Alias: פרק 4 – She's Alive?

ElinPanda 21/12/2014 1142 צפיות 2 תגובות

יש בפרק סקס, אז מי שלא רוצה לקרוא, שידלג על הקטע ב(~~) *הראשון!!*

"טרביס," אני ממלמלת, חסרת נשימה. למה זה קורה? למה הוא עושה לי את זה?
"הנח לי." אני מנתקת את שפתיי משלו במהירות.
"קיארה." הוא נוהם בתסכול, ולאחר מכן סוחט את ישבני. גל עונג עובר בגופי, ומפי נפלטת גניחה חלושה,
"טרביס," אני מתנשמת בכבדות.

הסיטואציה הזאת מזכירה לי את המפגש הלוהט שלי ושל טרביס, מלפני שנתיים. שנינו ידענו שזה יקרה, ולא היה לנו אכפת מהמצב בין המשפחות שלנו.
ממש רומיאו ויוליה בגרסת הכנופיות.

~~

"טרביס," אני צוחקת, כאשר הוא אוחז במותניי ומעביר את אפו על העור הלח והרגיש של צווארי.
"מה בייביגירל?" הוא לוחש לצווארי, ונושק לו נשיקות קטנות עד שהוא מוצא את הנקודה הרגישה שלי.
"אלוהים," גניחה בוקעת מבין שפתיי היבשות.
"את אוהבת את זה, בייב?" אני מרגישה את חיוכו על צווארי. חושיי מעורפלים, לבי פועם במהירות ואיברי פועם גם הוא.
עוצמת את עיניי בחוזקה, אני מתמכרת למגעו העדין של טרביס. כשאני פותחת את עיניי, אני כבר כמעט ועירומה על מיטתו הגדולה של טרביס.
"את כל כך יפה," טרביס ממלמל, ופותח את סוגר חזייתי. מתרוממת במעט, אני נותנת לטרביס את היכולת להוריד ממני את החזייה.
"אני הולך לגרום לך לצרוח כל הלילה." הוא נושם, ורגעים ספורים לאחר מכן, פיו עוטף את פטמתי הזקורה. גופי נתון לשליטתו של טרביס, מרגישה כמו אדם מסומם, אני לא רוצה שהרגע הזה יפסק.
"טרביס בבקשה." אני מתחננת, רוצה להרגיש אותו בתוכי, איברי פועם וכל גופי משותק. אם הוא ימשיך, אני עלולה לגמור ועוד לא התחלנו.
טרביס עוזב את פטמתי, ומוריד את תחתוני התחרה מגופי. מחליק את אצבעו לתוכי, אני נושמת עמוקות, מנסה לתאר את הרגשה כשהוא יהיה בתוכי.
"קיארה. תצעקי, אני רוצה לשמוע אותך צועקת." הוא נוהם, ואני נענת לדרישתו. "טרביס!" אני צועקת שוב ושוב, מרגישה את האורגזמה הולכת וקרבה.
"טרביס אני גומרת," אני עוצמת את עיניי, ורגעים ספורים לאחר מכן, אני פוקחת אותם, מביטה בגופו המזיע של טרביס. אני מתרוממת במעט.
"למה הפסקת?" אני שואלת בכעס.
"את תגמרי שאני אהיה בתוכך." הוא דוחף אותי אל המיטה כך שגבי פוגש את המזרן, ומרחף מעליי. שפתיו לוחצות על צווארי, משוטטות על האזור ומוצאות את הנקודה הרגישה שלי. קולות הנאה נפלטות מפי,
"אני אוהבת אותך." אני פולטת מבלי לחשוב.
בבקשה שהוא לא שמע אותי.
בבקשה.
שיט.

"מה אמרת?" הוא מביט בי בעיניים מבולבלות.
"כלום," אני עונה בזריזות.
"קיארה, מה אמרת?" הוא תופס בכפות ידיי בידו האחת, ומעלה אותן מעל ראשי.
"אמרתי שאני אוהבת אותך." אני אומרת במהירות, לא מעזה להביט בעיניי השקד היפיפיות שלו.
דקות עוברות, ואני לא מעזה להביט בו.
"גם אני אוהב אותך," הוא מנשק אותי ברכות, שפתינו זזות בקצב תואם, תוך כדי הנשיקה אני מרגישה את איברו נוגע בכניסתי, ולאט לאט הוא נכנס לתוכי.

אני מתנתקת מהנשיקה, לא מצליחה לעצור את הגניחה הבוקעת מגרוני. איברי הפנימיים לוחצים על איברו, ומפיו נפלטת נהמת עונג. "אם תעשי את זה עוד פעם, מחר לא תוכלי ללכת מרוב כאב." הוא מנקר את אוזני.

כל שנייה ושנייה שעוברת, אני מרגישה את עצמי מגיעה לשיא, וכאשר הוא אכן מגיע, זעקת פורקן יוצאת מפי.

טרביס קורס מעליי, מסתיר את פניו בצווארי המזיע. "את לא יודעת כמה זמן חיכיתי לרגע הזה, וכמה פעמים דמיינתי על התחושה הזאת של להיות בתוכך."

~~

"טרביס, תפסיק." אני מרחיקה את גופי משלי. "מה שהיה בנינו נגמר, וטוב שכך."
"הו קיארה, אני יודע שאת רוצה את זה, שנינו רוצים את זה, אז פשוט תוותרי." הוא כורך את זרועותיו המקועקעות סביב מותניי הצרות.

"אני לא רוצה את זה, לך תחפש מישהי אחרת."

"מישהי כמו מיגן," ארס נוטף ממילותי.

~~

"טרביס?" אני ממלמלת, מביטה בו ובמיגן מתנשקים. "קיארה, זה לא.. זה לא מה שאת חושבת שזה." הוא מביט בי, עיניו משדרות בושה ואשמה. אני מסתלקת מהמקום, לא מוכנה לשמוע את אמירות הסרק היוצאות מפיו.
"קיארה!" הוא צועק מאחוריי. אני עוצרת במקומי, מרגישה את גוש הדמעות העולה מגרוני.
"אני נתנתי לך את הדבר הכי חשוב שהיה לי!" אני צועקת, לא נותנת לדמעות לעלות לעיניי. "אני שמרתי את הדבר הזה למישהו שאני אוהבת! ואתה? אתה פשוט השתמשת בי, אני אהבתי אותך! אני רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה מיוחדת, שאני אעשה אהבה עם מישהו שאני אוהבת, אבל אתה חשבת שאני אחת מהזונות שלך! אחת מהבחורות הפתטיות שנפלו לקסמייך!" אני עוצרת, ולוקחת נשימה עמוקה.
"אתה חלאה, טרביס. אתה פשוט חלאה! אני לא מאמינה שהתאהבתי בך!" אני ממשיכה להתקדם, לא מחכה לתשובה.

~~

"אמרתי שאני מצטער." הוא ממלמל באדישות, נראה כאילו הוא משועמם עד מוות.
"לפעמים סליחה לא מכפרת על דברים כאלה." אני מסננת, ודוחפת אותו אל דלת הכניסה.
"נו קיארה, בבקשה." הוא מתבכיין, ומסרב לצאת מהדלת.

משתמשת בכל כוחי, אני מצליחה לדחוף אותו מבעד לדלת, ובמהירות אני נועלת את הדלת. "קיארה!" טרביס דופק בדלת. אני מגלגלת את עיניי, ועושה את דרכי אל המרתף.

מתיישבת על הספא, מול טלוויזית הפלזמה. אני פותחת את המחשב הנישא.
מתעדכנת בחדשות, אני סוקרת את המסך, כל כתבה וכתבה, עד שאני רואה כי המשתמש שלי מחובר לאתר. "שיט, שיט, שיט!" אני מתנתקת במהירות מהמשתמש.
פאק, אני כל כך סתומה. כל כך סתומה!
נקודת מבט – טיירון ג'יימס אנדרוס
"טיירון!" קולו של פטריק, איש המחשבים של הכנופייה – נשמע. אני קם ממקומי, כוס הויסקי בידי, וסיגריה נמצאת בין שפתיי.
"מה?" אני שואף את הרעלים אל הריאות.
"תסתכל!" הוא מצביע על נקודה כלשהי במסך.
"כניסה אחת מחשבון האיימיל של קיארה גונזלס.
תאריך: 20.11.13
שעה: 12:49
אני פוער את פיי בתדהמה. הסיגריה ממזמן נחה על הרצפה,
"מה לעזאזל!?" אני מתמוטט לרצפה.
"היא חיה?" אני שואל, לא מאמין.
"אני לא יודע אם זאת היא, אבל עדיין, אנחנו צריכים לטוס לקנדה. לבדוק את העניין, מי יודע, אולי היא חיה."

תודה לכל מי שקוראת את הסיפור, אבל כנראה שזה לא הולךכל הקטע של הכתיבה, אז יכול להיות שאני לא אמשיך יותר, אבל עדיין, תודה לכולכן על שקראתן את הסיפור


תגובות (2)

חבל, דווקא יש לך סיפור מאוד מעניין (עכשיו בכלל באלי לדעת אם הם ימצאו אותה…) יש לך כתיבה טובה

22/12/2014 11:21

אני סקרנית מאוד לגבי המשך הסיפור

27/12/2014 18:31
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך