S.H.I.E.L.D פרק 2

כמובן שאני הגעתי בדיוק כמו שקולסון אמר.
בהנגאר חיכו עוד שלושה נערים, שתי בנות ובן. אף אחד מהם לא עבר את גיל 18. "הי מה אתם עושים פה ילדים?!" אני צועק, בחורה רוסייה מסתובבת אלי, "אל תקרא לי ילדה." היא אומרת במבטא רוסי קל, העניים הבהירות שלה ננעצות בי בעוצמה כזאת שאני חושב שאני אלול להתאייד, כן. בהחלט סוכנת shield "כן כן הבנתי את הראש שלך ילדה. עכשיו את מוכנה להגיד לי למה אתם כאן?" הידיים שלה רועדות מרוב זעם, נפלא. בדיוק מה שרציתי, אם היא תשנא אותי אז יש פחות סיכוי שכל העניין יגמר בזה שאני אצתרך לעבוד אם חבורת פאוטות. הילד ניגש אלי, שערו החום הסתור מסתיר את העניים שלו, הוא מסיט אותו הצידה, אבל קצוות השיער כל הזמן נכנסים לו לעניים הירוקות הילדותיות שלו. "היי! אני רונלד לירווקי. נעים להכיר אותך!" הוא נשמע עליז להחריד, הבחורה הרוסייה נראית כאילו היא רוצה להקיא מרוב מתיקות. אני חייב להסכים איתה. "GOOD FOR YOU" אני אומר בסרקזם. "עכשיו מישהו מוכן להסביר לי למה כולנו כאן!" הבחורה השנייה ניגשת אלי השיער שלה שחור והעיניים שלה כהות, אבל משהו ביציבה שלה מרמז שהיא לא מתכוונת לוותר בקלות. "קולסון קרא לכולנו לכאן, מסתבר שהוא אמר לכל אחד מאיתנו שהוא יעבוד לבד, חוץ מכמובן לרונלד כאן ששמח על ההזדמנות הנדירה להתקרב לבחורה בלי לחטף ריסוס של ספרי פלפל לפרצוף" הרוסיה שולחת יד לכיס בפנימית של מעילה ומוציאה בקבוק תרסיס קטן, "אל תהיה כל כך בטוחה בקשר לזה…" היא אומרת הבחורה השנייה נותנת לה כיף. "אנחנו אמורים לחכות לאיזה סוכן מהדרג הגבוהה שאמור להיות המנהיג שלנו, מיילס אני חושבת. אגב יש לך מושג מתי הוא מגיע?" היא שואלת. "הו לא! אין מצב! זה לא יקרה!" אני אומר, רון מקפץ סביבי "מה? מה יקרה?" הוא שואל בהתרגשות. "אני הסוכן מיילס חבורת מטומטמים!!! ואין סיכוי שאני מנהיג אותכם! זאת אומרת תסתכלו אליו! בן כמה הוא 14?!" אני שואל ומצביע על רון. הוא נראה נעלב קצת "16…" הוא מתקן אותי. "הקפיצו אותי שלוש כיתות…" הרוסייה עומדת בפה פעור, לידה הבחורה השנייה בערך באותו מצב, הרוסייה היא זו שתעשטת ראשונה. "לך אין שום סיבה להתלונן!!! אני ממש לא עובדת מתחתיך! אידיוט נפוח ומתנשא!!!" אם יש שם אחד שאני לא מוכן שיקראו לי בו זה מתנשא "אני ממש לא מתנשא מפונקת קטנה!!! וכדאי שתסתמי לרגע בלונדה כי אני מנסה לחשוב! אני יודע שקשה לך להבין את זה אבל בבקשה תשתקי!!!"
כולנו מתחילים לדבר ביחד ואני קולט רק מילה פה ושם
"אני אפילו לא בלונדית מטומט-"
"גם אתה לא בדיוק גאון הדור! בן כמה אתה שאתה מדבר אלינו ככה-" אני גם צועק משהו אבל אני אפילו לא יכול לשמוע את עצמי. נדמה לי שרון מנסה להרגיע את הרוסיה אבל היא אפילו לא שומעת אותו
"שקט!!!" צועק קול חזק כל כך שכולנו משתתקים. נראה לי שרון הולך להרטיב את עצמו
וכמובן שבפתח ההנגאר עומד פיל קולסון "קודם כל אלכסנדרה" הבחורה הרוסיה מזעיפה פנים "בתור הסוכנת השנייה הכי מונוסה בחדר הזה אני מצפה ממך ליותר בגרות. לירווקי, בבקשה ממך, תהיה בשקט" רון מהנהן "רוג'ן. אני מבין שאת נורא רוצה לעזור לחברתך החדשה. אבל היא יכולה להסתדר לגמרי לבד בוויכוח מול המפקד שלכן. ומיילס. אני לא יודע מאיפה להתחיל, לא חשבתי שאפילו אתה יכול להגיע לכזה חוסר בגרות אווילי, אתה המנהיג For heaven's sake! אתה אמור להפסיק ריבים לא לשלהב אותם!" הדבר שאני הכי רוצה לעשות כרגע זה לצעוק אליו משהו חזרה אבל זה ממש לא הרגע הנכון לעשות את זה "וכן אתם צריכים לעבוד ביחד, לא אכפת לי מה אתם חושבים על זה. כן מיילס הוא המנהיג ואתם תעשו מה שהוא אומר לכם, אני ברור?" כולנו מהנהנים. "אם ככה" חיוך ענק עלה על פני והוא משפשף את כפות ידיו זו בזו. "בואו נתחיל בתדרוך!"