ילד קקה

"זה לא עובד!" הוא צווח ואני תהיתי לעצמי למה אני ממשיכה לעשות בייביסיטר לילד הכי מעצבן בעולם.
פתחתי את המכסה שבמאחורה של המשחק המטופש וסוללות ישנות נזלו לי גועל נפש לבן על כל הידיים.
ואני נשבעת שהסוללות האלו צחקו עלי כאילו ידעו כמה היום הזה כבר היה מספיק ודיי מגחחות לעצמן שבטח שבטוח אפשר עוד קצת בין המספיק לדיי.
"הסוללות מקולקלות, תבחר משחק אחר"
הוא רק בהה בי בעיניי עגל תמימות אבל אל תיפלו בקסם בן 3 וחצי שלו, והרי כמובן ששבר את הדממה והמשיך בצווחותיו.
הוא צווח שמשחק אחר בתחת שלו ובא לו על הצעצוע הזה ורק על זה.
אז הסתכלתי עליו וצימצמתי את העיניים והמיץ של הסוללות הציץ מהפח וזמזם לנו מוזיקת מערב פרוע כשגוש של שיער התגלגל במסדרון.
הוא צמצם חזרה את עינייו הקטנות והרים לי אצבע שלישית.
"כן ?" התכופפתי מניחה את פניי סנטימטרים ספורים מפניו.
"כן" הרים גבותיו אלי במבט מתנשא.
ובשנייה שהתרחקו פנינו הרמתי את הפתיש מהמשחק לילדים מפגרים שלו ובמקום לדפוק צורות לחור המתאים התחלתי לדפוק אותו לתוך האסלה.
הוא נתן לברווז גומי שלו קריצה והשפוט המזדיין קפץ לאסלה בדיוק כשהורדתי עליהם את המים.
קיוויתי שהילד המקולקל יפליג לביוב אבל אז נזכרתי שמחכה לו שם פיצה ורק אני רוצה לאכול פיצה עם הצבים.
אז משיתי אותם מהאסלה וככה הברווז קיבל את שמו מושון.
הילד קקה ומושון המניאק רצו לנקום אבל איימתי עליהם שהם ימותו מרעב כי רק אני יודעת להכין חביתה.
מושון בכלל לא קלט שהוא ברווז גומי והוא אוכל רק סבון תינוקות וסמוכטות של ילדים מניאקים.
הילד קקה המשיך לצווח אז דחפתי לו ריטלין לנחיריים ואז הוא שתק והפרצוף המלאכי שלו נראה פתאום קצת מתאים לחבילה.
מושון הברווז והילד קקה ניהלו שיחה רצינית בנוגע למצב הממשלה בארץ בזמן אמבטיה משותפת שאחריה המנאיק הקטן התעייף.
"סיפור" הוא מלמל.
סיפרתי לו את הסיפור על מרק דלעת כשהוא נרדם.
כשהוא ישן הוא דיי חמוד.
יצאתי מהחדר שלו כשאמא שלו חזרה, היא שילמה לי ים של כסף כי אני הבייביסיטר היחידה ששרדה.
כל השאר בארון המצעים מתחת למיטה שלה.
כלומר, העצמות שלהן.
לקחתי את הכסף שלי וארזתי אותו בשלוש שקיות של המכולת של שמואל הנחמן.
אחר כך אמרתי ביי לאמא של הילד קקה.
"רגע איך הוא היה?" שאלה מפתח הדלת.
"מניאק כהרגלו, ריטלין"