TheShoemaker
הסיפור הזה הוא תרגום של אגדה אורבנית בשם Killswitch. ממליץ בחום לקרוא גם באנגלית :)

עצירת חירום.

TheShoemaker 30/06/2014 1091 צפיות 4 תגובות
הסיפור הזה הוא תרגום של אגדה אורבנית בשם Killswitch. ממליץ בחום לקרוא גם באנגלית :)

באביב 1989, חברת קרבינה שחררה משחק מסתורי, שבמהלך הסתיו של אותה השנה הופץ במהירות בקרב סטודנטים אמריקאיים. למרות זאת, ההצלחה של המשחק הייתה קצרה.

המשחק נקרא "עצירת חירום".

על פני השטח הוא היה סוג של משחק מסתורין או הישרדות-אימה, האב של משחקים כמו Myst או Silent Hill. הסיפור הראה את הסיבוכיות שמאפיינת את קרבינה, למרות שהגרפיקה הייתה בשחור-לבן, עם צורות לבנות ואפורות על רקע שחור. המוזיקה שליוותה את המשחק הייתה גרסאות איטיות של שירי עם צ'כיים. השחקנים יכלו לבחור באחת משתי דמויות: שד בלתי נראה בשם גאסט, או אישה נראית בשם פורטו. המשחק עם גאסט היה קשה הרבה יותר, בגלל הבלתי נראות שלו, ורוב השחקנים התחילו את המשחק מחדש בתור פורטו אחרי השלב הראשון שבו היה בלתי אפשרי לכוון או לקפוץ. למרות זאת, גאסט בבירור היה חזק יותר – הייתה לו נשימת-אש, ומתקפת פחם וקיטור, אך מאחר ולאנשים היה קשה מדי לעקוב היכן נמצא השטן הבלתי נראה על המסך שלהם ברגע שהאש והקיטור נעלמו, פורטו הפכה לדמות הרגילה.

היכולת היחידה של פורטו הייתה גדילה אקראית – היא גדלה וקטנה לאורך המשחק. הנדסאי מקנזס טען שהוא הצליח לגלות את הדפוס שלפיו פורטו משתנה, אך מסיבות שמיד תבינו, עבודתו נעלמה.

פורטו קמה בחושך, מבולבלת, עם פצעים על המרפקים שלה. היא מנסה למצוא את הדרך החוצה, ועולה דרך רמות של מכרה פחם שמסתבר שהיא עבדה בו פעם. בזמן שהיא חוקרת את ההתמוטטות של המכרה, היא מותקפת מכל הצדדים על ידי שדים דומים לגאסט, מנהלי עבודה מתים, גולמי פחם ופקחים דמוניים מחברת סובטיק אשר לבושים באדום – הצבע היחיד במשחק.
למרות שהסביבה פרימיטיבית, היא הופכת למוזרה באמת ככל שהמשחק ממשיך. אין באמת "בוסים" במשחק – פורטו פשוט חייבת לזוז דרך מנהרות על מנת להתקדם בשלבים, בזמן שהגודל שלה משתנה בפראיות ביניהם.

פורטו מגלה את הסיפור דרך קלטות, תיקי מידע, עובדי מפעל מושפלים שהיו חברים שלה פעם, ופיענוח של קוד מסובך להחריד אשר חרוט על סדרה של גרזני ברזל שהשחקנים חייבים לאסוף. (החלק הזה של המשחק היה מסובך להפחיד, והביס חלק ניכר מהשחקנים עד שמשתמש בשם "פורטו881" פרסם את הצופן בפורום גדול. ניסיונות ליצור קשר עם המשתמש היו כושלים, ושם המשתמש כבר לא קיים בשום מקום ידוע.) פורטו מגלה שמנהלי העבודה, תחת הלחץ להגביר את תפוקת הפחם, התחילו לזייף דיווחים על תקלות ועבירות של פועלים על מנת לתרץ את התפוקה הנמוכה. דוחות אלו הובילו לשליחת ועדת פיקוח מטעם סובטיק.
פקחים מונו לכל עובד, ובקטעים מעורפלים ולא מובנים ניתן לראות את הפקחים מתעללים בעובדים, אשר הכניסו סכינים קטנות למפרקים שלהם בכל פעם שקצב העבודה הואט. (אם לומר את האמת, זו ביקורת לא עדינה בכלל על הטקטיקות התעשייתיות של העידן הסובייטי, במיוחד בהתחשב בכך שהעיר קרבינה עצמה נהרסה כתוצאה מהעזיבה של תעשיית הפחם. יש האומרים שניתן לפרש את עצירת חירום כתוכחה פוליטית.)

