שביעית מהרמיוני ועוד

Hermione10 27/05/2015 1670 צפיות תגובה אחת

"אל תהיי לחוצה, " עידד רון את הרמיוני.
"מה? לא להיות לחוצה, אחרי כל מה שקרה? שנה שביעית, רון! שביעית! הציונים צריכים להיות יוצאי דופן! "
"הרמיוני, תרגעי – "
"ועוד יש לפגוש את המשפחה שלך, אחרי כל מה שקרה ו- "
היא השתתקה. עדיף לא להזכיר את המאורעות שקרו במלחמה.
"אני מצטערת, לא שמתי לב. " היא מתנצלת.
"זה בסדר, " אומר. "אני סולח. טוב, את באה? זה היום הראשון. איפה הארי? "
"הוא בטח יבוא עוד מעט. בואי. " הרמיוני משלבת את ידה לידו של רון ושניהם מדדים בגשם.
האגריד פותח את הדלת הענקית לאולם.
'כל כך הרבה השתנה', חושבת הרמיוני. לאחר מות וולדמורט, לאחר שסנייפ 'התפטר', או פשוט הסתלק כאוכל מוות מהוגוורטס (דרך אגב, הוא גם מת), ולאחר שדמבלדור מת ומק'גונגל מנהלת הכל נראה הרבה יותר טוב. חדש, נעים…
"אני מניחה שאתה רעב, " מחייכת הרמיוני. ידה מתנתקת מרון.
"הנה הארי! " היא צועקת. היא רצה לחבק אותו ואז רון. בקושי, האמת.
"היית אצלנו כל החופש, " צוחק רון. "לא התגעגעתי אלייך, הארי. "
חיוכו נמחק מפרצופו. הרמיוני אוחזת לרון בידו הכי חזק שהיא יכולה. הארי רץ למצוא את ג'יני וברקע נשמעות צעקות.
"אמא? " לוחשת הרמיוני ודמעות מתפרצות, הסומק יורד. "אבא? "
"הרמיוני גריינג'ר, " אומרת אימה בזלזול. היא לבושה כאוכלת מוות וגם אביה, שני רופאי השיניים.
רון מתחיל לרוץ, אוחז בידה של הרמיוני. שניהם רצים.
כישוף "אבדה קדברה" מכוון אל רון מכיוון הוריה של הרמיוני. היא לא מסתכלת לאחור ונזעקת אל רון.
"רון. רון, תענה לי! "
"בוגדת! " צועקת אימה של הרמיוני, רותחת. "הלכת עם הקוסמים! נטשת אותנו, הפכת לאחד מהם! "
הרמיוני מתעלמת, עד שלא נשאר אף אחד באולם, חוץ ממנה, הוריה, רון, הארי וג'יני לצידו. תלמידת שנה שישית.
"רון, בבקשה, לא, רון! " היא מתחילה לבכות, יש לה דה ז'וו. מה שקרה ביער, שרון נפגע בידו קשות והיא טיפלה בו בעיניים מלאות דמעות.
היא בוכה ובוכה. קללה מתקדמת לעברה והיא נופלת.
ואז מתעוררת. מזיעה.
"רון! " היא מזדקפת בסערה. הג'ינג'י נגלה לעיניה בתקיפות והיא מחבקת אותו ומנשקת, חיבוק מאוד ארוך.
"קרה משהו שאת כבר לא כועסת? זאת אומרת, אני לא אומר שזה לא טוב, זה פשוט מאוד מפתיע, "
"לא, לא קרה כלום. אני כבר לא כועסת. אה, מה השעה? " היא מתעשתת.
"שש בבוקר, " מפהק וויזלי. "בואי, היום זה היום הראשון ואת בטוח לא רוצה לאחר. " מחייך.
"ילדים, בואו! " צועקת גברת וויזלי מהמטבח שלמטה.
"ארוחת בוקר. "


תגובות (1)

זה נחמד. אהבתי את זה.

27/05/2015 20:49
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך