וואן שוט יסמין+הארי

אחח, המיזרון הקשה הרס לי את הגב בעודי שוכבת עליו, אני לא מאמינה שממיטת מים עברתי למיזרון שנימצא במיזבלה, אני לא מאמינה שמחדר מפואר אני גרה ברחוב, החיים מפתיעים.
לפחות הגיטרה שלי נישארה איתי.
כיוונתי את הגיטרה וסידרתי את הנרטיק בצורה שיבינו שאני צריכה כסף.

#כעבור שעה#

האצבעות שלי כבר כואבות ואנירק השגתי 5 דולר!
אחרי כמה דקות נוספות של נגינב ראיתי חבילת שטרות שניזרקה לעברי, הפסקתי את נגינתי והיסתכלתי למעלה וראיתי רעמת תלתלים ועינים ירוקות שאפשר להיבלע לתוכן.
"תודה" מלמלתי
"בכיף "הוא אמר בקול שיכולתי לישמוע כל היום.
"פה את גרה?" הוא שאל
"welcome to my home!" אמרתי והוא ציחקק
"בואי איתי, עד שתשיגי דירה את צריכה מקום נורמאלי לישון בו" הוא אמר
"תודה" אמרתי
לקחתי את הגיטרה שלי והישארתי הכל מאחור.

כעבור חצי שנה:

"הארי תביא לי את זה!" אמרתי להארי באשר הוא מתרוצץ בכל רחבי הבי כשהוא עם הגיטרה שלי
"עד שתודי שאני מעלף!" הוא אמר
"אתה תהיה מעלף מתי שאבא שלי יראה נורמלי!" אמרתי
הוא רץ אחורנית והתחיל לנגן בגיטרה, למזלי הרב הוא לא שם לב לקיר שהיה מאחוריו.
"אוח" הארי ילל מכאבים
"תבין, איתי ועם הגיטרה שלי לא מתעסקים" אמרתי תוך כדי גיחוך.
היתקדמתי כדי לקחת את הגיטרה שלי אבל מעדתי בדרך והארי הוא כמו מישענת.
נפלתי לו על החזה ואז היינו קרובים בסנטימטר קטן אחד מהשני.
"מצטערת" אמרתי בבישנות ולקחתי את הגירה והלכתי במיזדרון אבל הרגשתי את ידו השרירית של הארי מחזיקה בידי.
"מה הארי?" שאלתי
"זו עוד מתיחה מחורבנת שלך? שתדע….."
רוצים לדעת מה קטע אותי? זה היה הארי.
תנחשו במה?
נשיקה מדהימה