איך זה קרה?.. 1D פרק 3

פרק 3:
אז קמתי לבוקר חדש אחרי היום הארוךשהיה אתמול, האמת שלפי השעה קמתי לצהריים חדשים
ואיך לא קמתי כמובן משיחת פלאפון מאליסון, לפחות לא ב6:00, סימן שאיו הגרלה חדשה שלא ידעתי עליה. או כל דבר אחר שקשור לוואן דירקשן…או שאולי כן?
״אחותיייייייי״צעקה מהקו השני איך פשוט תסבירו לי איך אתמול הבן אדם קם בשש בבוקר הלך את כל אוקספורד חמש פעמים רקד עם עקבים בגובה שלי 3 שעות וכמו שאני מכירה אותה גם בטח ישנה רק שעה מההתרגשות והיא עדיין יותר אנרגטית ממני

״חחח בוקר טוב אלי״ אמרתי בחיוך, תמיד היא עושה לי את המצב רוח טוב יותר, לא משנה כמה היא תאהב להקות בנים מטופשות, בעצם בלי מטופשות, רק להקות בנים
 גם אני לא ישנתי הרבה הלילה, לא מההתרגשות, סתם המון מידע שהייתי צריכה לעכל, 3 שנים אתה רגיל לתעב להקה ובפעם אחת הכל משתנה, תמיד שפטתי אנשים מהר מדי, לפחות הפעם הייתה להם הזדמנות להוכיח שטעיתי.

״אני חייבת לבוא אלייך! אתמול אמנם כל הדרך אני חפרתי לך אבל שלא תחשיבי שלא שמתי לב שממלכת האנטי שאיתה הגעתי להופעה יצאת קצת יותר חיובית ומחוייכת, ואני רוצה לדעת הכל ועכשיו, אני מקווה שאת מהירה כי חמש דקות אני אצלך רוצה לשמוע את כל הפרטים!״ צעקה לי בלי לנשום באמצע יותר מדי, כשאליסון מתלהבת, לנשום זה פרט שולי אצלה. 

״אההה ו… בוקר טוב״ אמרה וצחקה

״חחחחח גם לך סתומי ביי״ כמה החיים שלי היו משעממים בלעדייה….

הלכתי לאכול ארוחת בוקר ולהתארגן קצת
וכמובן שהיא הגיעה בדיוק אחרי חמש דקות.
״שלווםםםםםם ליפיפיה הנרדמת״ צעקה כשפתחה את הדלת

״חחחח שלום קרציה״ עניתי בזמן שאני שותה קפה

״נו״ אמרה עם עיניים בורקות

״מה נו?״ שאלתי לא מבינה

״ספרי הכל!! מא׳ ועד ת׳!!!״ דרשה
״אין מה לספר״ עניתי בניסיון להציל את עצמי מזה

״שכחת שאני מכירה אותך יותר טוב ממה שאת מכירה את עצמך?״ אמרה, חחח האמת שהיא צודקת..

״ראיתי איך דיברת עם ליאם! והוא בדיוק הטעם שלך ושתינו יודעות את זה, ראיתי איך הסתכלת עליו, רק זה שלא דחית אותו לפני שהוא התקרב אפילו אומר משהו אלכסה, את יודעת את זה.״ הוסיפה 

״הוא באמת חמוד.. אבל את יודעת שהוא לא בשבילי… הוא לא יכול להיות עם חברה כלכך חסרת ביטחון ורחוקה ממושלמת כמו שהוא, וכל התקשורת והפפראצי, את יודעת שאני לא בנויה לזה, והוא אפילו לא ביקש את המספר שלי, אני סתם עוד נערה שבאה עם חברה טובה להופעה שלהם ויצא לה לדבר איתו, את יודעת כמה פעמים בטח זה קרה לו?״

״די ! די ! די !״ אמרה בכעס ״אני לא מוכנה לשמוע את זה יותר, מתי תביני כבר שאת מושלמת? ואת מיוחדת כמו שאת ואת יפה ומצחיקה ואי אפשר שלא לשים לב אלייך? תביני את זה כבר! שנים אני מנסה ואני חושבת שחבר סוף סוף ועוד חבר מושלם כמוהו, בדיוק יעזרו לי לפתור את הבעיה!״ אמרה בנחישות

״אולי….״ הוספתי בחוסר החלטיות, אולי זו תמיד התשובה שלי כשאני לא בטוחה, שזה רב הזמן…

״חוץ מזה היום נייל בא אליי, אם תרצי אני אבדוק את זה״ אמרה
אני לא יודעת למה אבל אני שמחה.. יש בי קצת תקווה למשהו טוב, אופטימיות, משהו שאני לא רגילה אליו, אני תמיד מזלזלת, שלילית, צינית, רואה רק רע… פתאום אני מתחילה לחשוב על זה באור חיובי
״אני כלכך שמחה בשבילך שדיברתם״ אמרתי בחיוך גדול

״אוףף אבל אני כלכך לחוצה״ אמרה ושמעו את החשש הכבד בקולה

״את? ממה יש לך להיות לחוצה? היו לך כבר חברים ומליוני בנים רודפים אחרייך, אני חושבת שהתחלפנו לרגע, אני זו שא ף פ ע ם לא היה לה חבר אלי, לא את״ אמרתי בניסיון לעודד אותה
אבל זה גרם לי לחשוב, אף פעם לא היה לי חבר, מי ירצה אותי? רק פעם אחת התאהבתי וזה פגע בי כלכך, לא הייתי מוכנה להתאהב שוב עד הפעם, עד הפעם? למה אני אומרת את זה? אלכסה, תרגעי את לא מאוהבת, את בסך הכל שמת עין על מישהו… מה? שמתי עין על מישהו שמצא חן בעיני? אני כבר לא מזהה את עצמי, אבל איכשהו אני אוהבת את זה, כנראה שגם הניסיונות שלי לשכנע את עצמי שזה לא רעיון טוב לנסות איתו משהו נכשלו…

״כן אבל את יודעת, לא כל יום את יוצאת עם האיידול שלך, נייל!״ אמרה ונשמעה אפילו לא מאמינה לזה בעצמה.

״טוב את באה שנלך לקנות לך משהו יפה להיום?״ אמרתי בניסיון להסית את תשומת ליבה מזה, אבל למען האמת, יותר להסית את תשומת ליבי מהמחשבות הבלתי פוסקות על ליאם
״חשבתי שאף פעם לא תשאלי!!״ אמרה בשמחה 

אם יש משהו שיכול למשוך את תשומת ליבי ולהשכיח לזמן מה את כל המחשבות עליו, זה רק בגדים, ידעתי את זה, אפילו מוזיקה לא עזרה לי, אבל בגדים זה פשוט משכיח הכל, התרופה הטובה ביותר, המגרש הביתי שלי. ֿ

אז אחרי אינספור חנויות, מליון שכנועים של אליסון שאקנה עקבים, או שמלה, נסיונות כושלים כמובן, אני עדיין חסרת ביטחון ולא שלמה עם עצמי בשביל ללכת עם זה, אני יודעת שאני רזה, אומרים לי שאני יפה בכל מקום שאני הולכת אליו, אבל זה לא משנה כל עוד אני לא מאמינה בזה, אני מקווה שמשהו ישנה את זה כבר, אם לא בשבילי אז בשביל אלי.. אני חושבת שהיא כבר איבדה בי כל תקווה חחח

קנינו לה שמלה מקסימה של אלכסנדר וונג ועוד זוג עקבים להיום, אני קניתי עוד כמה דיסקים, סווצ׳ר של קנזו ועמדתי עוד כמה דקות מול חלון הראווה של קרטייה בבהייה על צמיד חלומותיי, קוראים לו צמיד אהבה, זה תמיד שנפתח רק בעזרת מברג מיוחד שמגיע איתו, במקור המטרה של זה אמורה להיות שהבן זוג מביא לבת זוגתו את הצמיד, שהוא סמל לאהבתם וסוגר אותו עם המברג, כל עוד הצמיד סגור, גם האהבה שלהם, אין לי חבר אבל אני נורא אוהבת את הצמיד ונורא מתחברת למשמעות שלו, הוא נורא יקר אבל אני חוסכת אליו, תמיד אני משיגה את מה שאני מסמנת כמטרה שלי, ויגיע היום וגם אותו אני אקבל :)

אני ואליסון הגענו הביתה והתפצלנו, תכף נייל אמור להגיע, רציתי לעזוב אותה ושיהיה לה זמן להתארגן, כמובן עם איומים שהיא באה אליי איך שהיא מסיימת
ואני חזרתי וראיתי טלוויזיה – הוואי חמש אפס, תמיד אהבתי סדרות משטרה, אני סוגל של טומבוי למרות המראה העדין שלי, תמיד דיברתי עם בנים והרגשתי איתם נוח, אבל רק בתור ידידים שלי, כאשר הרגשתי יותר מזה, התרחקתי כי לא ידעתי איך להתמודד עם זה, אחרי הפרק, איך לא חזרתי לישון, אלכסה טיפוסית חחח
 קמתי אחרי שעה וחצי, שתיתי קפה, תהיתי מה עם אליסון ונייל, איך הם מתקדמים עכשיו, תהיתי מה ליאם עושה עכשיו, טוב אלכסה, שכחי מזה ועכשיו, הלכתי לשמוע את הדיסקים החדשים שקניתי וגיליתי שאלכסה שכחה את הפלאפון שלה אצלי באחת השקיות, לא הבנתי איך היא לא שמה לב לזה עד עכשיו, היא לא זזה בלעדיו, מה יקרה אם הלהקה תעלה תמונה חדשה והיא לא תגיב ראשונה?!?! עולמה יקרוס, חשבתי בציניות וחייכתי

טוב בעצם מה כבר יכול לקרות כשאחד מחברי הלהקה נמצא יחד איתה, בכל מקרה אני אלך עוד כמה דקות להביא לה אותו, שלא תלחץ, וגם אבדוק איך להם בנתיים, ארגל קצת.

נ.מ ליאם

לא הפסקתי לחשוב עליה מאז אתמול, לא ישנתי בלילה כמעט,עכשיו נייל אצל אליסון חברה שלה, אויי שיט, שכחתי להגיד לו שיברר על אלכסה קצת בשבילי… טוב אני אלך אליו עכשיו!
הגעתי לבית שלה ועליתי במעלית, כמעט ונסגרה הדלת ואז נפתחה שוב, שונא שזה קורה, אתם רואים שהמעלית כבר נסגרת למה ללחוץ?!

רגע אחד…. זו.. זו היא !!


נ.מ אלכסה
התלבשתי והלכתי להביא לה את הפלאפון שלה, אוי הינה המעלית, לא לא רגע אני אספיק, ישש
מה? זה הוא!!

בהיתי בו
״שלום גם לך״ אמר והוציא אותי מהבהייה

״אהה.. אממ.. היי״ נזכרתי שלא לחצתי על הקומה של אליסון.. רגע למה היא כבר לחוצה?
״אז.. מה אתה עושה פה?

״אממממ………….״ אמר .. נראה כאילו הוא מחפש משהו

״אממממ….״ ניסיתי להמשיך אותו 
הוא הוציא את המפתחות מהכיס
״אהה! כן ! נייל שכח את המפתחות לבית של הלהקה, וכולנו הולכים אז לא רצינו שהוא יתקע בלי מפתח מחוץ לבית״ אמר מהוסס

נ.מ ליאם

פיווו איזה הצלה, זה מה שהיה חסר לי, שתדע שאני באתי כדי להזכיר לו שיבדוק לי עליה, היא תדחה אותי ישר
רגע מה קורה פה?
המעלית עצרה במקומה. נתקענו.

נ.מ אלכסה 

״שיט אני לא מאמינה אני לא מאמינה אני לא מאמינה״ אמרתי וניסיתי להסדיר נשימה

מאז שאני זוכרת את עצמי אני קלסטרופובית ולא עולה במעליות לבדי מחשש להתקע… טוב לפחות אני לא לבד עכשיו, אבל שיט, תמיד אני נאבדת בנושאי השיחה ולא מוצאת כלום.. ואם אני אמצא? ואם אני אחפור לו? שיט אוף למה זה קרה דווא היום 

״את בסדר?״ שאל בפנים דואגות

״כן אני פשוט.. פשוט… קלסטרופובית..״ השבתי
 הוא הרגיע אותי, שם את ידו על כתפי, זה הרגיש כל כך נכון!

״טוב אז אני אומר שבואי נשב, כי לא נראה לי שנצא בזמן הקרוב, אין קליטה והפעמון מקולקל״ אמר
, ישבנו, ישבנו ודיברנו, בלי הפסקה, על כל כך הרבה, זה הרגיש כלכך טבעי, כאילו אנחנו חברים טובים מאז ומתמיד…
הרגשתי שאני עושה טעות, שאולי הוא מתחיל להתאהב בי, אני לא יכולה להשלות אותו סתם, הרי ברור שלא יוכל לקרות ביננו משהו, אני לא יכולה להתאהב או לבטוח במישהו, ובכלל למה שהוא ירצה אותי? מה חשבתי לעצמי

״הכל בסדר?״ שאל בחיוך שראה שמחשבותיי לא מניחות לי

״כן…״ אמרתי, שיקרתי יותר נכון

״ מה קרה אלכסה? את יודעת שאת יכולה לספר לי נכון? את יכולה לבטוח בי״ אמר ושם את ידו על ברכי… זה נכון, פעם ראשונה שאני מרגישה שאני יכולה לבטוח במישהו מלבד אליסון
סיפרתי לו כל מה שעלה במוחי, על כמה שנפגעתי שהתאהבתי בפעם הראשונה והאחרונה, כמה שאני מרגישה חסרת ביטחון מאז, שאני הלכתי לישון כל יום בוכה, והוא הקשיב, לעזאזל הוא הקשיב לי, פעם ראשונה, הוא מדהים, הוא החזיק את ידי ואמר
״הכל בסדר״ והאמנתי לו. באמת שהאמנתי לו.

הוא קירב את ראשו אליי, גם אני קירבתי את ראשי מעט אליו…