שמעון יצחק
לתשומת לב הקוראים הצעירים והשמרנים: הסיפור מכיל תיאורים גסים.

סיפורה המופלא של מריומה המכוערת וכושי ממבו מארץ הכושים, ועל מה ולמה פיצצה למוות עשרה מקסיקנים מכוערים ממקסיקו הרחוקה. (פרק ראשון מתוך שלושה)

שמעון יצחק 19/06/2017 1397 צפיות 2 תגובות
לתשומת לב הקוראים הצעירים והשמרנים: הסיפור מכיל תיאורים גסים.

פרק ראשון…

שלושים ושש שנה חיכתה מריומה הערבייה מעל מרפסת ביתה ובשביל שיעבור אביר חלומותייה על אם הדרך ויאסוף אותה ללא רשות מאביה אל בית הוריו. ישובה הייתה כפופה וסרוחה על שרפרף ילדותה, שערה שחור כשל המכשפות ומגופה עולים ריחות הפרחים הרקובים של בתי הקברות הפזורים ביפו. בת חמישים הייתה, בגופה אין ולו זכר לימי זוהרה, ואפילו שדייה שהיו שם דבר בכול יפו למרות פרצוף הרפאים שלה, נותרו אבלים מאחורי חולצת ריקמה שיצאה זה מכבר מהאופנה.

אימא שלה שמתה שלושים שנה קודם לכן ובליבה נבואות שחורות, לא עלינו, ובלילה שעוד רבות יסופר בו, הייתה מתגלה אלייה בלילות של ירח מלא. דוחקת בא להתחתן עם אבו מרזוק הערבי בעל חנות הירקות ולהביא לו שלושים ואחד צאצאים כמספר הנביאים בקוראן. לא יודעת ומשערת לעצמה שמריומה ביתה יחידתה לא ראתה מעולם צורתו של איבר גברי, והנה היא מאוננת לראשונה את עצמה למוות מעל מיטת אביה ואימה כשמעלייה תמונתם של שני אלו ביום חתונתם והם חנותים בבגדי שימחתם. חיוכם מקצה לקצה ולצידם בתוך עגלה בעלת גלגלים חלודים מונחת לה מריומה שנולדה חודשיים קודם לכן והיא מכוערת עד כדי כך שהמיילדת לא עצמה עין בלילות שבועיים ימים לאחר מכן.

אבו מרזוק לעומתה של מריומה, היה יפה תואר אמיתי. עצמות לחייו חדות כסכין ביום בכורתו, שערו כשל הסוסים האצילים ביותר בממלכה רחוקה, ואיברו בולט למרחקים מתוך מכנס דנסינג צמוד שלא ריחם ולא במעט על בנותייה המתוסכלות של יפו שרצו למות כבר למחרת היום, ובלבד שתינתן להם הזכות למות בחטא וכשהם בוכיות על מיטתו מעונג.

לילה אחד ומשבשלה מריומה בגופה ורק פרצופה נותר כמי שדרסה אותו משאית, נידמה היה לה כי שמעה זוג חתולים בשעת תאוותם. כשכבר הועילה לקום מימיטתה היתומה, נחרדה לגלות את שכנתה המרוקאית, כפופה על ארבע ומעליה בתנוחה של כלבי הרחוב המיוזעים אבו מרזוק בכבודו ובעצמו ובו בעת שהוא מחטיף לה מימין ומשמאל על ישבנה שהיה בכובדו ובעצמו שם דבר ברחובתייה של יפו וסביבותייה.

מריומה המסכנה שלראשונה בחייה חשה את תאוותה משפריצה לה מהתחת שכן הייתה בתולה עד אז, לא החזיקה עוד את עצמה וביד ימין רועדת וראש מורכן לאחור התנסתה לראשונה בחייה והיא בת חמישים, באומנות האוננות. עד כדי כך שכחה את עצמה שברגע השיא דפקה את ראש הבלטה שלה לפנים ואחור על קיר חדר השינה המתפורר של הוריה. דקה לאחר מכן שאפילו מתייה הוותיקים של יפו התעוררו לחיים נוכח שאגת הפורקן של מריומה, מצאו את עצמם הוריה והם חנוטים לנצח מאחורי מסגרת מחלידה כשהם מביטים נוכח ילדתם מחויכים ללא סיבה והנה היא מעולפת לאחור. ידה תקועה בין מפשעותיה ומגרונה עולים קולות חירחור אחרונים של אלו הבאים בשערי היכל המוות.

המשך בקרוב מאוד….


תגובות (2)

הכי טוב שלך עד כה…

19/06/2017 18:17

תודה רבה עמי,

לרוב סגנון הכתיבה מתחלק לשתי סגנונות. האחד שייך למציאות היום יומית של כאן ועכשיו לעומת תקופת ילדותי, והשני סיפורים אשר מאגדים לתוכם דמויות מהעבר הרחוק או כאלה שהיו רק כאפיזודה חולפת בחיי. לרוב אני נוטה להגזים בתיאור המציאות, של אותה דמות, אם כי אני משתדל שהתמונה הכוללת תשאר נאמנה ככול האפשר, אבל תיגע לא תיגע באותו ריאליזם קסום ששואב מהמציאות אך לא בהכרך נאמן לה, ושאביו היה לא אחר מאשר גבריאל גרביה הגדול.

בברכה,

שמעון יצחק

20/06/2017 00:38
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך