תאומים (3/3)

יוהן נחרד כאשר גילה שנתן את החומר לפרה אבל הוא כבר לא היה יכול לעשות כלום.
אחרי 11 חודשים הפרה שיוהן נתן לה את החומר עמדה ללדת.
"תאומים!" צרח מר גרין (האיש שהשכיר ליוהן את הדירה) "בסי הולידה תאומים".
יוהן יצא החוצה.
"פעם ראשונה אי פעם, הפרה הולידה תאומים" אמר מר גרין.
"תאומים?" שאל יוהן בעניין.
יוהן ניסה להיזכר לגבי מה שידוע לו על בסי, למיטב זיכרונו היא קיבלה את החומר.
"יש אצלה היסטוריה של תאומים?" שאל יוהן.
"לא, למעשה כל הפרות כאן חסרות היסטוריית תאומים" אמר מר גרין.
יוהן חשב. האם פיצח את הקוד של התאומים? האם זה בכלל אפשרי.
הוא רשם לעצמו את שם החומר.
יוהן הצטער שלא יכל לבדוק.
…
המזל של יוהן החליט לשחק לו ואחד מתאומיה של הפרה מת מהכשת נחש. יוהן הצליח לשים יד על הכלייה והצליח למצוא את אותו החומר הירקרק שמצא מכלייתו של אחד מהתאומים שהיו מושא ניסויי של מנגלה.
יוהן החזיק עכשיו בקבוק נוסף של מה שחשד שהיה חומר ליצירת תאומים. האם הוא יעז לבחון את זה? האם הוא יעז להיות כמו מנגלה? אדם שכל כך נחרט בזיכרונו כאדם שלילי? האם יהיה גם הוא מסכן חיים למען המדע?. יוהן עמד בפני בחירה קשה במיוחד.
…
יוהן הרגיש איך לאט לאט החיים שלו מתחילים לעסוק בכפייתיות בתאומים. הוא ראה כל הזמן סביבו תאומים וזה חירפן אותו. הוא עצמו היה תאום אבל משום מה הדבר העסיק אותו והטריד אותו. הוא התחיל לחשוש שמא הושפע מהמדען. הוא רצה יותר מכל לתת למשהי את הבקבוק ולראות האם תלד תאומים אך כיצד יוכל לעשות דבר שכזה? אין זה מסכן לחלוטין את האישה?. מדע או הומניות?. מאז ומתמיד הבחירה הייתה קשה.
…
אחרי שנים מאז, יוהן הפך לרופא מתמחה ואפילו נתנו לו הזדמנות לחקור. הוא חקר אמהות שילדו תאומים. הוא החליט לעשות זאת בדרך הומנית במיוחד. הוא גילה בדם שלהן עקבות של החומר הזה. זה היה קשה אבל משום מה היה נדמה שהחומר הזה נמשך לעצמו ומתקבץ למראה חומר שכזה.
הוא גילה שככל שכמות החומר הזו גבוהה יותר כך התאומים יוצאים דומים יותר וגם בהירים יותר בגוונים. הוא כל כך התפתה לתת לאישה את החומר הזה ולראות האם יוולדו תאומים. לבסוף החליט לנסות על עכברים. כאשר הזריק לעכברה את החומר הוא גילה לאחר שילדה שהיא ילדה תאומים עם פרווה לבנה אפילו שהיא והזכר היו שחורים שניהם וכך גם משפחתם.
יוהן היה נרגש. הייתכן שפיצח את מה שמנגלה ניסה ולא הצליח עוד? למצוא את השיטה איך ללדת תאומים בלונדיניים עם עיניים כחולות?. הוא הרגיש גם טמא מאוד. הוא היה יהודי והוא עסק בכזה דבר. הוא הרגיש לפתע נאצי. גרוע יותר מנאצי. הוא זרק את הבקבוק לפח והחליט לוותר על כל סיכוי שלו לנסות לחקור על תאומים.
יוהן וויתר על ההזדמנות שלו. הנפש שלו לא עמדה בזה.

יוהן וויתר על הזדמנות כמעט וודאית בגלל שהרגיש שעושה את הדבר הלא נכון. האם אנחנו יכולים ללמוד מזה? האם צריך לוותר על מה שגורם לנו להרגיש רע עם עצמנו?. האם להמשיך בדבר רק בגלל ש"צריך" זה דבר טוב?. לפעמים לא משנה כמה בא לך דבר, אם אתה מרגיש רע שאתה עושה אותו, צריך לשקול היטב האם זה הדבר הנכון.