לאחר פיצוח צופן הגרזנים, פורטו מוצאת ומרכיבה נגן קלטות שדרכו קול מספר לה ששריפות כדור הארץ עלו על מנת להגן על עצמן, זרמו אל תוך הלבבות של הציוד התשוש והישן שבו הפועלים השתמשו, ואז התעוררו על מנת לנקום בעובדים. בכללי, נהוג להניח ש"שריפות כדור הארץ" הן שדים כמו גאסט, אדי פחם וגופים עשויי גז שחיו במכונות. המכונות עצמן היו כה גדולות שבכל זמן נתון ניתן לראות רק שתיים-שלוש שיניים של גלגל שיניים או חלק ממסוע. המכונות דחפו את הפקחים לשיגעון, והם נעלמו למחילות עם הסכינים שלהם (רק כדי לשוב אחר כך ולהתעלל בפורטו, כמובן.) העובדים בדרך כלל נמחצו או רוסקו למוות בזמן ההסתערות של המכונות, שלא ריחמו ולא הפלו בין אנשים. פורטו עצמה נדחפה לתהום עמוקה על ידי מנוע מלא עצב, ויש שאומרים שהגודל המשתנה שלה, בהנחה שהוא אמיתי ולא דמיוני, נוצר כתוצאה משאיפה של האדים הרעילים שם.

השלב הבא הוא החלק הכי מבלבל ומבוסס-אינטואיציה במשחק. אין שום סיבה הגיונית לעקוב אחרי הדרך "הנכונה", ופעם נוספת זה היה פורטו881 שבא להצלה של קהילת עצירת חירום הנואשת. בחדר מאחורי הנגן יש כבשן גדול שבו הפכו פחם לדלק. אין רמזים למה שהשחקן אמור לעשות בחדר. שחקנים ניסו כמעט הכל, החל מהקרבה של הדמות וכלה בעיבוד של הפחם כאילו המכונות מעולם לא התעוררו. פורטו881 מצא את הפתרון, ופרסם אותו באותו הפורום. אם פורטו תעכל את הדלק, הגוף שלה יחזור לשליטתה, והיא תוכל להילחם דרך השלבים האחרונים של המשחק (שאליהם לא יכלה להגיע כשהייתה ענקית.) למרות כל זה, כאשר פורטו זוחלת דרך המנהרה האחרונה שאמורה להוביל אותה אל פני האדמה, המסך הופך פתאום ללבן.

ברגע שהשחקן מסיים את המשחק, עצירת חירום מוחק את עצמו. בלתי אפשרי לשחזר אותו, וכל זכר של המשחק נמחק מהמחשב של המשתמש. בלתי אפשרי להעתיק את המשחק. בכל המשמעויות שניתן למצוא, המשחק קיים אך ורק עבור אלו שמשחקים בו, ואז מפסיק להתקיים. בלתי אפשרי לשחק בו שוב, לגלות עוד סודות או חלקי סיפור, לתת לאדם אחר לשחק בו, ובעיקר, בלתי אפשרי לשחק עד הסוף גם בתור פורטו וגם בתור גאסט.

כצפוי, מחאת השחקנים הייתה עצומה. ניסו לפתור את הבעיה במספר דרכים, ללא שום יעילות אמתית. הפתרון הראשון והצפוי היה לקנות עוד עותקים של המשחק, אבל חברת קורבינה שחררה רק 5,000 וסירבה ליצור עוד. החלק הבא הוא קטע מההצהרה הפומבית של החברה במאי 1990:

"עצירת חירום נוצר על מנת להיות חווית משחק ייחודית: כמו המציאות, בלתי אפשרי לחזור עליו, לחזור בו אחורה, והוא חסר הגיון. יש שיגידו בל מתואר. המוות הוא סופי; המוות הוא שלם. הגורל של פורטו ואהובה גאסט לא ידוע כמו שלנו. חברת קרבינה רוצה שכך זה יישאר, ואנו מבקשים מלקוחותינו לכבד את הרצון הזה. אנו מבטיחים שקרבינה תמשיך ליצור משחקים באיכות הטובה ביותר, ושעצירת חירום הוא בקושי אחד מתוך מספר דברים מופלאים שיצרנו."

ההצהרה לא השיגה את המטרה. המילה "אהובה" עוררה את עניינם של השחקנים המכורים, בהתחשב בכך שגאסט לא נמצא באף חלק בסיפור של פורטו. מצוד אחר העותקים שנותרו החל, במטרה לשחק בתור גאסט ולגלות את המשמעות של בחירת המילים המוזרה של קרבינה. התיאוריה המפורסמת ביותר הייתה שגאסט הפך בשלב מסוים לאדים שפורטו נשמה, והוא זה ששינה את הגודל שלה בתחילת ההרפתקה. יש כאלה שאמרו שזה לא הגיוני, ושאילו הייתה אפשרות לעבור את השלבים הראשונים של גאסט, יכול להיות שבשלב מסוים אפשר לשחק בתור פורטו וגאסט בו-זמנית. על אף כל זאת, לא נמצאו עותקים נוספים בחנויות. שחקנים שעוד לא סיימו את המשחק ניסו לשחק בתור גאסט, אבל הקושי נשאר ואף שחקן מעולם לא טען שהצליח לסיים את המשחק בתור גאסט. אחד אחרי השני, המסתורין של פורטו משך שחקנים חזרה אליה, ואחד אחרי השני, הם הגיעו למסך הלבן.

למצוא עותק שמיש בימינו הוא דבר כה נדיר שלא יסולא בפז; ב-2005, יאמאמוטו ריואיצ'י מטוקיו קנה עותק מנוילן עבור 733,000 דולרים. הגיוני להניח שהעותק של יאמאמוטו הוא העותק האחרון של המשחק. יאמאמוטו ידע זאת, ולכן החליט לצלם את המשחק שלו ולהעלות את הסרטונים. למרות זאת, עד עכשיו עלה רק סרטון אחד. הסרטון נמשך דקה ו-45 שניות, ימאמוטו המבועת יושב ליד המחשב שלו, וניתן לראות מעבר לכתף הימנית שלו את מסך בחירת הדמות.

יאמאמוטו בוכה.


תגובות (4)

ואווו זה מדהים. זה כל כך מרתק.
הייתי שמחה לשחק במשחק.
יש לי שאלה קטנה- בסוף- יאמאמוטו יושב מזועזע מול המשחק של בחירת בדיוק. מה הוא בדיוק רואה- אותו בוכה? או שהוא בוכה כי הוא מול המשחק בבחירת הדמות. אני דיי בטוחה שזה כל הקטע- שלא יודעים למה הוא בוכה אבל אני כן רוצה לדעת- אם אתה יודע, אתה מוזמן לשלוח לי מייל .. אבל אתה לא חייב
תרגום כל כך טוב. מדהים

30/06/2014 12:30

    תודה רבה על ההערכה! :)
    התרגום היה בהחלט קשה – אי התאמות משלביות וטיפול בסביל בעיקר, אבל בסופו של דבר אני די גאה בתוצר :)
    יאמאמוטו בוכה מול המשחק, ואין לנו מושג למה. ייתכן שזה בגלל שריפות כדור הארץ שהשתלטו על המחשב שלו ועכשיו באו לטפל בו ;)

    30/06/2014 14:03

אני מתארת לעצמי שיאמאמוטו בוכה כי מסתבר שגאסט הוא סוג של קללה והוא רוצח שחקנים שמצליחים להגיע לרמה לשהי, אולי כאלה שמצליחים להגיע לסוף?
בכל אופן, זה לא משנה, הכתיבה שלך מיוחדת במינה והיא מדהימה. הצלחת להעביר את הרגשות והרעיון בצורה מדהימה וגמעתי כל אות בשקיקה [ליז, יש את זה בפלצני יותר?]
אני אחפש חומר על הסיפור הזה, הוא נשמע מעניין.

30/06/2014 12:45

    מחמאות מחמאות מחמאות!
    תודה רבה רבה רבה, זה באמת מאוד משמעותי בשבילי. מאוד השקעתי בתרגום ואין דבר מספק יותר מלראות אנשים שמעריכים את העבודה שלך.
    לא ידוע לנו מדוע יאמאמוטו בוכה, או האם המשחק אי פעם היה קיים. כל חומר שקיים ברשת נוצר על ידי מעריצים, הסיפור הזה משאיר אותך לנצח עם טעם של עוד :)

    30/06/2014 14:06
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך