פרק 17 .. :) 111111 עעוודד פפררקק אאחחדד 111111

פרק 17..

בכיתי.. פשוט בכיתי..
לא מתתי. ראיתי איך..
הארי..
הוא הקריב את עצמו בשבילי..
הוא לא קיבל מכה כזאתי חזקה, אבל הרגל שלו הייתה מלאה ב…
דם.
"האריי!" צעקתי. התיישבתי על הרצפה, הסתכלתי עליו. התלתלים שלו הסתירו לו את העיניים. הוא הסתכל עליי, וכשראה אותי, חייך.
"אל תבכי.." הוא אמר, ועצם את העיניים.
האמבולנס הגיע. איתו ניידת משטרה, ועיתונאים. אני כל כך שונאת שבמצבים כאלה, שאנשים נפצעים, העיתונאים מתערבים בזה.
"אישה, את רוצה לדווח על מה שקרה כאן?" שאל אותי אחד העיתונאים כאן.
"לא." אמרתי בשיא חוצפתי. "אולי אתה תגיד לי למה אתה מגיע לכאן, כשכולם בוכים, ופשוט מדווח על זה לעולם? במקום לעזור?" הלכתי בעצבים משם, והסתכלתי על הארי. שני אנשים הרימו אותו בזהירות על האלונקה. "הארי.. אני כלכך מצטערת.." אמרתי לו. "אני אוהבת אותך."
כל כך רציתי להישאר איתו שם.. אבל..
הייתי עסוקה על המשטרה. הם שמעו על כל הסיפור, ורצו שאני אראה את ההודעות שלי משון.
הראיתי את כל ההודעות, מאז מה שמורן מחקה.
"היו עוד.." הסברתי להם. ראיתי מרחוק את נייל מחבק את מורן, שבכתה. היא ראתה איך המכונית כמעט פגעה בי. היא ראתה איך הארי זינק כדי לדחוף אותי משם. היא ראתה איך המכונית ברחה משם.
נתתי למשטרה את הטלפון שלי [לא את המספר, אלא את הטלפון עצמו.] והלכתי להרגיע אותה. חיבקתי אותה ואת עדן, חזק חזק, אמרתי מילה אחת. 'סליחה'.
הלכתי משם. הסתכלתי על החלק בכביש שבו היה הארי, התיישבתי איפה שישבתי בדיוק כשזה קרה.
ידעתי שעכשיו שום איש לא יכול לדרוס אותי, כיוון שהכביש סגור.
התחלתי לבכות. דמיינתי את הארי שם, קם על הרגליים ואומר לי שהכל בסדר, ושאיתי כל הפצעים מתרפאים. אבל נזכרתי, שזאת המציאות. לואי ואופיר באו אליי, וישבו לידי. "את בסדר?" הם שאלו.
אני בכיתי לידם, ולא יכולתי להפסיק.
הגיע הלילה. נסעתי עם הבנים הביתה, כי אצל הבנות לא היה מקום. כמובן שוויתרתי.
"לא.. זה בסדר. אני אוותר.." נוי אמרה.
"לא.. אני אוותר. אני אשב עם זאיין.." מאי אמרה.
"מה פתאום. אני אוותר.. אני אהיה עם נייל" מורן אמרה.
"השתגעתן? אני אוותר.."מיהרה אופיר להגיד.
"אבל הרכב שלך." אמרנו כולנו.
"עזבו, תתנו לי. ממש בבקשה.." התחננתי. רציתי קצת שקט מהכל. מקום לבכות. לא רציתי שהן יראו אותי ככה.
"אני אנסה להיות חזקה."
נסעתי עם הבנים. הם עצמם התנהגו כמו נקבות, ובכו. לואי כמעט עשה תאונת דרכים כשבכה באמצע הנהיגה.
בכיתי, והסתכלתי על הכוכבים. הארי הוא הכוכב שלי. אני לא אתן לו להיעלם ככה.
מחר בבוקר, אני אלך לבית החולים. אני אלך לבקר את הארי. אני אהיה שם בשבילו, כמו שהוא היה בשבילי כל השבוע הזה.
אני אוהבת אותו.