- כל מי שמסכימה איתי שהארי סטיילס הוא חתיך, תגיבו.
- כל מי שמסכימה איתי שלואי הוא פלרטטן (לפי הפרק הזה), תגיבו.
- כל מי שרוצה שאני אמשיך להעלות פרקים, תגיבו.
- כל מי שרוצה להיות במקום תמר בסוף הפרק, תגיבו.
תודה! :)

לא לבד בניו יורק – סיפור על וואן דיירקשן פרק 3 חלק ב'

13/03/2013 790 צפיות 4 תגובות
- כל מי שמסכימה איתי שהארי סטיילס הוא חתיך, תגיבו.
- כל מי שמסכימה איתי שלואי הוא פלרטטן (לפי הפרק הזה), תגיבו.
- כל מי שרוצה שאני אמשיך להעלות פרקים, תגיבו.
- כל מי שרוצה להיות במקום תמר בסוף הפרק, תגיבו.
תודה! :)

מאירועי הפרק הקודם: 'אין בזה שום תועלת, אני יודע, אבל אני לעולם לא אפסיק לקוות'. חשבתי לעצמי ויצאתי מהחדר.
פרק 3 חלק ב'
~מנקודת המבט של תמר~
הגעתי לתחנה 49, ניו יורק. התחנה הייתה ריקה, אבל הייתה לי תחושה שבקרוב זה הולך להשתנות. פתאום ראיתי מכונית אדומה ויפה מורידה את הארי ליד התחנה, כשלואי מ'וואן דיירקשן' ישב בתא הנהג וקרץ להארי. "היי תמר. מה קורה?" הוא שאל באותו מבטא, שהבנתי שאני אמורה להתרגל אליו וחייך חיוך קלוש. "בסדר. לאן הולכים עכשיו?" שאלתי והתקרבתי אליו. "יש לי תכנית, אבל אני לא מתכוון להגיד לך עד שאני ואת נגיע לשם…" הוא אמר בקול מסתורי וצחקק, רק אז הכרתי לראשונה את הצחקוק המתוק שלו. "טוב…. אז איך אנחנו מגיעים לשם? איפה שזה לא יהיה?" שאלתי והוא הוציא את הטלפון שלו מהכיס כדי לבדוק משהו. "ככה." הוא אמר בפשטות והצביע על מונית שחנתה ליד המדרכה. הלכנו למונית והוא פתח לי את הדלת כדי שאוכל להיכנס.

"ממש יפה פה. את לא חושבת?" הוא שאל והתקרב אליי קצת. "כן…. מה אנחנו הולכים לעשות פה?" שאלתי ולא היה לי אכפת שזה הארי סטיילס שאני מדברת איתו, פשוט דיברתי איתו כמו בנאדם רגיל. את זה…. את אוהבת רכבות הרים?" הוא אמר בשובבות והסתכלתי קדימה. ראיתי מול העיניים שלי פארק ענקי מלא מתקנים ומסילות שתלויות באוויר. "בוא כבר, למה אתה מחכה?" שאלתי אותו ולפני שהספיק לענות לי משכתי אותו אחרי לרכבת ההרים הראשונה שעיניי לכדו במבט.

"אעאעאעאעאעאעאאעאעאע!!!! תגרמו לזה להפסיק!! אעאעאעאעאעאעעאע!" צרחתי כמו משוגעת אחרי ששמתי לב לעוד סיבוב שהרכבת עשתה וניסיתי לספור על כמה מתקנים כבר עלינו. הרכבת עצרה ואני ירדתי\ התנדנדתי ממנה ונאחזתי באחד השולחנות כדי לייצב את עצמי. "איך זה היה?" הארי שאל אותי ואימץ את הדרך שלי כדי להתייצב. "זה – היה – מדהים – !!!"עניתי וקפצתי עליו בחיבוק. "אני שמח שאת נהנית. רציתי לקחת אות לעוד מקום, אבל בטח ההורים שלך כבר דואגים לך, השעה מאוחרת ועוד מעט גם אני אהיה חייב לחזור לווילה שלי ושל הבנים…" הוא אמר והחיוך שהיה על פרצופו מקודם מיד נפל והתרסק על הרצפה. "למען האמת, יש משהו שאני רוצה לבקש ממך. איפה… הווילה שלך ושל וואן דיירקשן? כי יש משהו שאני רוצה לעשות…." "בואי ניסע לשם, כבר הזמנתי מונית…." הוא אמר ושנינו הלכנו לכיוון המונית.

שהגענו לווילה של הבנים לא יכולתי להגיב, אני – בווילה של 'וואן דיירקשן', עם הארי סטיילס! לא חשבתי לרגע ורצתי כדי לדפוק על הדלת. הארי נעמד לידי והמנעול הסתובב והדלת נפתחה. ראיתי נער בשיער בלונדיני, פנים יפות, הוא היה חתיך, אבל לא אני. הוא הסתכל בעיניי ואחר כך על הארי. "הזוג החדש פה! בואו, תיכנסו…" הוא אמר ומיד הבנתי שזה נייל, אחד מחברי הלהקה. נכנסתי לווילה וראיתי את כל מה שחלמתי עליו אי פעם: כורסאות עור, טלוויזיה עצומה והכל: כל כך יקר!!! איך הם יכולים להרשות לעצמם את זה???" "או! הארי, מי זו החתיכה הזאת שהבאת אתך? נראה לי שאני אגנוב לך אותה, לא בכוונה כמובן…" לואי אמר וגיחך, אני הסמקתי ומיד נעמדתי ליד הארי. "קוראים לי תמר." אמרתי וחייכתי אליו ואחר כך אל הארי. "רוצה שנלך לחדר שלי?" הארי שאל אותי והנהנתי בראשי. "תודה, לואי!" צעקתי לא מהמסדרון והוא צחקק שוב.
"החדר של הארי סטיילס ההורס!" קראתי בקול את מה שהיה כתוב על השלט שהיה תלוי על הדלת בכניסה לחדרו של הארי. "איזה צניעות! מה תגיד בקרוב, שאתה אלוהים ואלוהים הוא כלום?" שאלתי את הארי והוא הסמיק. הוא סימן לי להיכנס לחדר שלו, ונכנסנו לחדר. הוא היה מסודר מאוד, הרבה יותר ממה שציפיתי, אבל זה היה לטובה, כי אני לא מכירה הרבה בנים מסודרים והיה בחדר שולחן כתיבה שעליו הייתה תיבה עם עפרונות, מיטה גדולה, ארון עץ חום וענקי ועוד שני חדרים: אחד חדר שירותים ואמבטיה ואחד חדר שעדיין לא גילית ימה יש בתוכו… "איך זה לטעמך?" הוא שאל אותי והתיישב על המיטה שלו. "ממש יפה! מי עיצב את זה?" שאלתי והתיישבתי לידו. "אני…. אני די מעצב את כל מה ששייך לי…."הוא אמר וקם. הוא פתח את הארון והוציא בגדים: בוקסר, מכנס קצר וגופיה לבנה. "אתה נכנס להתקלח? אני פשוט לא רוצה להפריע…" אמרתי בביישנות וקמתי מהמיטה. "לא… את לא מפריעה, את יכולה בינתיים לרדת למטה ולהיות עם ליאם, לואי ונייל. רק תיזהרי מלואי, הוא הזהיר אותי שהוא ינסה לגנוב אותך…." הוא אמר וצחקק. הוא לקח את הבגדים בידו, התקרב אליי ונשק ללחי שלי. הייתי בעננים!!! ממתי הארי סטיילס מנשק אותי?!?! אני מתה!!! "אני נכנס. אל תברחי לי…" הוא הזהיר אותי וסגר את דלת החדר אחריו. "אומייגאד!!! איזה כיף!" לחשתי לעצמי בהתרגשות וירדתי למטה בחזרה.
"או! היפה הגיעה אלינו, יהיה לי זמן להכיר אותה קצת!…." לואי לחש לליאם, שהכין ארוחת צהריים ולא התייחס אליו. "שמעתי את זה!" צעקתי לו מהסלון והתיישבתי על הספה, ליד נייל. הוא היה מרוכז בתכנית על שחקני עבר שמראים איפה הם היום, אז הוא לא שם לב שבאתי לשבת לידו. "בווו!!!" צרחתי עליו והוא נבהל וקפץ. "מה? מי? איפה? תיזהרו ממני!" הוא צעק בפרצוף מבוהל ונשם עמוק כשראה שרק אני יושבת לידו. "תמר, הפחדת אותי!!!" הוא צרח עליי ונאנח בהקלה. "טוב, לא יפה להתנהג ככה לאורחת שלנו! מה את רוצה לאכול?" לואי שאל אותי בנימוס והתקרב אליי. "לא יודעת… מה אתם מכינים?" שאלתי וליאם מיד הופיע לידי. "היום אנחנו מכינים למנה ראשונה סלט ירקות טעים, למנה עיקרית בשר, אורז ותפו"א ולקינוח סופלה שוקולד חם. מתאים לך?" ליאם שאל וחייך חיוך חושף שתי שורות של שיניים לבנות ויפות. "כן בטח! אדוני הבשלן, אני מחכה, נראה לי שזה הולך להיות מ-עו-לה!" חייכתי לליאם והוא חזר למטבח. לואי התיישב לידי על הספה והסתכל עליי. "אז… את והארי כבר חברים או שאתם רק מבלים ביחד ואת מחכה שהוא יציע לך להיות חברה שלו?" לואי שאל בחטטנות וקול צעדים נשמע. "לא זה ולא זה!" הארי אמר ללואי בתוקף וקול הצעדים המשיך להישמע. הסתובבתי וראיתי את הארי, שערו רטוב וחלק גופו התחתון מכוסה במגבת והוא יורד במדרגות במהירות כדי להציל אותי מהחטטנות של לואי. "אולי תעזוב אותה כבר? היא מחכה לי, ביקשתי ממנה להיות למטה עד שאני יוצא, אבל היית חייב להרוס לי הכול!" הארי צעק עליו ומעיניו הבנתי שהוא רוצה שנעלה בחזרה למעלה. "מצטערת." אמרתי ללואי ועליתי עם הארי למעלה בחזרה לחדר שלו.
"מצטערת שדיברתי עם לואי." אמרתי להארי והשפלתי את מבטי. "את לא צריכה להתנצל, לואי הוא כזה. כל בחורה יפה שהוא רואה הוא מתחיל איתה. אז זאת אמורה להיות מחמאה בשבילך…" הוא אמר לי ותוך כדי לבש את המכנסיים שלו מאחורי הדלת. הוא יצא מהחדר, לבוש במכנסיים אפורים עם קרע באזור הברך ובלי חולצה. לא יכולתי שלא לבהות בקוביות שהיו לו על הבטן, ארבע קוביות סימטריות וענקיות. הוא שם לב שאני בוהה בקוביות שלו, ושם את ידו על כתפי כדי לנער אותי מההלם. "הכול טוב?" הוא שאל בקול מתוק וחייכתי אליו. הוא התיישב לידי על המיטה שלו והסתכל על פניי. "אני… אני יכול להגיד לך משהו?" הוא שאל בתמימות והסתכל בתוך עיניי והפנט אותי עם כל מה שיש בו. "כן, מה אתה רוצה להגיד?" אמרתי\שאלתי והוא נשם עמוק לפני שהתחיל לדבר. "אני…. אני לא יודע מה קורה לי, אבל רציתי להגיד לך שמתי שראיתי אותך ואת מי שהיה איתך במוזיאון הבטן שלי התהפכה, אני לא יודע מה זה אומר, אבל אני מרגיש שיכול לקורת בינינו משהו מדהים…" הוא אמר והשפיל את מבטו לרצפה. "אני גם חושבת ש…." לא הספקתי לגמור את המשפט, רציתי לומר לו שגם אני מרגישה אליו משהו, ואני רוצה להגיד לו שאני אוהבת אותו, אבל הוא קטע אותי בעזרת נשיקה מדהימה ומושלמת. שפתיו נצמדו לשפתיי והתנשקנו בתיאום מושלם, יושבים על המיטה שלו ולא מפסידים אפילו רגע קטן של אושר אינסופי.


תגובות (4)

הגבתי
הגבתי
הגבתי
והגבתי!!!!!!!!!!!!1
תמשיכיייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

13/03/2013 12:10

הגבתייייי על הכולל חחחחח הכול מושלםם ותשמיכיי דחוף !!

13/03/2013 12:38

הגבתי על הכלללללל ותמשיכי

13/03/2013 14:48

תודה בנות אני מעלה עוד מעט את פרק 4 אז תמשיכו לעקוב…. תודה! :)

14/03/2013 06:54
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך