A-A 2

R2D2 24/08/2016 579 צפיות אין תגובות

דפיקה בדלת העירה אותי ב12 וחצי בצהריים. "הדלת פתוחה!" צעקתי בזמן שבן נכנס. "דני! איזה גדול היית אתמול!" הוא אמר והתקדם למיטה שלי. "אתה זוכר בכלל משהו מההופעה?" הוא אמר והתיישב. "ואוו תקשיב היה אדיר! למרות שזיינת לקהל את הצורה וחלק מהשירים מלמלת דברים ולא כיוונו את הכלים כמו שצריך אבל הקהל הדפוק עדיין שמח והתרגש כאילו ישו המזדיין התגלה אליהם…." הוא אמר וקם מהמיטה לעבר המקרר. "אחרי שאתה זיינת את הקהל אני החלטתי לזיין את אחת המעריצות שנטפלה אליי. דני היא הייתה 8! היא הייתה 8!" צחקתי "מה אתה כל כך מתלהב? לפני יומיים הייתי בשלישיה." אמרתי ולקחתי בירה מהמקרר. "בן זונה. זה רק כי אתה הסולן!" הוא צחק ודחף אותי קלות. מנהל הלהקה פתאום נכנס. הוא היה נראה עצבני. "דני, אתה יכול להסביר לי מה לעזזל קרה אתמול? הכלים שלכם לא היו מכוונים, שכחת את המילים לחצי מהשירים, הגעתם באיחור של 40 דקות, הקאת בחדר ההלבשה! דיברנו על זה שזה לא יקרה יותר! דני אמרנו שאתה לא תכנס להופעות שיכור או מסומם יותר. מעכשיו אתה נכנס רק פיקח דני!" הוא אמר וכעס. "זה לא אשמתי! אני בכלל לא זוכר שלקחתי משהו לפני ההופעה…" אמרתי. "דני. פעם הבאה שאתה עולה לא פיקח אני נשבע שאני אמצע סולן אחר ואתה לא תחזור לפה." הוא אמר ויצא מהחדר.
……..
השעה הייתה 10 וחצי בלילה, היינו במכונית בדרך לבר כלשהו. "דני, כמה בנות יזהו את דניס בבר?" בן אמר וצחק. "למה שמישהו יזהה אותו? הוא הפאקינג מתופף שיושב מאחורה בלי חולצה ומתופף." צחקתי. אני נהגתי ובן היה ליידי, ג'יימס ודניס ישבו מאחורה. "פעם אחת מישהי שאלה למה הוא איתנו." הוא אמר וצחק מעצמו. "אז עניתי לה, כי הוא יכול לקנות לנו אלכוהול."
"ממש מצחיק בן." דניס אמר כשהביט דרך החלון. זה היה נכון. דניס היה בן 22 וכולנו היינו מתחת לגיל 21.
"תגידו, יש לכם חומרים לשירים? אין לי שום רעיון…"
"עזוב את הדיכאון המסריח הזה עכשיו! עוד מאט הולכים לדפוק את הראש ואת הזין באיזה מישהי…" בן אמר כשיצאנו מהאוטו. נכנסנו לבר וישבנו בתא ל4 אנשים. שתי בנות מקועקעות התקרבו אלינו. "אומייגד… אתם…. אוקיי ואוו. כאילו אני לא מהבנות המתלהבות האלו…." אחת מהן אמרה. "אני פשוט… כאילו הייתי בהופעה שלכם אתמול היא הייתה כזאת אדירה!" היא המשיכה בזמן שהשנייה לחשה לה משהו באוזן והלכה לתא שלהן. בן הזמין את הבחורה המקועקעת למשקה ואחר כך שניהם נעלמו באופק. "אני יוצא רגע לעשן." אמרתי ויצאתי החוצה. "הלוואי שהיית מציל אותי, יש משהו אבוד בתוכי, אני פוחד שזה יהרוג אותי, כל חיי הייתי זקוק לך איתי…." שמעתי קול מאחוריי. זה היה משפט מהשיר שלנו. הסתובבתי וראיתי את….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך