידיו בשביעות רצון.
התשובה הייתה ברורה לו.
"אני אעשה את זה…" השפלתי את מבטי.
"ידעתי שתסכים." חיוכו של מר ג'קסון חזר.
"אתה תתחיל להתאמן עוד היום. אתה ואחיך תגורו בבית מיוחד ששם נשמור שלא תעשה שטויות ונאמן אותך."
לא הרמתי את מבטי. ידעתי שאני לא אוותר על אנדרו בחיים.
"עכשיו… בוא נתחיל!"


תגובות (7)

המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וגם כל הסיפורים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/12/2013 09:33

כנ"ל!!!!!
שמחה שאת אוהבת!!!! ♥

27/12/2013 09:35

תמשיעיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

27/12/2013 10:04

* תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

27/12/2013 10:04

תמשיכככיייייייייייייייייי וגם את כל שאר הסיפוריםםםםםםםםםם שללללךךךךךךך תתתתתמממממשששששששייייייככככככיייייייייי

27/12/2013 10:22

היא כותבת פרק לכול סיפור פעם אחת בשבוע… גם אני ומשועממת מנג'סות לה לכתוב יותר פעמים בשבוע. בכול אופן דרדסית, סיפור ממש טוב!

27/12/2013 11:58

תודה!
ומה שאני עושה אני מנסה לעמוד בזמן מסויים. אני רוצה לפרסם סיפור אחד מכל "סדרה" בשבוע. כמובן שאם אני יכולה יותר אני אעשה את זה

27/12/2013 12:44
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך