They dont know about us-וואן שוט על הארי :P

התהלכתי ברחוב הסגרירי מהדקת את המעיל לגופי הדמעות משתחררות לאיטן איני עוצרת אותן אני מניחה להן לזלוג מעניי שוב ושוב כי זהו. אני החלטתי. אני נפרדת מהארי.
הוא מקסים הוא חמוד הוא תמיד יהיה איתי אבל אני לא יכולה. כול הזמן ששואלים אותו עם יש ביננו משהו הוא מכחיש הוא מתחיל לצחוק והמצלמה תופסת את זה אם יש לידנו צלמים הארי מרחיק אותי ממנו זה קשה לי. ומה שקרה אתמול שבר את גב הגמל
החברים שלו התערבו איתו שהוא לא מסוגל לשפוך עליי איזה משקה בגלל שהוא אוהב אותי אז מה הוא החליט לעשות…
הוא ניגש אליי: "היי"
"היי הארי" אמרתי בחיוך
הוא חייך אליי ושפך את הכוס עליי החברים שלו התחילו לצחוק והוא חייך אליי בהתנצלות ורץ אליהם כול זה היה בשביל שלא ידעו שאנחנו ביחד יצאתי מהמסיבה בוכה ורטובה כולי.
הגעתי לדלת הבית שלנו, שלנו לשעבר פתחתי את הדלת והארי היה בסלון לא חושב אפילו לבקש סליחה על אתמול.
נגשתי אליו וכיביתי לו את הטלויזיה
"היי! מה את עושה?!" הוא צעק לעברי
"נשבר לי ממך סטיילס!" אמרתי לו בזמן שהדמעות ממשיכות לזלוג על פניי
"למה את בוכה? מה עשיתי?"
"מה עשית? מה עשית! אתה כול הזמן מסתיר אותי מאנשים לא מוכן שידעו עלינו מתנהג אליי מגעיל שיש לידנו מצלמות ואתמול…" קולי החל להשבר מהבכי "ואתמול מה שעשית… השפלת אותי מול כולם צילמו תמונות שלי ככה והעלו לכול מקום אפשרי העיקר שהארי פאקינג סטיילס לא יודה שיש לו רגשות כלפיי אבל זהו זה נגמר אני לא מוכנה לזה יותר"
"אבל אנ…"
"אני לא מוכנה לשמוע הארי. חשבתי על זה הרבה זמן להתראות" אמרתי ולקחתי את המזוודה שהכנתי מוקדם יותר ובתוכה כול הדברים שלי.
"אני אוהב אותך אני לא התכוונתי בבקשה" הארי צעק בעוד אני צועדת בשביל הכניסה הגשם החל לרדת בחוזקה מרטיב אותו עד לשד עצמותיי.
"את לא יכולה לעזוב אותי אני אוהב אותך" הארי אמר
"אתה לא מראה את זה!" צעקתי לעברו
"אז תתני לי עוד הזדמנות בבקשה!"
הארי תפס בידי מסובב אותי אליו פנינו התקרבו והוא נישק אותי נשיקה רכה, נעימה, כשהגשם יורד עלינו כמו שהוא תמיד אמר שהוא רוצה
התרחקי טיפה ממנו פני מולו עדיין שפתיי כמעט נחות על שלו ואני לוחשת
"היית צריך לחשוב על זה קודם" אמרתי ופתחתי את שער המתכת הגדול "להתראות הארי זה נגמר" אמרתי ועוד דמעה ירדה מלחיי דמעה קטנה ומלוחה. דמעה אחרונה….
The end…