גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 7 ! <3

מהפרק הקודם –
״היי אמילי… אני ואביה בדיוק חשבנו עלייך״ אמר ליאם והסתכל עליי.
״ליאם אני רוצה לדבר איתך…״ אמרתי לו והסתכלתי עליו דיי מאוכזבת.
״טוב אני… ימלא את הטפסים בנתיים״ אמרה אביה ובאה לצאת מהחדר.
״את יכולה להישאר״ אמר ליאם ותפס את ידה.
״לבד ליאם… לבד!״ אמרתי בכמעט צעקה והסתכלתי עליו במבט עצבני.
״קחו את הזמן…״ אמרה אביה ויצאה מחדר הבקרה,
״תקשיב לי טוב עכשיו !״ אמרתי בעצבים ונאנחתי. אביה לא עשתה כלום, אני באמת מחבבת אותה, אבל ליאם זה הבעיה !

פרק 7:

נקודת מבט אמילי:
נאנחתי והתיישבתי בכיסא, איפה שאביה ישבה לפניי רגע.
״מה קורה ?״ שאל ליאם ברצינות.
״מה קורה איתך ?!״ אמרתי במעט עצבים ורקתי ברגלי.
״את כל כך קרירה אליי, עשיתי לך משהו ?״ שאל בתמימות.
״אתה יודע שאני קנאית, נכון ? לא כיף לי לראות אתכם ביחד…״ מלמלתי בשקט והשפלתי את מבטי. ״את צוחקת ? זאת רק חברת ילדות לא יותר מזה !״ אמר ליאם והסתכל בעיניי, אני כבר לא יודעת אם לקנות את כל מה שהוא אומר לי.
״לא דיברתי על אביה, דיברתי עליך ! מה קורה איתך בזמן האחרון ?! זה כבר לא כמו שהיה פעם… אני חושבת שכדאי שנשא… ״ אמרתי אך ליאם קטע אותי.
״אל תגידי את זה ! אני רוצה אותך איתי !שלי !״ אמר ליאם וליטף את פניי. הוא חייך אלי ולחש לאוזניי שהכל בסדר. כמה שהוא אוהב אותי. מילים חמימות ועדינות.
״טוב ליאם… בוא נצא מפה, יש לנו חזרות היום״ אמרתי לו ומשכתי אותו אליי. חיבוק קטן לא יזיק לי.
״וואי חם פה ? או שזה אני?״ שאל ליאם והוריד את חולצתו כשלעיניי נגלו שלושה זוגות של קוביות מבצבצות להם. בלי לשים לב בהיתי בהם וחיוך דיי מטופש נגלה בפניי.
״אמילי? שוב הקוביות מסיטות אותך מהמציאות ?״ שאל ליאם וצחקק. לא עניתי לו והמשכתי להסתכל עליהן. ״עבדתי עליהן בחדר כושר… נכון יפה ?״ הוא שאל והכניס את הבטן כדי לחטב את שריריו.
״שוויצר…״ מלמלתי וגלגלתי את עיניי. הוא התקדם אם גופו לכיווני והצמיד את ביטנו לפניי.
״דיי ליאם… לא יפה לגרות אותי עכשיו״ מלמלתי בחיוך ופתחתי את הדלת. ״אעאעאעאע!!!״ צעקתי והחלקתי מהמים שהיו שם.
״אמילי ?! את בסדר?״ שאל ליאם וניסה להקים אותי.
״מי האדיוט ששפך פה מים ?!״ שאלתי בעצבים והסתכלתי מסביב.
״מלמל (כינוי) א..ני מ…צטע..ר״ מלמל לואי בשקט והתרחק ממני כמה שיותר.
״אדיוט אחד ! אין בעיה… רק תזכור שמי שזוכה במשימה מחליט מה הוא יכול לקנות בשביל כולם… זה מאוד ישפיע על הגזרים המסכנים שלך״ אמרתי בחיוך והסתכלתי עליו.
״אני מוכן שלא תקנו לי את הביצת הקינדר והכובע פאווראנג'ר… אבל עד הגזרים שלי !״ אמר לואי בלחץ והסתכל עליי בהתחננות.
״עכשיו גם את אלה לא יהיה לך וגם גזרים !״ צעקתי וניסיתי לעמוד אך נורא כאב לי הגב.
״תפסיקו עם המלחמות הטיפשיות שלכם ! עד שמשהו לא יפגע אתם לא תפסיקו ?!״ הוספתי בעצבים וליאם עזר לי ללכת.
״מלמל חכי ! אנחנו יכולים לדבר על זה… אל תלכי לסיימון אני יתן לך את קיקו ! אבל רק יומיים…או דקה ?! נו חכי אל תספרי לו !״ אמר לואי וניסה לצמצם את הפער בנינו.
שחרר כבר לואי ! הבן אדם החליק פה… אתה כבר מגיל קטן מחליק על השכל… דיי ! מה יש לך כבר ?!״ ליאם שאל עצבני והתאפק לא להרביץ לו.
״אולי אתה צודק… טוב ביי לכם… רק תשתדלו לא לעשות משהו ערמומי טוב שובבים שלי ?!״ שאל לואי ופה ? ליאם נתן לו אגרוף לפנים שהתגלגל למכות.
״ליאם דיי !! תעזוב אותו !״ צעקתי וניסיתי לנתק אותו מלואי ששכב שם חסר אונים שליאם יושב על מותניו ומרביץ לו. משכתי את ליאם מלואי והוא נעמד לידי, תופס אותי ממותניי ומחבק אותי חזק.
״מה קורה פה ?!״ שאלה אביה ונעמדה מולינו.
״אממ… כלום״ אמר לואי וחייך אליה כאילו לא קרה כלום.
״נו… אתם יכולים לספר לי ! אני לא יגיד לסיימון כלום״ היא אמרה ובחנה אותנו.
״רבתם ?! זאת הסיבה ?״ היא שאלה וצחקה.
״עלית עלינו…״ אמרו ביחד וחייכו.
״טוב אביה… תטפלי בליאם, ואני יטפל בלואי״ אמרתי לה והיא הנהנה ועזרה לו לקום.
״נו לואי ישמן ! תשתף פעולה לפחות !״ אמרתי וניסיתי להקים אותו.
״אני עייף… הא ! אני רואה זיקוקים… עין אחת שחורה ועין אחת רואה זיקוקים !״ הוא אמר וצחק, כנראה שליאם נתן ללואי בוקס חזק לעין.
״איפה אני ?! אני בהודו או משהו ? מה אני עושה פה…״ הוא שאל כל כך הרבה שאלות שלא הצלחתי לעקוב.
״לואי ! תנשום עמוק… אני פה ! איפה גזר ?! איפה גזר ? הנה הוא !״ אמרתי לו והתחלתי לרוץ כשלואי רץ אחרי כמו כלב לעצם. הגענו לחדר שלו והשכבתי אותו על המיטה.
״לואי… אני ילך עכשיו, האחות תכף תגיע״ אמרתי לו וסגרתי את הדלת. ״נו ? מה עם ליאם ?!״ שאלתי בדאגה את אביה שנעמדה מחוץ לחדר שלי ושל ליאם.
״הוא בסדר… הוא הלך לנוח״ היא אמרה וחייכה. הסתכלתי עליה בחיוך וחיבקתי אותה.
״סורי על היום הזה… אני לא יודעת מה עובר עליי בזמן האחרון״ אמרתי בעצבות והשפלתי את מבטי.
״היי מהממת… הכל בסדר״ היא אמרה וצחקקה, אני כל כך שמחה שדיברתי איתה. אחרי הכל… היא בן אדם מדהים שלא כל יום פוגשים.
״אביוש ? רק אם את יכולה לקרוא לאחות… לואי הוזה דברים, הוא חשב שאני ליידי גאגא והתחיל לשיר את ה׳פוקר פייס׳״ אמרתי לה והיא צחקה.
״כל כך מתאים ללואי…״ היא מלמלה והלכה לכיוון חדר האחות, צחקקתי בליבי וצלצול ההודעה נשמע ברקע. ׳איפה את גברת ״מאחרת אופנתית?״ יש עכשיו חזרות !׳ שלחה לי לורן ואני רצתי אל חדרי כדי ללבוש בגדי אימון, לבשתי חזיית ספורט סגולה ושורט שחור קצרצר. נעלתי נעלי ספורט סגולות ושחורות של נייק ונשקתי לראשו של ליאם, שישן בשלווה. התחלתי לרוץ הכי מהר שאפשר לכיוון חדר החזרות.
״ושלום למאחרת שלנו… זה רק היום הראשון של האימון״ אמרה גל בקשיחות ושילבה את ידיה, גל בעלת שיער חום חלק ועיניים חומות. היא בערך בשנות העשרים לחיה, היא רזה וממוצעת.
״סליחה גל…״ מלמלתי ונעמדתי ליד הבנות.
״אז היי שוב… כפי שאתן יודעות אני גל…״ אמרה גל ושמענו רעשים בצד החדר שקטעו אותה.
״תזוז קצת שמן !״ שמענו צעקה והארי נפל היישר לרצפה. הם התחבאו מאחורי הוילון הענקי שהיה בחדר.
״אז אתם חושבים שלא נעלה על זה שאתם פה ?!״ שאלה גל והסיטה את הוילון ולעינינו נגלו חמשת הבנים ׳הדיירקשנים׳.
״הארי ?״ שאלה ליאן וצחקקה.
״ליאם ?! אתה לא ישן ?״ שאלתי בבילבול.
״אה זה… תודה על הנשיקה !״ קרץ והתחיל לרוץ במהירות. גילגלתי את עיניי ונאנחתי.
״צאו החוצה!״ צעקה גל והבנים התחילו לרוץ מהר לכיוון הדלת.
״אהה גל… ורק שתדעי שיש לך שם יפה…״ אמר לואי ונשען על ידית הדלת.
״תודה לואי… גם לך יש… שם״ אמרה גל וגרמה לנו לצחוק.
״תודה… הארי תעזוב לי את הגזרים !!!״ הוא צעק והתחיל לרוץ.
״איך את סובלת אותו כל יום ?!״ שאלה גל בהתייאשות וגילגלה את עינייה.
״מתרגלים…״ מלמלה מיילי ונאנחה. גורמת לכולנו לפרוץ בצחוק מתגלגל שהדהד ברחבי החדר הענק. אנחנו עכשיו מתחילות לעשות חזרות
למופע שיש לנו בסיום התוכנית…
״כבר שלוש וחצי ולא הספקנו כלום״ אמרה לורן ונאנחה.
״כבר שלוש וחצי ?! אני חייבת להוציא את הילדים מהגן !״ אמרה ליאן ולקחה את התיק. ״ג'ני, להוציא את טום ?״ שאלה את ג'ניפר שניה לפני שיצאה.
״כן בבקשה״ אמרה בקול של ילדה קטנה וגרמה לכולנו לפרוץ בצחוק מתגלגל. ליאן פתחה את הדלת ויצאה במהירות מהחדר.
״עזבו… נתחיל את הריקודים מחר, המדך יום נעים…״ אמרה גל ויצאה מהחדר.

נקודת מבט הארי:
התיישבתי בלובי, בספה הקבועה שאני מתיישב בה מאז שהגענו לכאן.
״הארי?״ שמעתי צעקה וחיפשתי את מקור הקול. זאת הייתה ליאן, היא נעמדה מולי והתקשתה לנשום.
״מה קרה בייב ?״ שאלתי בדאגה ונעמדתי במקומי.
״צריך… להוציא את א..ושר ואל…ין וט…ום״ היא אמרה בקושי ושמה את ידה על ליבה.
״שבי רגע בייב, לא הבנתי כלום… קחי תשתי ושתרגעי תדברי״ אמרתי בחיוך והתיישבתי לידה. היא לקחה נשימה עמוקה.
״צריך להוציא את הילדים ואת טום…״ היא אמרה בחיוך והסתכלה עליי, אני כל כך רוצה להרגיש פעם אחת מה זה להיות אבא באמת ! אני תמיד רואה בסרטים את האבות שמביאים את הילדים שלהם מהגן, לוקחים אותם ואת האישה שלהם לסיבוב בפארק…
אולי אני וליאן תמיד היינו מטיילים, אבל לא בתור זוג ! אלא כסתם שני אנשים ש׳בטעות׳ הביאו תאומים לעולם. סוף סוף אני יכול להראות לה מה זה בן זוג אוהב… בן זוג שתרגיש אותו ותהיה איתו כל שארית חייה. הילדים מתחילים את המעון ב – 8 בבוקר ומסיימים ב – 4 בצהריים, ועכשיו השעה שלוש וחצי…
״בואי ליידי שלי…״ מלמלתי ופרשתי את ידיי לחיבוק.
״בוא בייב, צריך ללכת עכשיו…״ היא אמרה והושיטה את ידה לכיווני בכדי להקים אותי מהספה.תפסתחי בידה ונעמדתי מולה, איך התגעגעתי למילה ׳בייב׳, היא לא קראה לי ככה המון זמן ! פאקינג 3 שנים…
״להתקשר לפול ?״ שאלה בקולה המתוק והחזיקה בידה את האייפון שלה. ״הפעם… רק אני ואת״ לחשתי לאוזנה והיא חייכה ותפסה את ידי. אני הולך להראות לה מי זה הארי סטיילס…
יצאנו מבית המלון, לא לפני שביקשנו רשות מסיימון. פתחתי לה את דלת המכונית שלי והיא חייכה ונכנסה לבפנים. במהלך הנסיעה היא שמה את ידה על רגלי הימנית והסתכלה עליי מידי פעם.
״אני אוהב אותך…״ מלמלתי וחייכתי חיוך מאושר. ״איפה הגן?״ הוספתי והסתכלתי עליה, אני אף פעם לא הוצאתי אותם מהגן, ועוד עכשיו זה גן חדש…
״פה, בסוף״ היא אמרה והצביעה על המקום.
״אוקיי״ מלמלתי ונסעתי למקום שהצביעה עליו. מדי פעם הגנבתי לה נשיקות באוויר. אני כל כך אוהב אותה. את השיערה הבלונדיני שגולש ברכות על גבה. את אפה הקטן והסולד. את שפתיה המלאות והמגרות, שבכל פעם שאני רואה אותם, אני רוצה לתפוס את פניה ולנשק אותם ברכות. את עינייה הכחולות כים, שבכך פעם שאני מביט בהם, ליבי מתמלא אושר ושמ…
״הארי זה פה!״ היא צעקה וקטעה אותי ממחשבותי, החנתי את המכונית השחורה וגיחכתי בשקט. פתחתי את הדלת שלי ויצאתי במהירות מהמכונית, טרקתי את הדלת ופתחתי במהירות את הדלת של ליאן, נעמד מולה ומושיט את ידי. היא חייכה במעט מבוכה ותפסה בידי החמימה . עזרתי לה לצאת מהמכונית ואצבעותינו השתלבו אחד בשני, כמו כפפה ליד. נעלתי את המכונית עם השלט הקטן והתקדמנו לגן שהיה ממולנו.
בפנים היו המון ילדים וילדות קטנים שהכירו אותי.
״היי אמא ! תראי הנה בעלי״ צעקה ילדה קטנה בת שלוש, שהתנתקה מידיה של אימה ורצה לכיווני. היא חיבקה בחוזקה את רגליי, מזווית העין ראיתי שליאן החזיקה את אלין על ידיה ואת טום ביד שמאל. אושר עמד על ידה, מחבק את רגלה השמאלית.
״ליאן אני מצטער, דקה בא…״ מלמלתי תוך כדי שאני חותם לאחת הבנות.
״היי תראי סלינה ! זה האיש הזה שאת אוהבת !״ צעקה עוד ילדה קטנה שדיי הזכירה לי את אלין ואחותה בת השלוש עשרה נעמדה המומה וביקשה בהתרגשות והתחננות חתימה, אני עדיין לא מאמין שמשהו בגילי מקבל המון תמיכה והערצה…
״טוב הארי אני ילך איתם לאוטו…״ אמרה ליאן ונשקה ללחי, הצטלמתי עם הבנות שהיו שם. הם שאלו כל כך הרבה שאלות…
״חזרתם ?״ . ״מתי חזרתם ?״ . ״אתם ביחד נכון ?״ . ״אתה אוהב אותה? ״ . ״מתי האלבום החדש שלכם יצא ?״ ועוד כל כך הרבה שאלות.
כעבור עשרים דקות יצאתי לכיוון המכונית וראיתי את הילדים יושבים חגורים מאחורה ואת ליאן מקדימה כשהיא מרכינה את הראש לרצפה.
״אני מצטער…״ מלמלתי ונשקתי בעדינות לשפתיה.
״לא ליד הילדים !״ לחשה בשקט וסובבה את ראשה אחורה. סובבתי גם אני והבטתי בשלושת המלאכים הקטנים האלו…
שלושתם ישנו, אך טום ואלין החזיקו ידיים.
״את בטוחה שהם לא זוג ?!״ שאלתי בהתלוצצות וקיבלתי כאפה מאחורי העורף שלי.
״צחקתי…״ מלמלתי והתחלתי לצחוק.
״ששש !״ השתיקה אותי ליאן ובבת אחת סתמתי. אני צריך להקשיב לה כדי להראות לה שאני השתנתי.
״איך זה שלא זיהו אותי?״ היא שאלה אחרי כמה דקות של נסיעה.
״העיקר שאני מזהה אותך…״ אמרתי בניסיון לעודד אותה, וכנראה שזה הצליח.
״בייב…״ היא מלמלה וחייכה אליי. ״אווי הארי! אתה בן אדם מדהים״ היא אמרה ונשקה נשיקה קטנה לפי. אלוהים, איזה טעם טוב יש לשפתיים המתוקות שלה. של דובדבן ות…
״הארי, אתה שוב נרדם ? המלון זה פה !״ היא הוסיפה בצעקה וקטעה אותי שוב ממחשבותי. החנתי את האוטו והיא באה להוציא את הילדים.
״אפפ… זה התפקיד שלי !״ אמרתי לה ותפסתי את אושר ביד שמאל ואת טום ביד ימין. חייכתי חיוך מתוק, רומז לה להרים את אלין משום שאין לי מקום בידיים.
״אתה הבנאדם הכי מושלם שיש !״ היא אמרה ונשקה שוב לשפתיי, אולי אנחנו לא נשואים… אבל אנחנו מחשיבים את זה כאילו אנחנו כן. היא הרימה את אלין על ידיה השבריריות ונכנסנו לבית מלון. נכנסנו למעלים והיא לחצה על קומה שלישית. לאחר כמה שניות דלת המתכת הכסופה נפתחה ודפקנו על החדר של זאיין וג'ניפר.
״תודה…״ מלמל זאיין כשפתח את הדלת והרים את טום מידי.
״זאיין זאת ליאן ?!״ שמעתי את ג'ניפר צועקת . שמעתי גם זרם מים, כנראה מתקלחת…
״כן בובי !״ צעק בחזרה וחייך אלינו את חיוכו הישר והלבן.
״ביי״ מלמלנו אני וליאן ונכנסנו לחדר שלה, שהפך אם הזמן גם לשלי.
וכמו תמיד, ליאן התחילה לסדר את החדר…
״נו די להתאמץ ! אני יקרא למנקה…״ אמרתי לה והיא המשיכה בשלה.
״רק היום… בשבילי״ אמרתי לה והיא הנהנה והתיישבה בספה שבפינת החדר.
״תרדים את הילדים אני כבר חוזרת״ היא אמרה ויצאה מהחדר. התיישבתי ליד הילדים שישבו על המיטה הגדולה, ערים.
״אבא ! אני רוסה סעסוע של סיפור״ אמר אושר בקולו המתוק והזיז את רגליו וידיו, אפשר להגיד שליאם השפיע עליו…
הקראתי להם את הסיפור ׳צעצוע של סיפור׳ והם פיהקו.
״יתות ! (לשתות)״ צעקה אלין והושיטה את ידה לכיוון הבקבוק.
״בבקשה חיימשלי״ אמרתי והושטתי לה את הבקבוק, היא שתתה לאט לאט וכשסיימה היא זרקה את הבקבוק על הריצפה ונשכבה במיטה, עוצמת את עינייה הכחולות. אושר כבר שכב במיטה, יושן. אלין מיד אחריו. אני עדיין לא קולט את זה שאני אבא ! ועוד שיש לי שתי ילדים קטנים. התכופפתי כדי להרים את הבקבוק והיא נכנסה, ליאן שלי…
״הם ישנים ?״ היא שאלה בשקט והסתכלה עליי.
״כמו מלאכים״ אמרתי לה והתיישבתי על הספה, תמיד אהבנו לראות ביחד המירוץ למיליון… אפילו חשבנו להירשם, אבל ליאן התחרטה על זה בגלל הגעגועים לילדים ובגלל הריב שהיה לנו.
״היום לא רואים את הפרק החדש של המירוץ… רואים קומדיה רומנטית !״ אמרתי לה והיא הנהנה והשעינה את ראשה על כתפי. זפזפתי בערוצי הטלוויזיה והיה את הסרט ׳אהבה טרופה׳. נשכבנתי על הספה בתנוחה טובה והשכבתי את ליאן על החזה שלי וחיבקתי אותה ממותניה.
״אוי… למה היא לא איתו ?״ שאלה ליאן לאחר כמה שעות של צפייה בסרט, ואוו סרט ארוך…
״אבל אני איתך״ אמרתי לה וקרצתי לה.
״לא אתה טיפשון… היא ויתרה על החתיך הזה״ היא אמרה ודיי קינאתי. החלטתי לשחק קצת.
״ואני חתיך ?״ שאלתי אותה בחיוך והיא הנהנה לחיוב ונשקה לשפתיי.
״ועכשיו באמת״ שאלתי אותה והרמתי את גבתי.
״מתי תפנים? אתה הבן אדם הכי מדהים שראיתי בחיים שלי״ היא אמרה לי וגרמה לחמימות להתפשט בגופי השרירי. ״אוי אתה מסמיק ?״ היא הוסיפה וצחקקה.
״ליאן, אני שמעתי מה אמרת ללואי !״ אמרתי לה בחיוך ערמומי והיא פתחה את פיה לרווחה.
״אופס ?״ היא אמרה ושמה את ידה על פיה.
״תודי שאמרת לו שאני חתיך !״ אמרתי בגאווה וחייכתי עליה חיוך ניצחון.
״אוויש אולי תשתוק ?״ היא אמרה ונשקה לפי נשיקה קטנה. הבטתי בפניה היפות וחייכתי חיוך ענק ומאושר.
״בובי בואי נלך לישון… מחר יש לי חזרות עם הבובות שלא יודעות לרקוד״ אמרתי בצחקוק והיא צחקה אחריי.
״המריונטות !״ צעקנו ביחד וצחקנו מצירוף המקרים. נעמדתי מולה והושטתי את ידי בכדי לעזור לה לקום. היא כיבתה את האור נשכבנו כל אחד בצד אחר של המיטה, בגלל שהילדים נרדמנו באמצע במיטה.
״את יודעת…״ אמרתי אך היא קטעה אותי.
״יודעת מה ?״ שאלה בחיוך מתוק והביטה בעיניי.
״בזמן האחרון אני שם לב שאמילי וליאם מתנהגים כמו שתי זרים״ אמרתי לה והיא חשבה לרגע.
״יש משהו במה שאתה אומר… אולי הגיע הזמן להתערב ? הרי תחשוב על זה… הם אלה שתמיד לקחו אותנו לשיחות ולחצו עלינו לחזור״ אם להגיד את האמת יש משהו במה שהיא אומרת.
״אז מה את מתכוונת לעשות ?״ שאלתי אותה והיא חייכה.
״נדבר על זה בבוקר״ לחשה והסתובבה לצד השני של המיטה. עצמתי את עייני ושקעתי בשינה עמוקה…