שדים. שדים בכל מקום.

היא רק ילדה מסכנה ששיחקה על שולחן סיאנס.
היא רק ילדה מסכנה שחשבה שמי שנמצא על השולחן הוא חבר שלה, היא האמינה שהוא מדבר איתה מטוב לב ומעניין.
היא רק ילדה מסכנה שלא יודעת מחייה, ילדה שעוד לא טעמה מהכישלון ומההצלחה.
ובכל זאת הוא אחז בה.
הוא רדף אותה, הזיז את מיטתה כשישנה, שלח לה בכוח המחשבה תמונות מצמררות ונוראיות, הוא לא נתן לה לישון. יום אחרי יום היא נרדפה, וכשהגיע הזמן הוא נכנס בה.
הוא היה הדיבוק, האיש שמת ולא עלה לשמיים בגלל חטאיו הרבים והנוראים. הוא היה נגד הדת, צלבים הפוכים היה אחד מסימנו של השד, עם החטאת הכנסייה וקללות נוראיות שנפלטו מהילדה המסכנה. היא הייתה כלואה בנשמתה, והוא דיבר מתוכה. הגוף של הילדה הרג איש, אבל זה בעצם הדיבוק ששלט עלייה. היא סימנה על בטנה 'help me' אך הנפש שלה עשתה את זה, לא השד.
השד היה דיבוק. הוא נדבק אלייה, בניגוד לרצונה. והיא פחדה, והיא לא הביעה זאת.
היא התלכלכה, הקיאה על אנשים ורק רצתה להרוג ולקלל. האימא שלה התחילה לפחד ממנה, האימא שלה! האימא שלה לא הכירה את הילדה שלה יותר, הילדה שאיתה היא חיה 12 שנים!
האימא ניסתה כל דבר, היא הצליחה לכלוא את ביתה במיטתה כדי שלא תהרוג עוד מישהו, ולאחר מכן הייתה אובדת עצות. עד שלפתע כומר ידוע עשה על הילדה טקס גירוש שדים.
אבל הוא לא הצליח.
וסגנו, ויתר על חייו, בכך שנתן לשד של הילדה להיכנס בתוכו. לאחר מכן הוא רץ ונפל מהחלון, מגובה של 2 קומות והתגלגל במדרגות. ברור שהוא לא שרד.
והילדה סוף סוף המשיכה בחייה, השד לא ניצח אותה, אך למשך חודשים ארוכים, היא הייתה בן אדם נורא והיא אפילו לא זכרה זאת.