" I will not let you fall " פרק 8

השעה כבר 19:30 לוק יהיה פה בעוד חצי שעה .
נכנסתי אל המקלחת ועשיתי מקלחת זריזה , עטפתי את עצמי בחלוק לבן והלכתי אל החדר שלי .
פתחתי את הארון והבטתי על הבגדים , מה לעזאזל אני הולכת ללבוש !? .
לבסוף אחרי דקות ארוכות של בהייה בבגדים בחרתי ג'ינס קצר שחור , וחולצה לבנה שהשרוולים שלה הגיעו עד המרפק , וחצי מהגב פתוח .
נעלתי לרגליי נעלי בובה שחורות חלוקות שהסתירו את התחבושות הלבנות .
התאפרתי בקטנה , מייקאפ שיכסה את השקיות השחורות מתחת לעניים, קצת סומק , איילנר דק , ואודם ורדרד שנתן לשפתיים גוון עור ורדרדי .
הברשתי את שיערי הארוך והחום ואספתי אותו לקוקו מתוח , השפרצתי קצת בושם על צווארי , ענדתי לידי השמאלית צמיד כסף עדין שקרולינה קנתה עבורי ביום הולדתי האחרון .
האיפון שלי רטט , הודעה מלוק : "את מוכנה? , אני במרחק של דקה מהבית שלך ".
"כן אני מוכנה" שלחתי לו .
יצאתי מהחדר והתקדמתי אל דלת הכניסה , מייק יצא עם חברים שלו וקרולינה עבדה עד מאוחר .
שמעתי צפירה של מכונית מעבר לדלת .
יצאתי לבחוץ ונעלתי את הבית , החבאתי את המפתח מתחת לעציץ שבאדן החלון .
הבטתי אל הכביש ראיתי את הבא.אמ.וו השחורה של לוק .
התקדמתי אל הרכב השחור הוא יצא מהרכב ופתח עבורי את הדלת .
"תודה" חייכתי אליו והתיישבתי במושב הנוסע לצידו .
הוא נכנס בחזרה אל הרכב והתיישב במושב הנהג , הוא התניע לחץ על הגז והתחיל לנסוע .
הנסיעה הייתה שקטה .
"אז לאן נוסעים ?" שאלתי את לוק כדי לשבור את השקט .
"את כבר תראי" אמר וחייך בתחמנות .
"מה זה החיוך הזה ? שאלתי אותו , " קדימה תגלה לי" , דחקתי בו שיספר לי .
הוא רק הניד את ראשו ולא אמר דבר .
"רמז?" שאלתי אותו ועשיתי לו עניי עגל .
הוא הביט בי , "לא" אמר "אל תעשי לי את הפרצוף הזה , זאת הפתעה " .
"באסה איתך" אמרתי ושילבתי את ידיי .
הוא התחיל לצחוק .
"על מה אתה צוחק ?" שאלתי אותו והתחלתי לצחוק גם אני , הצחוק שלו כול כך מידבק שלא הצלחתי לעצור את הצחוק שלי מלהתפרץ .
"את כול כך חמודה כשאת כועסת " אמר והביט על הכביש .
הלב שלי התחיל לדפוק במהירות .
פשוט תנשמי ציוותי על עצמי .
לקחתי נשימה עמוקה והבטתי על הנוף החולף מבעד לחלון .
שאר הנסיעה הייתה שקטה .
הוא עצר מול בניין בן שלוש קומות שניראה ישן ונטוש .
"מה אנחנו עושים פה ? " שאלתי את לוק .
"את כבר תראי" אמר .
הוא יצא מהרכב , פתח עבורי את הדלת ויצאתי גם אני מהרכב .
נכנסנו אל הבניין , בואי אמר ותפס בכף ידי , "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי את לוק וכיווצתי גבות .
בקומה הראשונה יש חדר ענקי בגודלו נכנסנו אליו , מראות גדולות לכול אורך ארבעת הקירות, נברשת זכוכית גדולה נתלתה על התקרה .
במרכז החדר על הרצפה פרושה שמיכה משובצת אדומה וירוקה , ועליה נחה סלסלת עץ חומה .
"מה זה ? " שאלתי את לוק .
"פיקניק" חייך אלי .
"חשבתי שהולכים למסיבה" אמרתי לו , "גם אני חשבתי ככה בהתחלה , אבל דיברתי עם מייקל והוא אמר שאת בקושי עומדת על הרגליים , אז ארגנתי לנו פיקניק במקום סגור ונעים" אמר לי .
"אוקי" אמרתי מהססת טיפה .
"בואי" אמר ומשך אותי אל מרכז החדר , הוא התיישב על השמיכה המשובצת ואני התיישבתי אחריו .
הוא הוציא מהסלסילה קופסאות קרטון לבנות ועליהם אותיות בסינית ,מלאות בנודלס וקופסת פלסטיק שחורה מלאה בסושי .
"אני לא ידע לבשל" צחק , "קניתי את זה מיקודם " אמר .
צחקתי , "סושי זה בסדר" אמרתי וחייכתי אליו .
"בתאבון" אמר לי ודחף לפה אצה מגולגלת עם סלמון .
"בתאבון" אמרתי לו .
אחרי שסיימנו לאכול ולשתות ישבנו בשקט .
נשכבתי על השמיכה והבטתי על התקרה , על הקריסטלים בכול הגדלים התלויים על הנברשת הגדולה .
לוק נשכב לצידי .
"על מה את חושבת? " שאל אותי .
"על כלום " אמרתי , "איך נכנסנו לפה בכלל ? " שאלתי את לוק .
"זה הסטודיו של אישתו של אבא שלי , היא מורה לריקוד " אמר .
"אהה" אמרתי .
"את רוצה לרקוד? " שאל אותי לפתע .
"אממ , אוקי " היססתי .
הוא קם ועמד , "בואי" אמר והושיט לי את ידו , הוא עזר לי לקום מהשמיכה המשובצת והוזיז אותה הצידה.
בפינת החדר עמד עמדה של מחשב ורמקולים גדולים תלויים על הקירות משני צדדי המחשב , הוא הפעיל שיר עדין ושקט .
לוק התקדם לעברי וחיוך קטן על פניו .
הוא אחז ביד אחת במותניי וביד השנייה אחז בידי , הנחתי את היד המשוחררת על כתפו .
הוא התחיל לזוז לקצב השיר , וזזתי לפי תנועותיו .
לאט לאט הבנתי מה הוא עושה , התנועות ניראו יותר ויותר מוכרות הוא הפך את הריקוד שלי לריקוד זוגי .
הבטתי על המראות מסביב , בכול מראה ראיתי את ההשתקפות שלנו .
הוא אחז במותניי ובא להרים אותי .
עצרתי אותו , "מה קרה ?" שאל . "כלום רק אל … " נשמתי נשימה עמוקה , "רק אל תרים אותי" השלמתי את המשפט .
הרגשתי איך השרירים שלי בבטן הולכים ומתכווצים והצלקת שבבטני מעקצצת ממגע ידו .
הוא הביט לתוך עניי , ואני שקעתי בעיניו הירוקות .
"אל תדאגי" אמר , "אני לא אתן לך ליפול " .
לא אמרתי דבר והוא ראה בזה כהסכמה , הוא אחז במותניי , "רק אל תפיל אותי " אמרתי לפני שהרים אותי .
הוא הרים אותי , שמתי את ידי על כתפו והבטתי עליו מלמעלה הוא גם הביט עלי .
עיניו הירוקות והיפות הביטו ישר אל תוך עניי .
הוא הוריד אותי לאט לאט עד שהרגשתי את רגליי נוגעות ברצפה .
הפנים שלנו קרובים רק סנטימטר אחד הפריד בניהם .
הוא נשך את שפתו התחתונה והביט לתוך עניי .
הלב שלי החסיר פעימה .
לקחתי צעד אחד אחורה , "כבר ממש מאוחר , אני חייבת לזוז " אמרתי .
"בטח" אמר , " את צודקת כבר ממש מאוחר" אמר וחייך חיוך מזוייף .
הבטתי על הגומה הקטנה שלו .
הוא אסף את הסלסילה וקיפל לתוכה את השמיכה המשובצת .
עמדתי ליד הדלת , הוא כיבה את האורות , יצאנו מהסטודיו והוא נעל אחרינו את הדלת עם מפתח כסוף קטן .
הוא הסיע אותי לבית , כול הדרך אף אחד מאתנו לא אמר מילה , רק המוזיקה התנגנה מבעד לרדיו .
הוא עצר ליד הבית שלי , "לילה טוב" אמר לי .
נתתי ללוק חיבוק , הוא קצת הופתע אבל לא התנגד , "לילה טוב" אמרתי ויצאתי מהרכב .
נכנסתי אל הבית , השעה בדיוק עשר בלילה .
קרולינה ישבה במטבח ואכלה שאריות של שניצל ופסטה שהיו במקרר .
"היי " אמרה כשראתה אותי , "נהנת?" שאלה .
"כן " עניתי , "אני ממש עייפה אני הולכת לישון נתראה מחר " אמרתי לה ונכנסתי אל החדר שלי .
סגרתי אחרי את הדלת , פשטתי מעלי את הבגדים ולבשתי פיג'מה , נכנסתי אל המיטה וכיסיתי את עצמי .
הבטתי על התקרה וזמזמתי את השיר שרקדנו לצליליו בסטודיו .
הלב שלי התחיל לדפוק שוב במהירות כשנזכרתי כמה היינו קרובים אחד אל השני .
נאנחתי , "לילה טוב קייטי " אמרתי לחתולה השמנמנה שהתמתחה על מצעי החתול שלה , היא החזירה לי יללה קטנה וחמודה .
חייכתי לעצמי , ועצמתי עניים נתתי לחושך לסגור עלי , נכנעתי לעייפות ונרדמתי .