Sunshine and city lights
אז עוד שני פרקים תגיבו אם בא לכם . חג פורים שמח! תהנו ופרק הבא זה פרק 7!

אז ככה זה קרה- פרקים 5+6

Sunshine and city lights 22/03/2016 1035 צפיות 2 תגובות
אז עוד שני פרקים תגיבו אם בא לכם . חג פורים שמח! תהנו ופרק הבא זה פרק 7!

פרק 5
נקודת מבט זאין
יצאתי מהתא של הבנות לא ידעתי מה לחשוב.
גם ללואי וגם לליאם יש crush עכשיו? אני לא מבין את זה הם בכלל לא מכירים את הבנות האלו ואנחנו פה רק לשנה וגם זה ללימודים חברות רק יפריע להם.
לא שאני יכול לדבר אבל אצלי ואצל פרי זה אחר. אנחנו ביחד כבר תקופה וזה לא זמני שעכשיו מתחילים לצאת, התקשורת כבר יודעת עלינו ואם הם יתחילו לצאת לדייטים עכשיו הפאפרצי לא יעזבו אותם.
"זאין, אתה בסדר?" הארי שאל אותי, כנראה הייתי עסוק יותר מידי במחשבות. "כן בטח" "נו אז בוא המורה אמר לנו לבוא למגרש." אמר והלך.

נקודת מבט ברוק
"שיעור ספורט" שמעתי את שר מתלוננת ללילי.
"בנות לכאן" שמעתי את המורה של הבנים לספורט קורא לנו וכל הבנות התקדמנו אליהם.
"טוב ככה זה הולך אנחנו נעשה היום משחק מחניים, אנחנו מחלקים אקראי, למי שלא מבין לפי מה שיוצא, אז בלי תלונות" המורה אמר ברגע שהתיישבנו והתחיל להקריא את האמת שלא ממש הקשבתי לו רק חשבתי על כמה שבא לי להיות בבית ואיזה מזל שזה שיעור אחרון.
"ואחרונה ברוק" המורה אמר מיד קמתי ופניתי אל הקבוצה. אוי לא אני איתו, לפחות אני גם עם לילי ,ליאם, אלה ופרי החברה של זאין בקבוצה.
"השאר בקבוצה השניה" ויצא ששר זאין, בל, לואי ונייל בקבוצה הזו.
השריקה נשמעה והתחלנו לשחק.

נקודת מבט אלן
(שוב פעם אלן זאת אמא של ברוק)
קיבלתי את העבודה, אני רשמית הסטייליסטית של הקליינטים של סיימון קוואל. מיד לאחר ששמעתי את החדשות קיבלתי שיחת פלאפון ממספר לא מזוהה.
"הלו?"
"שלום, זה סיימון רציתי להזמין אותך לארוחת הערב היום, אל תדאגי זה לא רק איתי גם הלהקה שאיתה תעבדי תהיה שם זאת תהיה הזדמנות נהדרת לשוחח על התכנונים העתידיים."
"אממ, אוקי נשמע מעולה" עניתי בחיוב.
" אפילו תביאי את בעלך, את הילדים שלך שיהיו עם הבנים, טוב אני חייב ללכת את להתראות אני אפגוש אותך במסעדת 'מולר' בתשע בערב. ביי" אמר בזרזיזות וניתק.

נקודת מבט הארי
"ווהו" שאגת ניצחון נשמעה מגרוני. אין מה לעשות אני אוהב לנצח, המשחק היה מעולה במיוחד שאני זה שנשארתי אחרון, טוב אני וברוק, כן מישהו פשוט החליט לצחוק עלינו ופשוט לתקוע אותנו בכל דבר ביחד בשיעור, בכיתה, בהפסקה, בקבוצה. לא שאני לא נהנה מזה פשוט היא לא ניראת נהנת מזה. כמו שאמרתי היה משחק טוב, ליאם שיחק טוב ולפי מה ששמתי לב זה היה בגלל הילדה הבלונדינית, אני לא בטוח אבל ראיתי איך הוא הסתכל עליה וניסה להשיג את צומת הלב שלה. אני גם כשהפסלתי את בן מהקבוצה השניה כולם קפצו והיו שמחים וגם ברוק, אהבתי את זה שהפעם במקום לגרום לה להתעצבן גרמתי לה לחייך, וגם כשהסתכלנו אחת אל השני היא לא הורידה את החיוך אלא הגדילה אותו.אולי היא באמת סלחה לי.
"כל הכבוד" ליאם פנה אלי ץ
"יפה שיחקת, יש מצב שזה בגלל הבלונדה מהקבוצה השניה?" שאלתי לאוזנו.
"בל" אמר וחייך חיוך תחמן הלך לכיוונה. יפה לו, הלך לטרף ישר ולעיניין.

נקודת מבט בל
יואו אני שונאת את שר, כל המשחק חשבתי על ליאם בגללה, למה היא הכניסה לי את השטות הזאת לראש. איך השרירים שלו נמתחו כשהוא זרק את הכדור , הוא היה נראה כל כך טוב. אוי שיט הוא מסתכל, אוי הוא בא לכיוון שלי, לפני שהספקתי ללכת הוא כבר עמד לידי.

פרק 6
המשך נקודת מבט בל
"בל, את יכולה לבוא איתי דקה?" שאל.
"כן" עניתי בלי לחשוב.
יצאנו החוצה, הייתי לחוצה לא ידעתי מה הוא רוצה להגיד לי, אך מסתבר שהוא לא רצה להגיד לי כלום כי לפני שבכלל יכלתי לשאול אותו על מה הוא רוצה לדבר הוא הצמיד את שפתיו לשלי ונישק אותי. וואו. זאת המילה היחידה שעברה לי בראש ליאם פיין מנשק אותי, הייתי בהלם בשניה הראשונה אבל אז ישר הבנתי והתחלתי לנשך אותו גם. וואו. עדיין המילה היחידה שעוברת לי בראש, הוא מנשק ממש טוב, הנשיקה לא הייתה אגרסיבית אלא עדינה. כשהתנתקנו השפלתי את מבטי לא ידעתי מה להגיד. אוף הוא בטח מתחרט על זה עדיף שאני ילך, הסתובבתי אך הוא תפס את ידי סובב אותי ונישק אותי שוב. וואו. הרגשתי בעננים.
"אכפת לכם להפסיק להתמזמז ולקלוט שגם אנחנו פה?" שר מכחכחת בגרונה ושואלת אותנו, לילדה אין טקט בכלל.
הבטנו בה מובכים הרגשתי את עצמי מסמיקה והשפלתי את ראשי.
"אל תקחי את זה ככה לא התכוונתי לגרום לך להסמיק" ניסתה להתנצל אך כמו תמיד לילדה אין טקט.
"שר" נייל נזף בה.
"מה?" שאלה כתמימה והביטה בו, והוא לא אמר כלום רק נמרח לו חיוך על הפרצוף אבל היה נראה שהוא לא שולט בזה.
"טוב די בואו נלך" לילי פסקה.
ליאם לקח את ידי והלך.

נקודת מבט הארי
"טוב שר את באה?" לילי שאלה.
"כן אני ממש ממהרת" ענתה ושתיהן הלכו לכיוון הרכב.
"ברוק, סבתא שלי התקשרה אלי אני חייבת ללכת אליה את תוכלי למצוא דרך לחזור?" שאלה אלה.
"אל תדאגי אני כבר יסתדר" ענתה ברוק
"טוב ביי, סליחה בכל מקרה" אמרה ורצה.
"את צריכה שאני יסיע אותך?" שאלתי.
"אממ…" "נו אל תהיי כזאת זאת גם עוד דרך בשבילי להתנצל" חייכתי את החיוך שמשכנע כל אחד.
"אוף אוקיי" אמרה חייכתי אל הבעת הפנים הזעופה שלה אך יכלתי לראות את הצד השמאלי של פנייה מתעקל לחיוך קטן. נכנסנו לאוטו התיישבנו וחגרנו.
הדלקתי את הרדיו שיהיו קמת שירים משהו, היה את השיר Somewhere Only We Know.
ואז היא התחילה לשיר אותו בשקט, היא שרה דווקא יפה. הצטרפתי אליה מעודד אותה להגביר את קולה, שרנו ביחד, זה היה נראה כאילו היא מתחברת אל השיר הזה, פניתי אל הפנייה השניה והמשכתי לנסוע.
"לאן אתה הולך?" היא שאלה אותי.

למקום שרק אנחנו נכיר.


תגובות (2)

כמה הערות קטנות…
אני מציעה לך לא לכתוב בנקודות מבט אלא לבחור גיבור סיפור אחד ו להתמקד עליו ככה תצליחי יותר להעביר את הרגשות של הדמות וליצור בסיפור תחושה של זרימה.
דבר שני, עדיף שתנסי לכתוב בשפה טיפה יותר גבוהה.
דבר שלישי, תנסי יותר להרחיב מידע על הדמויות, לספר מי הן, מה מצב המשפחה, מה היחסים במשפחה ופחות לקפוץ מדמות לדמות כי אז נוצר בלבול אצל הקורא. הקורא לא מצליח להתחבר לדמויות ונוצר מצב שקשה להבין מי נגד מי… אני קראתי את כל הפרקים שלך ועדין לא הצלחתי להבין מי התאהב במי…
אם את רוצה את יכולה לקרוא את הסיפורים שלי.
בהצלחה לך ????

23/03/2016 00:42

תודה על העצות שלך אני באמת ינסה לשפר את הכתיבה שלי כי זה הסיפור הראשון שלי וקראתי את הסיפור שלך אהבתי אותו ❤

23/03/2016 12:09
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך