פנימיית מפורסמים – פרק 4
צלצול שעון המעורר החזק העיר את כל הדיירות בחדר , הן נדהמו לגלות שהשעה הייתה שש וחצי. קרול שפקחה את עיניה , התרגזה מפני שצלצול השעון מעורר הפריע לה להמשיך לישון כדרכה.
בביתה הפרטי במקסיקו, אף אחד עוד לא העיז להעיר אותה ככה.
" וואו , אני לא רגילה לקום כל כך מוקדם על הבוקר. אני כמו קואלה. אוהבת לישון רוב שעות היום." הוסיפה קרול בעצבנות ולחיה סמקו מרוב רוגז.
" אז כאן את תהיי רגילה להיות על הרגליים משש וחצי בבוקר." הוסיפה דאב בשעשוע וצחקה בקלילות.
" אפשר לדעת מה מצחיק במה שאמרתי? מיס קמרון , מה רע בלישון?" שאלה קרול ברוגז.
" שום דבר לא רע בלישון, אני אוהבת לקום מוקדם ולהספיק לעשות דברים לפני שהלילה יבוא. קומי יש לך הרבה זמן לישון במיטה אבל בזמן אחר. אם את כמו קואלה. אני כמו דוב פנדה." קראה דאב בצחוק וגרמה לקרול לצחוק מעט.
" את ממש מצחיקה , את יודעת?" אמרה קרול בציניות , " אני הולכת להעיר את הבנים שנייה." אמרה קרול והלכה להעיר את הבנים.
" בוקר טוב , בנים! קומו כבר מאוחר. עשר כבר . קומו כבר י'עצלנים." הלחיצה קרול את הבנים בכוונה כדי לגרום להם לקום .
" מה , כבר עשר? וואו , מאוחר!" קרא רוג'רו בלחץ והביט כל חצי שנייה בשעונו שעל זרועו.
" מה , עשר?! אוי ואבוי , עדיין לא הספקתי להתרחץ לפני שנרד לארוחת בוקר.. למה לא באת להעיר אותנו לפני עשר? למה רק עכשיו באת להעיר אותנו?" שאל מייקל וציפה ממנה לתשובה הולמת.
" היי , איך עבדתי עליכם. בכלל לא עשר בבוקר, עכשיו רק רבע לשבע." אמרה קרול וצחקה.
" ממש מצחיק , כבר נבהלתי שאני מאחר לארוחת הבוקר .. איזו מצחיקה את , קרול!! כמעט בגללך עמדתי לקבל התקף לב!" אמר מייקל בפנים סמוקות ומרוגזות.
" סליחה.. רק התכוונתי קצת לצחוק. מצטערת אם לקחת את ההלצה שלי קצת ברצינות." אמרה קרול ברצינות תהומית.
" זה בסדר , טוב לצחוק לפעמים. אני יורד לאכול ארוחת בוקר. את באה איתי?" שאל מייקל את קרול ועיניו ננעצו בה בעניין.
" ברור שכן, תמיד אחרייך לאן שתרצה. מר רונדה. רק אני רוצה לעבור דרך הבנות ולבדוק אם הן כבר התלבשו. נו , בוא כבר!" קראה קרול בחיוך מבויש.
" טוב , אחרייך גברת סביליה!" אמר מייקל בצחוק והשניים התקדמו לעבר מגורי הבנות.
לתדהמה , הבנות הקדימו אותה ואת מייקל, וחיכו ליד החדר כשכל אחת הייתה לבושה ומאורגנת עד הפריט הלבוש האחרון.
" היי! איזו הפתעה, קמתן והתארגנתן ממש במהירות. כל הכבוד על המאמץ. עכשיו בואו איתי ועם מייקל למה אני גוועת ברעב." קראה בחיוך רחב שהיה מרוח על פניה.
" איזה מקום יפה , חשבתי שהולך פה להיות אסון. אני ממש הולכת לאהוב את המקום הזה." חשבה סופיה בקול.
" תחשבי שהפנימייה הזאת היא רק בשביל מפורסמים, כמה כעסתי על אימי עכשיו אני חושבת איך אני אתקשר אליה ואגיד שהביטול של הטיסה שלי הייתה מתנה משמיים. אני לא יודעת איך אני אודה על הטובה הכי גדולה שהיא עשתה בשבילי!" קראה ולנטינה בחיוך רחב.
תגובות (0)