אז ככה זה קרה- פרק 4

נקודת מבט ברוק
חזרתי לשולחן, אני פשוט צריכה להתעלם ממנו. אסור לי להראות לו שהוא משפיע עלי או מעצבן אותי. אולי אני פשוט יהיה אדישה או רגועה. לפני ששמתי לב הוא התיישב למולי.
"אני מצטער" אמר " לא הייתי צריך לקרוא לך ביומן או מחברת שירים או מה שזה לא יהיה".
אני מנסה להבין אם הוא באמת התנצל או ניסה לעקוץ אותי. זה לא משנה תזכרי תהיי רגועה.
"אוקי, אני סולחת" אבל לא שוכחת.אני מזכירה לעצמי. כל הכבוד תתני לו לחשוב שהכל בסדר אבל תשארי רגועה. מבטו היה מופתע אך לא מובן.
הוא פשוט קם והלך בחזרה אל החברים שלו.
"את רצינית?! את הרגע סלחת לו?" לילי שאלה את השאלה שכנראה ארבעתן רצו לשאול.
"ממש לא." עניתי והפנתי את מבטי.
"אוי לא" בל צייציה.

נק. מבט ליאם
צפינו בהארי הולך לכיוון ברוק לאחר כמה שניות שמתי לב שכמעט כולם מסתכלים עליהם לא הצלחתי ממש לשמוע הם דיברו די בשקט מה שדי הפתיע אותי, השיחה או ההתנצלות הסתיימה מהר והארי חזר אל השולחן.
"נו אז היא סלחה?" שאלתי
"כנראה" ענה באדישות וחזר להתעסק באוכל.
כולנו היינו נראים בטח כמו דגים באקווריום ראש נוטה הצידה והפה פתוח בתדהמה.
הארי הרים את ראשו והתחיל להתפקע מצחוק תוך שניות קלטנו איך אנחנו נראים וחזרנו לעצמנו.
נאנחתי למשמע הצילצול זירזתי את החזיר הבלונדיני שיסיים את האוכל ולא נאחר.

נק. מבט הארי
"טוב, קדימה הארי יש עכשיו ביולוגיה" לואי זירז אותי.
"אין לי כוח אולי נבריז?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה.
"לא" הוא כזה צפוי, נגררתי אחריו לכיתה והתיישבנו במקומות.
הן נכנסו, כן ברוק ולילי נכנסו לכיתה. המבט שלי היה עליה, היא שמה לב אך המשכתי להסתכל עליה כל הזמן הזה שהיא צעדה למקומה שמלפני.
"שלום, שבו בבקשה" כולה הצפצפני של המורה גרם לי לנער את עצמי מהבהייה שלי. רק שמסתבר שזה לא העיר את לואי..
"לואי"
"ממ..?" ענה כשהוא עדין בוהה.
"כדאי שתנגב" .
"מה? את מה?" הוא נהיה מבובל ופנה להסתכל עלי.
"את כל הרוק שיצא לך." עקצתי
" חה חה חה מאוד מצחיק, אידיוט" אותי זה הצחיק ושמעתי גם את הגיחוך מהמושב שלפני.

נקודת מבט נייל
זהו זה סופי שיעור היסטוריה הוא השיעור הכי משעמם שקיים למי אכפת מימי הביניים או  מנפוליאון שלדעתי היה בכלל מטורף אגואיסט וטיפש.
אני גם די בטוח שאני צודק. הוא נכנס גם לכלא רק מה שהצדיק את הטענה שהוא פשוט מטורף. איזה אידיוט ממליך את עצמו למלך צרפת? ככה שקעתי במחשבות עד שנשמעה דפיקה בדלת.

נקודת מבט בל
אז היום שהתחיל ברגל שמאל נמשך בררגל שמאל, בסהך הכל יום כיפי (לא).
הגעתי לכיתה עם המורה דבורה שבואו נגיד את זה בצורה הכי עדינה שיש, לא ממש אוהבת אותי. "בל, את שוב פעם מאחרת!" צעקה עלי.
"אבל לא איחרתי אני הגעתי באותו הזמן איתך" אוי נו לא שוב, תרדי לי מהוריד.
"את צריכה להגיע לפני המורה גברת גורדון, עכשיו צאי המכיתה ועברי לכיתה שליד" אמרה בקור וטרקה את הדלת. אוי אני שונאת אותה!
ניגשתי לכיתת היסטוריה ודפקתי על הדלת
"כן?" שמעתי את סיידי לי. פתחתי את הדלת
"היי דבורה לא רוצה אותי בשיעור אז היא שלחה אותי שוב לכאן" עניתי
"טוב הכנסי" סיידי לי כבר מכירה את הנוהל הזה. נכנסתי מבויישת לכיתה והלכתי לסוף הכיתה כולם ליוו אותי במבטיהם אך ברגע שהמורה המשיכה הם חזרו להסתכל עליה. חוץ ממנו, התיישבתי במקומי ורק אחרי שפניתי להסתכל אליו הוא התנצל במבטו והמשיך לכתוב מבחברתו.

נקודת מבט שר
אני עדין בשוק שליאם ונייל איתי בכיתה. הגנבתי מבטים אליהם כל כמה זמן ושמתי לב שאני לא היחידה, ליאם קישקש דברים במחברתו ונייל היה נראה שקוע במחשבות, הוא כזה חלומי. מבין חמישתם הוא האהוב עלי, מה לעשות בלונדינים אירים וחמודים מנצחים הכל.

נקודת מבט נייל
אני בחיים שלי לא ראיתי את הדבר הזה. לא שאני מכיר אותו כל החיים שלי, רק כמה שנים, אבל עדיין בכל הזמן שאני מכיר אותו הוא לא הסתכל אך פעם ככה על מישהי, אני מבין אותו היא נראת טוב, אני כבר יודע שהוא לא אוהב בנות ממש רזות, היא די חוצפנית אבל אולי ככה הוא אוהב אותן? את האמת שזה לא משנה אם ליאם בוהה בה ככה כנראה יש בה משהו מיוחד.

נקודת מבט אלה
סיכמתי את דברי המורה עד שנשמע דפיקה בדלת ובל נכנסה. אוי הילדה הזאת לא יודעת שלא כדאי להסתך עם דבורה? היא נכנסה וישבה בשולחן מאחורינו הסתכלתי עליה אך המורה המשיכה לדבר המשכתי לסכם, שר שקטה מידי השיעור, הסתכלתי לכיוונה וראיתי אותה שולחת מבטים אל נייל וליאם כנראה רק לנייל כי ליאם בבירור לא מסיר את עינייו מבל.
מה הולך כאן?.

נק. מבט שר
השיעור סוף סוף נגמר ועכשיו יש את המקצוע השנוא עלי ספורוט, יותר נכון על כולנו אין אחת מאיתנו שאוהבת ספורט אנחנו פשוט חבורת פדלאות שלא זזות כל היום.
מה שהכי גרוע בשיעורי ספורט זה שזה עם הבנים! אנחנו מזיעות כמו חמורות ועוד לידם, יואו מה ניל יחשוב עלי? שר אל תתחילי להיות בהזיות הוא בכלל לא מסתכל לכיוון שלך. הוא נייל הורן.
אתן יודעות מה מנחם בשיעורי ספורט שיש שלוש כיתות ביחד כל שיעור, אנחנו שכבה של 4 כיתות 3 רגילות והרביעית כיתת ספורט הם מתאמנים לבד.
אני אלה ובל קמנו מהמקומות וצעדנו לכיוון המלתחות
" בל, שמת לב שליאם בהה בך כמו איזה לא יודעת מה?!" אמרתי נרגשת. אתם יודעים ליאם פיין מביט באחת החברות הכי טובות שלי זה לא סתם.
" שר תסתמי הוא לא בהה ולא כלום" בל פשוט מתכחשת לעובדה הברורה הזאת.
"כן הוא כן, הוא ממש בהה בך אם לא שמת לב, כולנו שמנו לה" שרה ילדה מהכיתה אמרה ושאר הבנות הנהנו.
"טוב די אתן מביכות אותה" אלה הגנה על בל.
"אנחנו לא מביכות אותה אנחנו מפרגנות לה" אמרתי, מאחלת לה מכל הלב שהיא וליאם יהיו ביחד. שאר הבנות ביניהן לילי וברוק עקבו אחרי השיחה וניסו להשלים פרטים.
"טוב, אם מישהי לא הבינה אז ככה: דבורה סילקה את בל מהכיתה ושלחה אותה לכיתה שלנו כשהיא נכנסה ליאם בהה בה לפחות 10 דקות שלמות" סיכמתי את הנושא במשפט כמו שאני יודעת לעשות הכי טוב.
לילי קרצה לבל ובל רק הסמיקה והשפילה את מבטה קריאות "אווו" נשמעו בקרב הבנות
"טוב דיי, מסכנה הילדה זה באמת מביך" ברוק נחלצה לעזרתה" גם מה אתן רוצות היא צריכה לשחק קשה להשגה כי זה לא סתם כמו ששר אומרת זה ה-ליאם פיין" ברוק המשיכה. וקריאות ה"אוו" התחלפו לצחוקיהן של הבנות
"סליחה בל פשוט לא התאפקתי" ברוק התנצלה בעוד שהיא צוחקת בעצמה ובל האדימה עוד יותר.
"אם זה עוזר לך אז גם הלואי או הלואיס טומלינסון בהה בלילי" ברוק עדכנה וקולות ה"אוו" חזרו שוב פעם.

"אז אתם אומרות שליאם ולואי או יותר נכון ה-ליאם פיין וה- לואי טומלינסון בהו בבל ובלילי במשך 10 דקות או משהו כזה?" קול מוכר נשמע מאחורינו. כל הבנות הסתוסבו למשמע הקול ועמד שם לא אחר מזאין מאליק חשבתי שאני מתעלפת הוא כזה חתיך, אם לא הייתה לא חברה בנות היו קופצות עליו לא שעכשיו הם לא אבל חלק מרסנות את עצמן, לי לעומתן יש כבוד עצמי.
"כן, ומה הקטע שלכם לצוטט מאחורי הדלת?" שאלתי
" קטע כזה מה לעשות אנחנו מיוחדים כאלו שיש נו קטע כזה. עובדה ליאם ולואי חלק מהחמישיה המיוחדת הזאת" זאין ענה בתחכום? אם הוא ניסה אז לא ממש הצליח לו.
"טוב זאין צא החוצה. אתה בכלל לא אמור להיות פה אנחנו מתלבשות אם לא שמת לב" פרי, החברה שלו נוזפת בו.
"אני מעדיף להשאר" זאין ענה עם חיוך מתחכם על הפרצוץ אך מבט אחד מרתיע מפרי והוא יצא
"יפה, יודעת לשלוט על החבר שלך" פניתי אליה.
היא רק חייכה וקרצה המורה נכנסה וביקשה ממנו לצאת בחוץ חיכו כבר הבנים.
הינה זה מתחיל 45 דקות של ספורט