ארון קבורה:ג'ף הרוצח. (שם זמני) | פרק ראשון. (חזרתו של ג'ף הרוצח 2015)

Tokyo ► Ghoul ► Boy 14/06/2015 1034 צפיות תגובה אחת

ארון קבורה:ג'ף הרוצח. | פרק ראשון.
_________________________________________________________________

יער, עצים שרופים. שלדים של חיות על דשא מתפורר. בקרחת היער. נמצא בית. בית נטוש. ובבית הזה… נמצא הדבר הכי נוראי שראיתי בחיי! בוא נחזור כמה שבועות אחורה. שבו פגשתי מלצרית חביבה בשם ג'יין… שמאחורה יש סיפור אפל! שקשור על מה שאני מדבר כרגע… כי בבית ההוא… נמצא משהו. שאפילו מדענים וחוקרים. שהיא אפשר לפצח אותו…
אבל בוא נחזור לסיפור. זה היה יום רגיל בעיירה שנמצאת לייד צפון קליפורניה. ישבתי לי בדינר ושתיתי לי כוס קפה עם עוגה בצד. אני זוכר שניגשה אליי מלצרית. אבל משהו בעיניים שלה… נראלי דיי מוזר. היא הייתה עם משקפי שמש. ועוד בדצמבר. שאלתי אותה "למה אתה לובשת משקפיים באמצע דצמבר?" והיא ענתה לי בקול רגזני "למה אתה חייב להתערב בדברים של אנשים אחרים?!" היא נכנסה למטבח וטרקה את הדלת. "היא בטח סתם עיוורת." אמרתי לעצמי. והמשכתי לאכול את האוכל שלי. שסיימתי את האוכל שלי. נכנסתי אל המכונית שלי, ונסעתי אל אחי. בן 13 לראות מה איתו. לפתע ברדיו נשמע דיווח משטרתי. שגרם לי להרגיש דיי מפוחד. "הזהרה! בזמן האחרון אנחנו מקבלים תלונות על רציחות שמתבצעות בצפון קליפורניה. ובגבול דרום קליפורניה. אנא, השמרו לנפשותיכם, אם נתקלתם באיש בעל פה מדמם ועיניים שחורות. אנא צרו עמנו קשר." נכנסתי לדקה של פאניקה. לחצתי על הגז כלכך מהר ששמעו את הרעש של האוויר 'כאילו הוא נחתך' ונסעתי הביתה. שחזרתי הביתה. נעלתי את כל הדלתות בבית. והאקדח שלי כל הזמן היה עליי. כל דפיקה בדלת גרמה לי לחשוב פעמיים למי אני פותח את הדלת. היו לילות שלא ישנתי. רק בגלל הפחד…

סיום פרק ראשון.


תגובות (1)

תמשיך. סיפור מהמם. מחכה להמשך בקוצר רוח

18/06/2015 08:23
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך