הטעות הכי נכונה שלי פרק 8

מצאתי קצת חרא זמן להמשיך את זה, אם זה שזאיין פרש לקריירת סולו והלהקה התפרקה
פשוט היו לי תוכניות ככ גדולות עם הסיפור הזה, כן זה קצת מבאס שלא קוראים אבל אני כותבת אותו הרוב לעצמי כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להמשיך סיפור ולא לנטוש אותו באמצע
אז סבבה רצח פיס אנד לאב
——————-
נקודת מבט של אנה:
התעוררתי בגלל שלילי התהלכה לי על הפנים וייללה. היא שונאת שהיא עושה את זה.
"לילי די, תני לי לישון" אמרתי מסתובבת מושכת את השמיכה על פניי.
"טוב, טוב אני קמה" אמרתי אחרי ששרטה לי את האוזן.
התמתחתי, קמתי למקלחת ומילאתי לעצמי אמבט. אני חייבת את זה, חצי לילה לא נרדמתי
בזמן שהאמבט מתמלא אני הולכת לבדוק את ההודעות בפלאפון.
שלוש הודעות קוליות, שלוש שיחות שלא נענו ועשר הודעות רגילות.
"מה קרה נהייתי מקובלת" גיחחתי קצת.
"אנה, אנה, אנה יא חרא אני במתח תעדכני אותי כבר! הוא נישק? לא נישק? אההה?!"
אוי ניקי ניקי, את כל כך מטומטמת.
צחקתי מההודעה הטיפשית הזו והמשכתי הלאה לאחרות
"טוב אנה זה לא מצחיק אני כוססת פה ציפורניים ובדיוק שמתי לק! תראי מה את עושה תתקשרי אליי כבר!"
"טוב אנה, אנה די זה לא מצחיק נו אני עוד שנייה בוכה פה ואת יודעת שאני רגשנית במחזור אם יהיה לי אחיין זה חשוב שאני אדע מזה! תתקשרי כבר טינופת!!" פרצתי מצחוק מההודעות הטיפשיות שלה, כזאת ילדה קטנה הניקי הזו
פשטתי את בגדיי והוספתי כמה ריחנים לאמבט שהיה כבר מלא ונכנסתי לתוכו, מים חמים ונעימים עוטפים את הגוף שלי ויש ניחוח של יסמין בחדר.
לקחתי את הפלאפון משידה שליד האמבט ובדקתי את ההודעות האחרות.
רובן היו מניקי כמובן.
אבל אחת.. אחת מהן הייתה מנייל.
מאת: נייל
'לילה טוב אן, נהנתי איתך כמו שלא נהנתי אף פעם! יש מצב לדייט שני? ;)'
קראתי את זה וחיוך ענקי התפרש לי על השפתיים "אנה מה את עושה?! את לא מכירה אותו אפילו! תפסיקי להתנהג כמו ילדה בת 10!" אמרתי לעצמי בתקיפות, זה לא ייתכן שכבר אני מרגישה ככה עם בחור.
"אוקיי מה אני עושה? להגיד כן? להגיד לא?" אמרתי לעצמי לחוצה מהרגל הוצאתי את היד השנייה מהמים והתחלתי לכסוס את הציפורניים.
"טוב תעני אחר כך, בינתיים תפעילי מוזיקה ותירגעי" אמרתי לעצמי וכך עשיתי, הפעלתי את הפלייליסט שלי למקלחת, רובו מלא בשירים של אד שירן ולנה דל ריי.
השכבתי את ראשי אחורה, נשמתי נשימה עמוקה ונרגעתי.
"אנה יכלבה מה את חושבת שאת עושה?!" ניקי צעקה וצרחתי את הנשמה שלי
"תגידי לי את חולת נפש?! שמעת על המונח לדפוק בדלת?!"
"שמעת על המונח 'לעדכן את החברה הכי טובה שלך אחרי שאת יוצאת לדייט או אחרת היא תשתגע'?" היא אמרה עם תנועות ידיים פותחת עינייה
"תזכירי לי למה הבאתי לך מפתח?" אמרתי רוטנת
"כי אם לא הייתי פורצת דרך החלון, עכשיו באלך לספר לי מה היה? אני כבר משתגעת! תראי!" היא אמרה ודחפה בפניי את ציפורנייה הלעוסות כמעט עד העצם
"את שרוטה את מבינה את זה?" אמרתי מצחקקת
"די אני עצבנית ותכבי כבר את המוזיקה זה מסיח את דעתי!" היא אמרה ובמהירות האור כיבתה את הפלייסיט.
"מה?" שאלתי בהתחכמות "אנה אני אטביע אותך ספרי לי כבר" היא אמרה מעמידה פני עצבנית "היה מושלם" אמרתי עם קול עצוב "אז למה את עצובה אם היה מושלם?" היא שאלה מופתעת "את יודעת למה" אמרתי נאנחת "נו אנה תפסיקי, תשמחי היה לך טוב! אולי תתני לזה הזדמנות פעם אחת?" היא אמרה מחייכת, חושפת שורה של שיניים לבנות.
להורים של ניקי תמיד היה כסף, תמיד ניקי הייתה מטופחת לא משנה מה.
אחרי שהורידו לה את הגשר, עשו לה הלבנה קרוב ל 10000 פאונד אצל הרופא שיניים הכי טוב שאפשר למצוא.
"אני לא יודעת ניקי אני מפחדת.." אמרתי לה, מסתכלת על וילון המקלחת
"אנה, אל תתני לפחד לשלוט בך, אלו החיים שלך ואת קובעת מה לעשות איתם" היא אמרה, ניקי מאוד חכמה ובוגרת כשהיא רוצה, היא תמיד אומרת שיש זמן להיות חכם ובוגר, עדיף להתנהג כמו ילד רוב הזמן בגלל שהחיים קצרים וכשהיא תעבור את גיל העשרים היא תתנהג בהתאם לגילה. "אולי נעזוב את זה?" שאלתי וניקי הנהנה
יצאתי מהאמבט והיא הושיטה לי מגבת.
"לפני שאת מתלבשת בפיג'מה, אני רוצה ללכת לאזור האמנים" ניקי אמרה כשהיא יושבת בשידת האיפור שלי מתקנת את האיילינר שלה. ניקי תמיד הצטיינה באיפור אבל מבין שתינו אני הייתי יותר טובה באיילינר
"האמת שאני ממש רוצה לנגן היום, למה לא?" אמרתי בחיוך
"אני בוחרת לך בגדים!" היא אמרה ולפני שהספקתי להגיב היא הסתערה אל הארון וחיפשה מה ללבוש "תעשי מה שבאלך" אמרתי מצחקקת. אין לי כוח לריב איתה על זה.
הוצאתי מהארון חזייה ותחתונים ומהר לבשתי אותם. "כלבה למה יש לך חזה גדול יותר משלי?" ניקי אמרה והטיחה את ידייה באוויר "לא יודעת תשאלי את אמא טבע" אמרתי
אני מידה C 75 וניקי מידה B 75. היא אמרה שאם הייתה יכולה להתחלף איתי באברי גוף היא הייתה בוחרת את החזה ואת המותניים שלי, למרות שלניקי יש גוף מושלם היא פשוט לא מבינה את זה. "הנה זה מושלם קחי!" ניקי אמרה בגאווה וזרקה עליי את הבגדים שבחרה
"ניקי את לא נורמלית" אמרתי מסתכלת על הבגדים.
גופיית בטן צמודה מפוספסת, ושורט ג'ינס בהיר עם ניטים בצד.
"ממש אבל ממש לא" אמרתי לה זורקת את הבגדים לצד
"נו אנה יש לך גוף כל כך יפה תראי אותו פעם אחת בחיים שלך!" ניקי אמרה ושירבבה את שפתה התחתונה "בבקשההההה" היא הוסיפה והאריכה את המילה.
"ניקי לא, גם ככה קריר" "לא קריר חם! תראי אני עם חולצת בטן שורט והיה לי חם בחוץ" היא אמרה מציגה את הבגדים עלייה. "ניקי, לא" המשכתי להתעקש
"אוף איתך" היא אמרה כמו ילדה קטנה ורקעה ברגל שלה ברצפה, צחקתי והלכתי לארון לבחור בגדים חדשים. בסוף שמתי סקיני בהיר ארוך וטי שרט אדומה עם הכיתוב LOSER
נעלתי את הוואנס הלבנות שלי וניקי שמה כמה דברים בתיק שלה, לקחתי את הגיטרה שכבר הייתה בתוך התיק שלה ויצאנו לדרך.
נעלתי את הדלת וניקי התעקשה שניסע בג'יפ שלה ולא בטנדר שלי. נכון שהוא ישן ומלוכלך וישלו כמו שקעים על הדלת אבל הוא יותר טוב מכל מכונית לדעתי.
אחרי נסיעה של פחות מעשר דקות הגענו, היום באמת טיפה חם.
הרבה אנשים באו עם ג'קטים ואפשר לראות שהם מתים מחום. "בואי ניקי" אמרתי ומשכתי לה את היד לאזור של הנגנים. זו רק אני או שבזמן האחרון הרבה נגנים מצטרפים?
הורדתי את הגיטרה מגבי והתחלתי להתמקם.
"אנה את זוכרת שכתבתי את השיר הזה לא ממזמן?" ניקי אמרה והרימה גבות
"השיר המטומטם הזה?" אמרתי מצחקקת "חצופה! זה מדהים!" ניקי אמרה בהתגוננות ושילבה ידייה אחת בשנייה
"נו אנה מה אכפת לך?!" היא צעקה בקול ילדותי
"ניקי אני לא הולכת לנגן את השיר שכתבת על כמה שאת אוהבת גלידה!" צעקתי גם, משועשעת מהמצב
"וואי אנה זו יצירה די, נו בבקשההההה" ניקי אמרה והאריכה את המילה האחרונה, אלוהים עם מה נתקעתי? "די אני אגיד לכל הבנים פה שישלך מחלה כרונית של שילשולים אם לא תסתמי!" צעקתי ופרצתי בצחוק, תחשבו רגע על הסאיטואציה, אני מאיימת על החברה הכי טובה שלי שאני אספר לכולם שיש לה מחלה כרונית של שילשולים.
"דין!" צעקתי והפסקתי את הריב המפגר אבל המאוד משעשע ביני לבין ניקי
רצתי אליו וקפצתי לזרועותיו והוא הרים אותי וסיבב אותי באוויר
"התגעגעתי אלייך אן!" הוא קרא לאחר שנישק לי את הלחי.
דין הוא החבר הכי טוב שלי כבן, הכרנו פה לפני שנתיים מאז אנחנו חברים הכי טובים, אין מתוקים ממנו פשוט אין. דין תמיד היה נראה טוב, ניקי אמרה לי להתחיל איתו מהרגע הראשון שהכירה אותו אבל אני לא יכולה אפילו לדמיין אותנו ביחד, הוא כמו אח בשבילי.
לדין היו עיניים כחולות, שיער חום בתסרוקת שצורכת ג'ל ופן בשביל להעמיד את החלק הקדמי של השיער. היו לו פנים חלקות, תמיד מגולח. ומבנה גופו היה שרירי ומוצק, הוא תמיד היה גבוה ממני וזה יכול לחרפן! "שלום לרקדן הכי מזניח שיש" ניקי אמרה צוחקת ונענית להזמנת החיבוק שלו "צודקות, היו לי הרבה דברים בזמן האחרון, כמעט כל דקה אני רק רוקד" הוא אמר משפשף את העורף שלו מחייך את החיוך המקסים שתמיד יכל לעודד כל אחד.
"לא תירוץ אדון פאוול" ניקי אמרה, היא תמיד קוראת לו ככה.
"אנה תראי מי פה!" ניקי אמרה בשקט והצביעה עליו.
אולי הגבר הכי יפה שראיתי. הוא לבש סקיני ג'ינס שחור, טי שרט לבנה, הג'קט עור שלו קופל עד המרפקים וכובע הגרב שנח בשלמות על ראשו חשף כמה קצוות שיער בלונדינים.
"אז אנסטסיה הורן? או שתשאירי את השם משפחה שלך?" ניקי אמרה מצחקקת ומירפקתי אותה. ניגשתי אליו "היי" אמרתי לגבו מחייכת, הוא פשוט הניח את הגיטרה והלך לכיוון אחר.
"מה…" אמרתי לעצמי. עשיתי משהו? הלכתי אליו שוב "נייל הכל בסד-" ולפני שהספקתי להשלים את המשפט הוא שוב הלך.
חזרתי אל ניקי לא מבינה "נו?" היא אמרה מחייכת "הוא פשוט התעלם ממני והלך" אמרתי מבולבלת "הוא עשה מה?" ניקי אמרה מרימה את האצבע שלה "הוא הולך ללמוד לקח" היא אמרה והתחילה להתקדם אליו "לא ניקי עזבי אותו" אמרתי ותפסתי בידה
"את רואה למה אני לא נותנת הזדמניות?" אמרתי מבואסת, לפחות זה קרה עכשיו ולא מאוחר יותר כשכבר הייתי מאוהבת מעל הראש. "לא מתוקה,,, אם הוא לא שם לב אלייך, את תגרמי לו לשים לב אלייך" היא אמרה עם מבט של עצבים "איך?" שאלתי עם ידיי
"ככה" היא אמרה והוציאה מהתיק את הבגדים שהיא בחרה עבורי ולא הסכמתי ללבוש.
"הבאת את זה לפה?" אמרתי מופתעת "את קרימנלית" אמרתי מצחקקת "כזו אני" ניקי אמרה כשמיצמצה המון ושירבבה שפתיים גרמה לי ולדין לצחוק שבכלל שכחתי שהוא עוד שם.
"בואי!" היא ציוותה ותפסה במרפק ידי, גוררת אותי לשירותים
הסתכלתי אחורה וראיתי שדין מסמן לי "בהצלחה" עם השפתיים גורם לי לצחוק.
"טוב קודם תתלבשי" היא אמרה זורקת לי את הבגדים.
נכנסתי לתא השירותים, מפשילה מרגליי את הסקיני ג'ינס הארון ותולה אותו על דלת התא, וכך גם עם החולצה. לקחתי את הגופיית בטן, לבשתי אותה וכך גם עם השורט.
הרגשתי חשופה, אני לא אוהבת ללבוש בגדים ככ קצרים, רק לים או לבריכה וזהו.
יצאתי מהתא נבוכה עם שתי ידיי על החזה שלי
"וואו" ניקי אמרה ופערה את פיה "את חושבת?" אמרתי לא בטוחה בעצמי.
היא קמה מהרצפה, מזיזה את ידיי מהחזה "תסתכלי בעצמך" היא אמרה וזזה שאוכל לראות את עצמי במראה. היא צדקה, זה באמת וואו. החולצה מבליטה לי את החזה ועושה לו צורה יפה, מראה את הבטן השטוחה שלי, והשורט מתלבש באופן מושלם על רגליי העבות מעט בירכיים. אני נראית כל כך שונה
"ועכשיו, לשיער ולאיפור!" ניקי אמרה מתלהבת מוחאת כפיים. היא באמת חשבה על הכל!
היא הוציאה מברשת וסירקה את השיער כמה פעמים, לקחה שני חלקי שיער מקדימה וקלעה אותן בצמה אחת. באיפור היא לא הגזימה. אודם כהה אדום, מסקרה ואיליינר ממש ממש דק.
היא לקחה שני עגילים פשוטים בצורת לב ואמרה לי לענוד אותם.
"זהו! סיימתי!" היא קראה בגאווה.
נראיתי שונה לגמרי, נראיתי סקסית, כמו אישה.
"ניקי זה מושלם" אמרתי וחיבקתי אותה "בבקשה מותק, עכשיו בואי ונוציא לאדון נייל את העיניים" היא אמרה צוחקת צחוק מרושע גורמת לשתינו לצחוק עד אובדן חושים
היא אספה במהירות את כל הדברים והכניסה אותם לתיק שלה
"נו כמה זמן? שעה אני יושב ושומר לך על הגיט- וואו" אמר דין כשהבחין בי
"את…את.." "אתה מתכוון כוסית?" ניקי אמרה צוחקת מסובבת אותי "כן" דין אמר ובחן את גופי, זה לא מרגיש לי בנוח בכלל.
"טוב חרמני, היא צריכה להופיע" ניקי אמרה, תודה לאל שיש אותה.
"אממ כן כן" דין אמר מתעשת והלך לכיוון הקהל
"בהצלחה ילדונת" ניקי אמרה ונשקה לי ללחי
הרמתי את הגיטרה, לקחתי נשימה עמוקה והלכתי למיקרופון, קדימה, את מסוגלת.
"שלום לכולם!" אמרתי למיקרופון גוררת צעקות של הקהל הנרחב
"קצת חם היום אתם לא חושבים?" אמרתי וקרצתי עם חיוך שובב, והקהל שרק לי וצחק.
יופי, זה עובד. איתרתי את נייל והבנים בקהל, הם בתצפית מעולה. נהדר.
"אתם יודעים, אתם לא שונאים אנשים שמתעלמים ממכם?" שאלתי נושכת שפתיים מבחינה בפנים של נייל. הוא נראה די מגורה ונעלב בו זמנית.
והקהל השיב לא בקולניות "אני יודעת גם אני לא, לכן אני פה, ואשיר לכם את WONDERWALL" אמרתי מצחקקת צחוק טיפה סתמי אבל שיהיה
"Today is gonna be the day
That they're gonna throw it back to you
By now you should've somehow
Realized what you gotta do
I don't believe that anybody
Feels the way I do, about you now
הוא מתלחשש עם הארי אבל לא מוריד את העיניים ממני, מעולה!
Backbeat, the word was on the street
That the fire in your heart is out
I'm sure you've heard it all before
But you never really had a doubt
I don't believe that anybody
Feels the way I do about you now
חייכתי את החיוך הכי שובב שלי והסתכלתי על ניקי לאישור והיא חייכה והרימה אליי אגודלים
And all the roads we have to walk are winding
And all the lights that lead us there are blinding
There are many things that I
Would like to say to you but I don't know how

Because maybe, you're gonna be the one that saves me
And after all, you're my wonderwall
הנפתי את השיער מצד לצד מחייכת
Today was gonna be the day
But they'll never throw it back to you
By now you should've somehow
Realized what you're not to do
I don't believe that anybody
Feels the way I do, about you now

And all the roads that lead you there are winding
And all the lights that light the way are blinding
There are many things that I
Would like to say to you but I don't know how
"עכשיו אתם"
I said maybe, you're gonna be the one that saves me
And after all, you're my wonderwall
"תודה רבה!" אמרתי והם הריעו לי, שרקו, צעקו. אני מרגישה מדהים.
הורדתי את הגיטרה מעמידה פנים שהפלתי את המפרט, נותנת לנייל נוף מספק של הישבן שלי
"אחותי, אם היה לי זין הוא היה עומד עכשיו!" ניקי צעקה ורצה אליי, שתינו צוחקות מחובקות
"מדהימה! את פשוט מדהימה!" פרי צעקה אליי ורצה לעברי
"פרי לא ראיתי אותך" חייכתי אלייה "דרך אגב, אני חושבת שמנוע של נייל התניע" פרי לחשה לי באוזן "מטורפת" אמרתי לה כשחיבקתי אותה חיבוק מוחץ. "את כל כך יפה אנה, מה זה החזה הזה?" היא אמרה כשהסתכלה לי על החזה. שלושתנו צחקנו "אני אוהבת אותך כבר" ניקי אמרה בקלילות, למרות שאני יודעת שמבפנים היא מתחרפנת שהיא כל כך קרובה לפרי אדוארדס. "גם אני אותך, ניקי נכון?" פרי שאלה עם חיוך מתוק "כן" היא השיבה כאילו היא לא מדברת עם האיידול שלה "את מתוקה" פרי אמרה לה וחיבקה אותה, ניקי מסמנת לי עם השפתיים "אני מתחבקת עם פאקינג פרי אדוארססססס" ואני משתדלת שלא לצחוק מהטמטום שלה, כל הבנים ניגשו אליי והחמיאו לי. חייכתי אל כולם וחיבקתי אותם חוץ מנייל שעמד בצד. אבל כמו שפרי אמרה, המנוע כן התניע. הוא מנסה להסתיר את זה ללא הצלחה.
'אח נייל, נייל. באמת חשבת שתוכל להתעלם ממני?' חשבתי לעצמי