לעיתים אני משתעשעת ברעיון הסבתאות. הרהור תמידי מתלווה לשעשוע ולא אחת מעיב, איזה מין סבתא אהיה כשאהיה גדולה? סבתא מרי או סבתא פורטוני? אני שואלת את עצמי ושומעת את אימי […]
מה שהטלפון החכם והמחשב מספקים זה תעסוקה וחוויה, קיימים כלים רבים המספקים את אלה, אלא שבני האדם מטבעם בהיותם חומריים ועפריים שואפים הם אל המנוחה ואם יוכלו להשיג חוויה ריגוש […]
אנשים רבים מבקשים לצאת ידי חובת זולתם, מבקשים לעשות מעשים אשר יתקבלו בהבנה על ידי סביבתם ואף ישתדלו שיזכו למחמאות ולשבחים על מעשיהם, לכן ישתדלו לעשות מה שנחשב למשובח בעיני […]
סבתא שלי אלופת הסיפורים, רק מה? הכל היא כותבת עלי. כאילו שאין לה דברים אחרים, חוץ מלהעתיק סיפורים מחיי. אמרתי לה: לא יפה להעתיק, את כותבת את החיים שלי! והיא […]
"סבתא תראי!" קראה ליעד הקטנה, "זה כמו מדונה". את הצעצוע שנראה כמו מכשיר למדידת לחץ-דם, היא הרכיבה על ראשה כאזניות, כשכפית פלסטיק חד-פעמית תחובה כמיקרופון בין לחיהּ לבין ה'אזניות'. אבא […]
סבתא שלי סיפרה לנו פעם שבילדותה היא ראתה מבעד ההמון שהתכנס בשער יפו את מצעד הניצחון של הגנרל שהחזיק בתיקו עקרב מחמד ושקרא לסוסו "הינדנבורג" על שם אוייבו הגרמני *. […]
לפעמים נדמה שהדרך לא נגמרת. לפעמים זה נראה שאין סוף למאמץ. כל כך קל לוותר, להתעצבן , לעזוב את זה . ולכולם זה בא בקלות, אבל אתה… אתה עובד קשה […]
כבר בתור ילד קטן קבלתי אשראי מכל מודעי אשראי שהלך ותפח עם הזמן הם רק הסתכלו ובין רגע זימרו הוא זכאי זה כדאי הוא ימיס עלמות הוא יכבוש עולמות רק […]
סבתות לא טועות/שלומית קלדרון סבתות תמיד צודקות. הן נחנו בטביעת עין כל כך מדויקת שרק שנות חיים ארוכות עתירות ניסיון מעניקות, וסבתי בלה זכתה למנת יתר גדושה במיוחד ממתת האל […]
היא מתיישבת על הכורסא, נאנחת. דמעות של געגוע מציפות את עיניה. אני מביטה בה, זוהי סבתא שלי, תמיד יש לה משהו מעורר השראה. מלא תובנה. מלא הבנה על החיים ומה […]
─ "עוד זו לא הכל" – הוא מתנחם ושמח להרגיש בקרבו נטיית לב למטורפים. כן, מטורפים רבים-רבים תועים בחוצות ה"תחום" ובתי מדרשיו, אך הוא נמשך, נמשך יותר אל דודו המשוגע. […]
כן אני אומר, לא יודע, לא שואל, אין לי מושג אך יצא ולאן זה יביא. יש בי פחד, אך יש גם רצון, אולי לשנות ולעזור. אולי להשאיר כמו שהוא בלי […]
"סבתא, ישנה לי אלייך שאלה קטנה, רוצה אני לדעת איך זה להיות זקנה". – הקשיבי לי היטב נערה חמודה, כמוך הייתי לפני 53 שנה. אך קצת לפניי, בערך 17 שנה, […]
אז אני יושב שם באיזה חומוסייה מעפנה שחבר שלי בחר, יושבים כמו שישבנו 1000 פעמים, טוחנים את אותם השיחות שטחנו 1000 פעמים, ומדברים על שטויות, קצת ספורט, קצת נשים ועוד […]
געגוע- כנפיים לעוף- פעם לפני שנים חשקה נפשי בכנפיים ולא סתם אלא כנפיים חזקות שמרחיקות עוף רציתי להיות ציפור ולעוף במרחבים ולמרחקים רציתי לצפות, לראות לחוש ולהריח את נכדי הקט […]
גירגור תינוק קטן גר במושב בין בעלי חיים וגורים כל הזמן מגרגרים, מקרקרים, גועים, ופועים שכב התינוק בלול מלמל ברבר וגרגר בהנאה למראה גרגיר מגורגר של אבק שעף במרחב, ושינה […]
וגוף ביתי עטה ציור שטותי אותו כלאו עינך. נשמתך נושאת עימה מסגרת, זו היא מהות חייך. הוא מתעמק ומתרפק, והוא צוחק ואז ישתוק. והוא יתפור חיוך קטן, מן חיוך כזה […]
את בעבר אני בעתיד את חושבת שמדובר בכבוד אני חושב שזה שטות את מדברת ולא עושה כלום אני שותק את נופלת אני עולה את אוהבת אני אטום את כלום בשבילי […]
סיימנו לאכול את האוכל שבישלתי והנכדה אמרה שזה היה טעים מאוד. כולם הנידו בראשם ברוב נימוס. הנכדה החליטה להודות: "תודה, לירקן, לקצב, ולמכולת." אמרה, "על שסיפקו את הירקות, הבשר והשמונצ'ס." […]
העשן מהסיגריה שלה החל להשתלב עם עשן הקטורת שהוא הביא לה זה עתה מהודו. לא היה אף אדם בבית, האפר הרשה לעצמו ליפול מייד לרגליה בעת שהיא הניפה את אצבעותיה […]
כל כך הרבה כאב הוא אמר תמיד שיש בי, כל כך הרבה כאב. שאני לוקחת ואוספת אליי את כל הכאב מהעולם העצום כולו, אוספת אליי ומחבקת חזק. תמיד אמר שהעיניים […]
איך את לא פוחדת לאהוב? אני עוד שואל אותך מדי פעם . אין איש מלבדי ברחוב אם לחיים היה טעם, כטעמה של מדרכה סרוחה היו מול אשפה וסחי. בלי משמעות […]
יום השישי, ויכֻלו השמיים וכולו וכולו. הילדים, בני/בנות זוגם והנכדים באים לסעודה. מחלפי-הערוצים נחים, ובסלון הפרטי שלי- מריבת דרדקים על אבן-לגו אדומה, ואין בכלל סטטוס-קוו. זה אומר כולה שלי וזו […]
אני זוכר כשראיתי אותה נישענת על האורז השכונתי, כולה מטוגנת ומלאה בשמן כבד, ריח חזק של בשר בקע ממנה, ורגליים ארוכות כמו של שחקנית כדורסל, אבל שחקנית כדורסל סקסית כזאת, […]
בן הרצוי למצוי בן הטפל לעיקר. אני מנסה. מנסה למצוא את האיזון בן הרצון להיות לבן הרצון להסתתר. להיות, זה להיפתח, להיות חשוף לפגיעה. להסתתר זה לברוח מהפגיעה שפגעה. כשאתה […]
בהרי האלפים, למרגלות הרי השלג, בכפר קטן, נולדה תינוקת. קראו לה לילי ובגיל שבועיים היא כבר חייכה. ומאז לא חדלה. היא חייכה בדרכה אל הנחל לשאוב מים לבישול, וגם בדרך […]
מדינת היהודים. ספרו הראשון של תיאדור הרצל, חוזה מדינתנו, יושב ראש התנועה הציונית. הרצל ועוד כמה רבים לפניו, הבינו כי היהודים הם צאן לשנאה באותה עת, ועל כן הפתרון היחידי […]
דמיינו שהיו לנו גמדים שדומים לרובוט- זריזים וחמודים. הם היו עושים עבורנו הכול, כל נטל בבית, קטן או גדול. מבשלים מנקים,מסדרים,מכבסים, בקיצור: הכול עבורנו עושים. ולא רק בבית היו הם […]
אלוהים לא צוחק. הוא שלח אותנו לכאן כדי שנסתדר אל עולם קשה קשה, אלוהים אינו צוחק. הוא לא צוחק אפילו כשמישהו מספר בדיחה או כשארבעים מליון בני אדם צוחקים יחד, […]
ספל התה מונח על השולחן. השפלים והקפלים מחרסינה לבנה דומים לקצפת, ובכל זאת אף אחד לא דורש אותה. "אני אומר לך ניסים!!!" אני שואגת. למה אומר? כי אני מתחזה עכשיו […]
