Drive-פרק 3

-כעבור שבוע-

השעון המעורער שלי התגנן בשעה שש,נאנחתי ועצרתי את ה'נודניק' באמת נודניק חשבתי לעצמי, נכנסתי לחדר האמבטיה והתקלחתי הרגשתי את המים החמים חודרים דרך כל גופי. זה היה כל כך משחרר אבל פתאום קולה של דודתי נשמע.

"לוסי?את ערה?" שאלה מן הסלון, "כן אני ערה." עניתי לה בחזרה, והתקלחתי במהירות.
לבשתי את החלוק ועשיתי פן נכנסתי במהירות לחדר ולבשתי חולצה אדומה ארוכה וגי'נס כהה ואז נעלתי נעלי אולסטאר שחורות.

מרחתי על פניי קרם ושמתי טיפה פדורה אחר כך מרחתי על שפתיי גולס עדין ומסרקה בקטנה.
סירקתי את שיערי הבלונדיני והחלק וסידרתי אותו.

לקחתי את התיק ונכנסתי לסלון,
"תהני,היום." היתרגשה דודתי וחיבקה אותי .

"תודה…גם את תהני בעבודה,היום." צחקנו בקטנה ויצאנו לחנייה נכנסו למכונית והיא הסיעה אותי לקולג'.

"אל תעשי שטיות,אה" היא קרצה לי ואז אני נהייתי מובכת,
"לא אני לא יעשה שטיות, אל תדאגי."

"טוב…שנעצור לכוס קפה?" היא עצרה את מכונית בחנייה ונכנסו לסטארבקס,
היא הזמינה קפה ואני הזמנתי תה.

בנתיים שהיא הזמינה הלכתי לשירותים בשביל להתפנות, באתי לצאת ואז בחור קירח היתקרב עליי ועצר בדרכי.

"או. ורד שלי, אני מריח את הריח הנעים." הוא התקרב לצווארי ונשם נשימות כבדות שעלו וירדו.
"מ-מה?" מילמלתי , פחדתי מימנו הלב שלי פעם במהירות רבה , חשבתי שאני הולכת להתעלף, ואז הוא נתן לי סטירה לפרצוף ונשך אותי חזק חזק בצוואר,הרגשתי את הכאב והחלתי לבכות ופיתאום…מישהו אמר…

"מה אתה עושה?!" בחור עם מלא קעקועים ופירסניג נכנס למסדרון ונתן לו אגרוף,
שיערו היה שחור כ-פחם ועייניו היו חומות דבש טהורות.

"אה, עוד פעם אתה? מה ניראלך שאתה מפריע בזמני הפנוי?!" צעק עליו הקירח ורצה לתת לו אגרוף אבל הבחור המקועקע עצר אותו בידיו החזקות.

"עם עוד פעם תיגע בה, אז אתה תתעסק איתי." איים עליו הבחור המקועקע על הקירח והקירח ברח במהירות מן המקום.

"את בסדר?" שאל אותי והחזיק בידי, הוא עבר דרך צווארי וצמרמורת עברה בכל גופי,
"ת-תודה…" מילמלתי ואז הוא ניגב את דמעותיי.
"קוראים לי זאין ולך?" שאל מתעניין וליטף בשיערי,
"לו..סי…" נשמתי עמוק ועוד פעם מילמלתי.

"את גרה פה?" שאל, "כן, בגלל שהתקבלתי לאוניברסיטת לונדון."
"מה?באמת? אני גם לומד שם, עם את רוצה אני וחברים שלי יכולים להסיע אותך לשם."

"אמ…טוב אין בעיה." חייכתי והוא שמח כל כך, אמרתי לדודתי שאני נוסעת עם ידיד לקולג' והיא הסכימה ובדרך, ברור שלקחתי את התה.

"אנחנו ניסע עם עוד חבר שלי, כי שאר החברים שלי בטח נוסעים מאוטו אחר אז…תחכי לי פה."
עמדתי ליד המכונית השחורה והמבריקה נראלי זאת הייתה המכונית שלו, לא הייתי כל כך בטוחה.

ואז צל של בחור עמד מולי, חשבתי שזאין חזר אבל הסתובבתי וזה היה בחור אחר מקועקע הרבה יותר מזאין וגם לו היה פירסניג והוא היה מתולתל… הייתי יכולה לוודאות שזה, החבר שלו ?…

"מה את עושה פה?" ענה עצבני , וואו תרגיע בן אדם.
"אני…מחכה לזאין, מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו משלבת את ידיי ומסתכלת עליו בעייני מכווצות.

"אני החבר של זאין, רגע…" הוא הרים גבה, וסידר את תלתליו המבולגנים ועייניו הירוקות בהו בי, זאת הייתה שתיקה מביכה ואז זאין בא.

"היי חבר'ה." הוא ענה וראה אותנו מעוצבנים, הוא לא הבין מה קרה אבל בכל זאת נכנסו ונסענו.

בנסיעה היה שקט, כן אני אוהבת שיש שקט אבל קצת בנסיעה אני וזאין דיברנו ואז הבחור סליחה, החבר שלו דיבר , הוא הרס את כל השיחה ביני ולבין זאין.

חבר של זאין החנה בחנייה ויצאנו, וואו הנוף והבניינים היו מאודרים זה היה ניראה מאוד מציאותי לא כמו בחבורות או באתר.

באתי ללכת ואז חבר שלו תפס את היד שלי , "ודרך אגב, קוראים לי הארי." ענה במבטא הכבד שלו והמצמרר.