מרגו ~ פרק 4

מרגו הלכה דרך הפרדס ונהנתה מריח התפוזים שנישא באוויר. השקט והשלווה החזירו אותה לאיזון. ציפור קטנה בצבע כחול נחתה על כתפה. "אוי שלום!" אמרה מרגו וליטפה את הציפור בעדינות. היא תמיד ראתה בבעלי החיים חברים, ועכשיו כאשר גילתה את פרצופם האמיתי של חבריה לכיתה היא האמינה כי בעלי החיים אציליים ונאמנים יותר מבני אדם. הציפור עזבה את כתפה והתעופפה אל בין הענפים, מרגו חייכה. "הלוואי וגם אני הייתי חופשיה כמו ציפור." גיחכה ודילגה את שארית הדרך הביתה. כשנכסה הביתה, הבית היה נקי וריק. זה שימח את מרגו, משמעות הדבר הוא שאבא שלה התפכח והלך לעבודה. על השולחן היה פתק ובו כתוב:

"מרגה,
הכנתי ארוחת צהריים, היא במקרר. יש כסף גם למשך שלושת הימים הבאים מתחת לכד החלב .
אני יצאתי למילואים באפריקה לרפא את הילדים החולים במלריה, אחזור בקרוב!
אל תתפראי בבית, ובלי בנים!
אוהב אבא."

מרגו צחקה למראה המשפט האחרון. היא שמחה שאבא של חזר למצבו הרגיל. היא אכלה את ארוחת הצהריים שהייתה נפלאה. ואז בבטן מלאה היא התיישבה מול הטלוויזיה. 'חדשות'.
"המ..זה יכול להיות מעניין." אמרה מרגו והקשיבה בשקט. "מורה בן 25, מבית הספר 'ורדים' הכניס אגרוף לתלמיד בן ה17 על התעללות באחת התלמידות. המורה יצא זכאי." אמר שדרן החדשות ועיניה של מרגו נפערו. הנער במסך היה כריסטיאן. מה שאומר שויקטור הכניס לו אגרוף. עיניה נצצו והיא חייגה את מספר הטלפון של המורה שלה.
"הלו?" ענה הקול המוכר של לנדורגן.
"מר.לנדורגן, זאת אני מרגו." אמרה מרגו בקול רועד מעט.
"קרה משהו?" שאל המורה ודאגה ברורה נשמעה בקולו. ליבה של מרגו קפץ.