להמשיך?
לשנות?
יצא ארוך D:

My wirde life פרק 7 [1D]

23/09/2013 924 צפיות 4 תגובות
להמשיך?
לשנות?
יצא ארוך D:

נק מבט של אנג'ל
" חזרתי לחדר של נייל שגופי עטוף במגבת לבנה ובמגבת לבנה נוספת על השיער לפתע נייל נכנס לחדר " אני מצטער." הוא מלמל ויצא, ראו על פני שהוא הסמיק, לא הספקתי להגיד כלום .לבשתי את מה שאחותו של זאין הביאה לי, לא אהבתי את הגופיות או את השורטים, אני לא כזאת אבל מה שכן , יש לה טעם נהדר בדוגמיות , לבסוף לבשתי שימלה עד הירך עם מחשוף נדיב נעלתי נעליי בובה שחורות , בצע השמלה הסתרקתי, ועשיתי צמה לצד שיערי נראה כהה יותר בגלל המים , לשמפו היה ריח מתוק השעה הייתה רבע לשמונה, יצאתי מהחדר , נייל עבר במסדרון " וואוו, את מדהימה " הוא לחש לי מחבק אותי. כל כך התגעגעתי לזה " תודה." מלמלתי " אני לא בטוחה שכדאי שאני אפריע לכם" את לא מפריעה! להפך , עכשיו בואי," ירדנו במדרגות שהוא אוחז ביידי " את יפה מאוד הערב" לואי אמר , החזרתי לו חיוך , לפתע נשמע צלצול בדלת ,לואי הלך ליפתוח "את מדהימה " הוא לחש " מקווה שלא אכפת לכם שהבאתי יין " היא אמרה בחיוך, שקד תמיד כזאת , כזאת שמביאה דברים , כזאת שנותנת יחס מדהים למי שנותן לה אותו דבר, הלכתי לחבק אותה, התיישבנו עם הבנים , שקד, תהל ולפתע נשמע עוד צלצול, ליאם קם מרוגש לדלת הוא לפת לחיבוק נערה יפה מאוד" היי, אני סופיה , אבל אתם יכולים לקרוא לי סופי" היא אמרה בבטחון " בחורה חדשה ?" הארי שאל וקרץ לליאם " שתוק" היא ענתה בלי בושה , זה מה שהיה יפה בה. השיער המטולטל שלה נחת בצורה מושלמת על הכתפיים שלה, והובא לקדימה , יש לה עיינים חומות שעם התאורה שבסלון הם נראו ירוקות במקצת . היא הבעירה לכולם שהיא וליאם ידידים טובים מאוד מגיל 14 היא לא ראתה אותו, ועכשיו הם נפגשו כאן במקרה, " הכל בסדר אנ'ג?" נייל לחש לי" כן" אמרתי. " את פשוט שותקת.." " זה סתם באמת" התיישבנו בשולחן , לואי וליאם הגישו את האוכל ,אני לא לקחתי כלום,לא אכלתי או שתיתי ,אני לא מסוגלת לאכול מול אנשים , הם שתו וחלקם השתכרו , פלטו שטויות שבן אדם שפוי לא היה אומר , הסתכלתי בשעון הקיר 21:45 קמתי והלכתי לפגישה שלי עם מקס, אחי התאום . לפתע יד החזיקה בי זה היה נייל " לאן?" לא יכלתי להגיד לו שאני הולכת למקס. משום מה הרגשתי שזה לא בטוח . " ס תם" מלמלתי חרישות " לאן?" שתקתי והלכתי והוא עקב אחריי " דיי כבר!!!! אתה חונק אותי," " אני דואג לך" " כן ,ראיתי איך אתה דואג" הוא שתק" רק באה שכנה חדשה וכולם עלייה" " מה?, אז זה העניין, את מקנאה?" " אני ? מקנאה? היא חברה שלי , אני לא כזאת מגעילה " " אז מה הסיפור שלך?! אני פאקינג מחבק אותך ומקבל יריקה לפרצוף, יש לך כישרון בליפגוע באנשים שרק רוצים לעזור לך " הוא צעק הבטתי בשקט ששרר ברחוב ונפלתי על הריצפה, הדמעות כבר עלו , הוא רצה להתקרב אך ראיתי שהוא מהסס, קמתי לבד, מתקדמת הוא אוחז ביידי מסובב אותי עליו ומחבק אותי " אני מצטער" אמר "על מה? שאמרת את האמת ?, אין לך על מה באמת " " כן יש לי על מה , אני מנסה לעזור אבל אני חייב ללמוד להיות פחות חטטן "לא זאת אני שטעתה כאן, לא הייתי צריכה לצאת מהמוסד, שם הייתי יכולה לאכול לבד, בלי דרמות, בלי לפחד, בלי ללכת בסתר.." "אני לא יכולה איתך אבל גם בלעדייך, את מסובכת אבל אני מכור לסיבוך שלך,, אל תעשי לי את זה.." " את מה?" שאלתי בכמיהה , מנגבת דמעות אחדות מפניי " אל תשגעי אותי עם הקשיחות שלך, אני מכיר אותך , את מי שאת באמת , אולי על אחרים זה עובד אבל לא עליי" "אני הולכת למ קס" אמרתי בשקט, הוא יודע כמה מקס חשוב לי, מקס הוא מקום המפלט שלי ,השיחות שהתגעגתי אליהם כל כך, ומקס הוא פוחד שנייל לא ישמור עליי , הוא בטח יודע על וואן דיירקשן , הוא בטח חושב שזה בגלל זה.. נייל שתק וחיבק אותי " סליחה.. " " אין על מה.." העיניים הכחולות שלו בעם הכאב שלו והתאורה שבחוץ נצצו," תבטיחי לי שתהיי בסדר," מבטיחה " אמרתי , הלכתי מהר למקום שלי ושל מקס,חוף הים שלנו , ליד הגבעה שלנו , הלכתי מהר, שהגעתי הוא היה שם עומדים אחת מול אחד, כמו שני זרים בוחנים אחת את השנייה עד שהיה לי האומץ לקפוץ עליו בחיבוק"

נ'ק מבט של נייל
" היא משגעת אותי!, אני לא יכול עם זה, שלוש שנים שאני מסתיר את אהבה שלי אלייה, שלוש שנים של כאב שעכשיו גדל וגודל מרגע לרגע, היא חשובה לי, אני לא מבין למה היא דוחה את העזרה שאני מנסה לתת לה, אני יודע שקשה לה אבל בגלל זה אני כאן, כדי לעזור לה להיות מי שהיא אמורה להיות, אני כאוב, אני עצוב, אני מאוכזב, אני מבולבול אני פשוט סערת רגשות בגללה, חזרתי לבית כולם היו שמחים והבנים שיכורים במקצת חוץ מזאין שבכלל שפוך, תהל צוחקת עליו והוא בוכה בכאלו, עליתי לחדר, אף אחד לא שם לב. חיבקתי את אחת הכריות ובכיתי לתוכה, הוצאתי הכל . אני מתגעגע לאנג'ל שלי , ליפה שלי , למאלך שלי , לאהבה שלי, לחברה הכי טובה שלי, היא לא חוזרת לעצמה , היא לא תחזור לעצמה.."

מנקודת המבט של סופי[ה]
" להיות עם הבנים , קשוחה , להיות עם ליאם קשוחה, לפעמים זה יותר מידי קשה , באלי שייבינו אותי , שלא יחשבו שאני סתם עם תדמית כזאת ,ליאם הוא היחידי שהבין אותי, פעם היום הוא בטח חושב שגדלתי,שזה סתם היה , עבר, נגמר, זהו אבל זה לא, זה רק התחיל וגם הוא לא ידע הכל , על הפחד על הפחד הגדול הזה , הפחד הזה מהעולם הזה אני לא רוצה לחיות בכוכב המוזר הזה יותר. ליאם חיבק אותי כל הערב, הבנים צחקו איתי, הייתי משוחררת לכמה רגעים בודדים , הם חשבו שאני אובייקט מיני או משהו אבל פיפל יש לי רגשות תבינו אנלא מכונה.."

נ'ק המבט של תהל
" כיף להרביץ לזאין , כיף לחבק את הארי , כיף להיות כאן לצחוק עם כולם לשכוח מהבעיות ולא אני לא שיכורה למזלי, זאין כאן שפוך והארי גם "הארי דיי " צעקתי שאני והארי היינו לבד בחדרו , לאחר הארוחה והוא לא הפסיק לגעת בי , זה לא הרגיש לי לנכון כי הוא שיכור השכבתי אותו בכוח על המיטה ויצאתי. שמעתי קול בכי , מכייון החדר של נייל , הלכתי אליו " אפשר לדעת מה קרה? " שאלתי " סתם.." " זה לא סתם , אני מכירה אותך , תזמר בבקשה" אמרתי" זאת , זאת אנג'ל .." " מאוהב?" "היא החברה הכי טובה שלי, אתם לא מכירים אותה בכלל , היא בן אדם חזק, אני מעריך אותה על זה באמת אבל היא כל כך מסובכת שזה משגע.." " אני מבינה אותך, זה קשה אבל אם היא חשובה לך מספיק אתה תדע מה לעשות . אתה תבין מתיישהו שזה לא אשמתך.." " אני נזכר בכל הפעמים האלה שלא הייתי איתה, עכשיו הייתי צריך להיות זה שייחזיק לה את היד בזמן שהיא מדברת עם אחייה התאום שלא ראתה שנתיים. אני זה שהיה צריך לתמוך בה כשנכנסה לבעיות .." "עשית יותר מידי, פשוט זה לא דבר מובן , אל תנסה להאשים את עצמך כי להאשים זה הכי קל וזה לא עוזר גם , פשוט תעשה עם זה משהו .." אמרתי " תודה .." הוא לחש לי חיבקתי אותו ויצאתי מהחדר .ירדתי לסלון , זאין נרדם על הספה, הארי כבר ישן בחדרו לואי ושקד עלו לחדר של לואי לדבר קצת , למרות שאני לא מאמינה שזה רק דיבורים . סופיה כבר הלכה,וליאם שם את הצלחת האחרונה בכיור והלך לספה אחרת, התיישבתי ליידו " היי.." אמרתי שנפלתי עליו בחיבוק. הוא היה השפוי שלא שותה." היי, את יודעת מה קרה לנייל?" לא רציתי לשבור את האמון שלי בנייל ולספר אבל רציתי לעזור לו " לא.. " אמרתי מקווה שזה נכון לעשות. אני וליאם דיברנו במשך כשעה על דברים לא קשורים " טוב כבר 12 וחצי , אני אלך עכשיו .." תשני כאן, אל תחזרי בילת שזה שעה וחצי נסיעה " איזה נסיעה, אני ארוץ קצת ." אני יודע שאת ספורטיבית , אבל עדיף לך להישאר כאן, תעלי לחדר של הארי, מיטה זוגית" הוא אמר לי בחיוך שובב וסטרתי לו " מה זה היה? " שאל " המחשבות שלך הפריעו לי" אמרתי ועליתי" לילט" הוספתי.

נ'ק מבט של שקד
" אני ולואי עלינו לחדר שלו דיברנו על העבר שלנו על הווה וקצת על העתיד, שנינו שכבנו במיטה הזוגית שלו הרגשתי איתו בנוח , לא פחדתי שהוא ייגע בי , סמכתי עליו ,הוא הסתכל עליי בחיוך וככה גם אני עליו המשכנו את השיחה עד שהרגשתי כ"כ עייפה " לו, אני עייפה, ניפגש מחר?" לא רוצה שתלכי " הוא רטן " גם אני אבל.. " " אני אלווה אותך " הוסיף נעלתי שוב את נעליי העקב הנמוך שלי ירדנו ביחד במדרגות הוא ליווה אותי עד הדלת של הבית ידיי היו על צווארו וידיו היו על מותני" היה לי ממש כיף היום " אמרתי " גם לי, היה כיף מאוד להכיר אותך , לשמוע על הסיפורים שלך , על העצובים פחות , אבל את יודעת מה אומרים, אם לא יורדים לא עולים" הוא התקרב לנשק אותי איך עצרתי אותו" אני מצטערת באמת, ואני לא רוצה לצאת קיטשית אבל זאת באמת אני ולא אתה. " אני זה שצריך להתנצל , אני מיהרתי קצת, הרבה .." הוא אמר בחיוך ," רק היום עברתי לכאן , נפרדתי ממערכת יחסים של שנה, זה קשה .. " אני לא ידעתי" הוא אמר, הוא לפת אותי לחיבוק בזמן שאני נותנת לדמעות שלי לצאת על חולצתו " " אני לא שמח שאת בוכה, אבל אני שמח שאת סומכת עליי" הוא אמר" כי נתת לי הרגשה שאני יכולה. " חייכתי בין כל הדמעות "חיבוק אחרון , ונכנסתי " עכשיו חוזרים?" אבא אמר "כן, דיברנו המון. " חייכתי מנסה שלא ייראו שבכיתי" דיברתם?" הוא שאל וקרץ" אוי אבא " עניתי ועליתי לחדר, החלפתי לפג'ימה הורדתי את האיפור הקליל ונשכבתי על המיטה , הכל קורה כל כך מהר.."

נ"ק מבט של מקס
"לראות אותה , לגעת בה להריח אותה זה היה חסר בשנתיים האלה, היא הייתה נראית חזקה אבל שבירה, אני קורא את המבט שלה בשניות , ישבנו מחובקים בערך שעה מבלי לדבר בכלל החיבוק אמר הכל ,היא בכתה, היא הייתה אמיתית הגלים בים התחזקו וכך גם הבכי שלה, היה שקט חוץ מרחש הגלים " איך את." שאלתי "קשה לי" ענתה חלושות " אני מבין שקשה לך אבל אם הצלחת לצאת את תצליחי להישאר חזקה אני מבטיח לך" עכשיו מה יהיה? , אבא ויסמין לא יודעים ?" לא הם לא, יש לך מזל שאת לא בבית, אני צריך לקרוא למכשפה הזאת אימא" אמרתי והיא צחקה היא העבירה חוויות לטוב ולרע ואני סיפרתי לה על סטייסי , תינוקת בת שנה, הבת של אבא ו'אימא' ואנחנו כבר דימיינו את האופי שלה בעתיד. דיברנו עד 1 לפנות בוקר, " אני צריכה לחזור, " "זה בגלל הקור?" שאלתי " לא, אתה מכיר אותי זה כיף לי לקפוא מקור, בגלל שדואגים לי ."" אני אלווה אותך ונדבר בדרך. וכך היה שהגענו לבית שבו היא התגוררה התחבקנו במשך כמה דקות " עשית לי את היום ." אמרתי והיא צחקה
" דואגים לה, אוהבים אותה , מטפלים בה וזה משמח אותי אבל עם זאת היא דוחה הכל,, עד שהיא לא תאבד הכל היא לא תבין.."

" נ'ק מבט של אנג'ל
הפגישה עם מקס הייתה כל כך מוזרה ,זה היה עוד פגישה תמימה במקום שלנו אבל היה בה עוצמה, חוזק התגעגעתי אליו כל כך אני לא מאמינה לאיך הוא גדל , למה שהוא עבר, ראו בעיניים שלו שהיה אכפת לו ממני ,עד כדי כך שהוא לא נתן לי ללכת לבד אפילו! אני שמחה שנפגשנו ,חזרתי לבית ליאם וזאין נרדמו על בסלון, השאירו את הבית פתוח, מזל שיש אבטחה כבדה עליתי לחדר של נייל הוא ישב שם מחבק כרית ובוכה, הלכתי אליו " אני יודעת שזה בגללי וזה כי אני נטל אני מצטערת אני אעזוב מחר אנ.." לא הפסקתי לסיים את המשפט והוא קטע אותי " נמאס לי שאת לא מבינה את זה, את רצויה כאן, ואת חשובה לי ואני דואג לך אבל אם לא תעזרי לעצמך אני לא אוכל לעזור לך אני מצטער." "אני רוצה אבל.." שוב נקטעתי "את רוצה אבל לא מספיק, אני יודע שאת מנסה באמת אני מאמין לך אבל.. פשוט תשני גישה .. " שרר בחדר שקט, לקחתי את שקית הבגדים שתהל הביאה לי הלכתי לאמבטיה שבחדר,השקיעו בבית הזה לבשתי שמלה עד הירך בצבע לבן , היא נראית כמו טוניקה חמודה אספתי את השיער באחת מהגומיות שהיו שם, איזה חמודה שהשקיעה בי , זה שימח אותי יותר חזרתי לחדר עם חיוך " אני מבטיחה לנסות" לנייל עלה חיוך ענקי " אני תמיד אהיה איתך." הוא השיב לי " ושמתי לב שלא אכלת אבל לא רציתי ללחוץ עלייך , לכי למקרר שבחדר[ מיני מקרר] וקחי משהו קטן , אני לא אסתכל מבטיח " אמר ונכנס מתחת לשמיכה, לקחתי תפוח שהיה שם , "אתה יכול להתסכל אמרתי שנותר מהתפוח חצי . הוא חייך וראו בעינייו תקווה כמו שלא ראיתי הרבה זמן .. " תודה ." "על מה?" השיב" על הכל באמת שאתה מדהים " אמרתי מחבקת אותו חזק " איפה אני אשן ? " שאלתי " החבר שלך יהיה מוכן רק מחר תשני כאן הלילה , אני לא אפריע לך אני אשן בסלון " " ליאם וזאין בסלון ומה פתאום שאתה לא תשן בבית שלך בחדר שלך , אני אשן אתך , זאת מיטה זוגית אחריי הכל " חייכתי " את מרגישה בנוח ? " שאל " אני לא פוחדת או מתביישת ממך " אמרתי נשכבת על המיטה לידו מתכסה בשמכה הוא מחבק אותי ומשחר בשערי עצמתי את עייני איך הייתי עוד ערה " אני אוהב אותך אנג'ל, מתי תביני?" הוא לחש באוזני , הוא בטח חשב שנרדמתי , אני יודעת שהוא עושה הכל מאהבה עליי בתור חברה טובה אבל בנוסף לזה.. ניסיתי שלא לחייך, אף פעם לא אמרו לי 'אני אוהב אותך' כל הבנים שייצאתי איתם , שהם היו מעטים היו גסי רוח שרק רצו לנצל אותי. איזה מזל שיש לי את נייל .."


תגובות (4)

תמשיכייייי

23/09/2013 05:05

תמשיכייי

23/09/2013 05:14

תמשיכייי
ותודה שהוספת אותי לסיפור! :)

23/09/2013 05:25

weird*

23/09/2013 09:26
23 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך