החתכים הראשונים שלי-פרק 23-מוקדש לדני פריקי yaelis SBW,סתם מישהי,♫music♫ ,לובאטיק 32,love to dance

היי בנות,
אני מצטערת שבסוף לא העלתי את הפרק במוצ"ש כמו שהבטחתי.מקווה שתהנו מהפרק.

סוף הפרק הקודם-פרק 22
נמ שלי
"בואי נצליף בך טיפה שהמלח יספג ואז אני אשחרר אותך."
היא אמרה והרימה את השוט המצופה בדם מהרצפה,ממשיכה להצליף בי עד שגבי נהפך שוטט דם.
"את יכולה ללכת עכשיו."
היא אמרה אחרי הרבה הצלפות.
"רק תשטפי את הגב,את לא רוצה שיראו את הדם."
היא אמרה וקרצה לי כאילו היא נותנת לי טיפ של אם-בת.היא החלה לצחוק,מעבירה את ידה בעונג לאורך כל השוט כך שידה נצבעה אדום.

פרק 23
נמ שלי
עליתי מהר במדרגות,מתקדמת לאמבטיה.פשטתי את חולצתי,מסתכלת על גבי במראה.כל גבי היה חרוך,בגוני סגול-כחול-שחור-אדום.היו חבלות ישנות ומצהיבות שאותן כיסו חבלות חדשות וססגוניות שהיו מרוחות בדם ומלח.לחבלות אין אפילו מספיק זמן להחלים,להתאחות,כי כל פעם מתווספות חבלות חדשות.פשטתי גם את שאר בגדי ושטפתי את גבי בעדינות,נאנקת מכאב.האזור פשוט שרף לי.ראיתי את הדם מתערבב עם המים וצובע אותם לוורודים.נזהרתי לא להרטיב את השיער והפנים אלא רק מהעורף ומטה.
יצאתי מהמקלחת,מנגבת את גבי בעדינות.לבשתי את הבגדים שוב-מוודא שאין על החולצה כתמי דם.שמתי את הצמידים,מוודא כי הם מסתירים את החתכים.נעלתי את נעלי והחזרתי את המגבת למקומה,יורדת למטה בריצה ולוקחת את התיק.וידאתי שאף אחד לא מסתכל ולקחתי את המצלמה שהסתרתי בחדר,מכניסה אותה לתיקי.יצאתי מהבית,ממהרת לבית הספר.כל הדרך סחבתי את התיק על כתף אחת-ככה שהוא נוטה לצד ולא נוגע בפצעים הפתוחים שבגבי.למזלי הרב,הגעתי לכיתה והמורה נכנסה שנייה אחרי.
'יש לי את הצילומים שדיברנו עליהם אתמול.' כתבתי במחברת,מסמנת לזואי לקרוא.חיוך התפרס על פנייה ובתגובה גם על פני.סוף סוף אני עומדת להיות חופשיה.
בהפסקה זואי התקשרה לאמא שלה וקבענו עוד מפגש עם השוטרים.אליס (אמא של זואי) אמרה שאני אבוא אליהם ישר אחרי הלימודים ושהשוטרים כבר ידאגו לכל השאר.
אחרי הלימודים אליס באה לאסוף אותנו.נכנסנו למכונית,מתיישבות במושב האחורי,ואליס ישר פנתה אלי.
"את נשארת אצלנו היום.את תשני אצלנו ומחר בבוקר אנחנו נלך ביחד עם השוטרים לבית שלך ונקח את כל הדברים שלך אלינו."
היא אמרה לי
"אבל-"
"בלי אבל שלי.את כמו בת בשבילנו ואני שמחה לעשות את זה.אני לא אשים אותך בשום מוסד,את עוברת אלינו.השוטרים יוודאו שאף אחד לא יגע בך.את תראי להם היום את הסרטון ואנחנו נזמן אותה למשפט.עד להודעה חדשה את נשארת אצלנו.אני וגון נקפיץ אותך לכל מקום ואת לא תישארי אפילו רגע אחד לבד ככה שאף אחד לא יוכל לפגוע בך."
היא קטעה אותי.
"תודה אליס,את כמו אמא בשבילי."
אמרתי מתרגשת מדבריה ודמעה בוגדנית אחת זלגה מעיני.
"אל תבכי."
זואי אמרה וחיבקה אותי מהצד.
"זה מהתרגשות."
אמרתי לה
"לא יכולתי לבקש משפחה טובה יותר ממכם."
אמרתי בכנות.הם תמיד היו כמעין משפחה שלי,אפילו כשהשפחה הביולוגית שלי לא הייתה.
"ואנחנו לא יכולנו לבקש בנות יותר טובות ממך ומזואי."
אליס אמרה
"תודה,על הכל."
"זה כלום.אנחנו עושים הכל באהבה."
היא אמרה והחנתה את האוטו מול ביתם.
יצאנו מהאוטו ונכנסנו לבית.אני וזואי עלינו לחדרה,מניחות את התיקים שלנו שם וחולצות את נעלינו.
"את רוצה להחליף בגדים?"
היא שאלה אותי
"לא,זה בסדר.נוח לי ככה."
השבתי
"בטוחה?"
"בטוחה בטוחה."
ירדנו למטה ואליס הוציאה לנו לאכול.אחרי שסיימנו לאכול פינינו את הכלים ועלינו שוב למעלה.נשכבנו על המיטה וזואי הפעילה שירים של דמי האיידולית שלי(כבר רשמתי שדמי היא האיידולית שלה,למי שלא זוכרת).
"שלי זואי תירדו למטה עם הסרטון!השוטרים כאן!"
נשמעה קריאת של אליס אחרי משהו כמו 5 שירים.
פתחתי את תיקי,מוציאה ממנו את המצלמה ויורדת עם זואי למטה.ראיתי את אלכסנדר ומייקל (השוטרים מפעם שעברה)יושבים לשולחן האוכל.הפעלתי את הסרטון,מראה להם אותו.ישבתי מולים,אוטמת את אוזני,מסרבת להסתכל על זה,מסרבת לשמוע.
"אז יש לנו עם מה לעבוד.זה מספיק."
אלכסנדר אמר
"אוקי."
אמרתי.
"אנחנו נבוא לכאן מחר ב-7 ונלווה אותך לביתך.את תיקחי משם כל מה שתצטרכי ואנחנו נשמור שאף אחד לא יגע בך."
"תודה."
לחשתי.
"אנחנו נשלח את הראיות לבית משפט ונזמן אותה ממש בקרוב."
"תודה."לחשתי שוב ביובש.
"אין בעד מה.אנחנו כאן בשביל כל מה שתצטרכי,באשר הוא.אפילו אם זה לקנות לך שוקו כי את לא רוצה לצאת לבד מהבית."
מייקל אמר וגרם לכולנו לצחוק.
"תודה על הכל."
אמרתי להם.
"אין בעד מה.אנחנו נעלה את הסרטון לדיסק און קי ונלך למסור את זה לשופט."
"אוקי,תודה."
"חשבת שאנחנו ניקח את המצלמה או את הזיכרון שלה?"
אלכסנדר שאל אותי
"את האמת שכן."
עניתי בכנות
"את יכולה לבדוק שאנחנו מורידים רק את הסרטון הזה,אם את רוצה."
הוא אמר
"בסדר."
השבתי.
הם הורידו את הסרטון ללפטופ שהביאו איתם והלכו,משאירים אותי בבית של זואי.
תגיבו ותדרגו!!!