הגבול שבין לבין פרק 1

הגבול שבין לבין

עוד כמה שבועות זה מגיע, הרגע הגדול
אני לא יודע אם להגיד שחיכיתי לרגע הזה
אבל כמה חודשים שכל העולם שומע על היום הזה, היום שבו הגבול יפתח
אף אחד לא יודע מה באמת מסתתר מאחורי החומות המסתוריות האלה,
שמעתי סיפורים על מפלצות, רוחות
לפעמים שמעתי שהגבול זה כמו גן עדן וכשהוא יפתח הכל יהיה טהור.
יש כאלה שאומרים שרק אנשים על לב טוב יוכלו לעבור דרכו ולזכות בטיהור של הנשמה,
אבל הכל זה סיפור אף אחד לא עבר דרכו ויצא משם כדי לספר, בעצם אף אחד לא עבר דרכו לעולם
אין איש שיכול להגיד מה מחכה לנו שם
כולם מתכוננים לזה כאילו זה יום הדין, ואולי זה באמת יום הדין.

שוב כמו כל בוקר שאני קם אני עם מחשבות אחרות על מה שהולך לקרות לפעמים אני קם עם סיוטים,

אני והשכנה שלי האמפ לא היו ליד החומות אף פעם,
אמרתי לה שאנחנו חייבים ללכת לשם לראות, ישר אחרי שאמרתי את המילה חומות היא כבר רצה לארוז תיק קטן לדרך.
לא ידעתי כלכך מה מצפה לנו שם, שמעתי מאנשים שזה שתי חומות בגודל של כמה בניינים.
כל הדרך לשם ניסינו לדמיין מה מצפה לנו
האמפ אומרת שהכל שם מלא עצים ולא יהיה לנו בכלל אפשרות להגיע למקום
אז הסברתי לה שמישהו שאני מכיר הלך למקום ואין שם עצים שזה מדבר,
אני בכלל דמיינתי שתי חומות שעשויות מחול ובגלל זה לא רואים כלום.
האמפ התחילה לצחוק ואמרה שאם זה חול אז אנשים היו יכולים לעבור דרך זה,
עדיין אנחנו לא יודעים למה לצפות.
זה הליכה של ארבע שעות או אם איך שהאמפ הולכת זה יכול להגיע לשש או אפילו שבע שעות הליכה,
היא חייבת מנוחה כל עשרים וחמש דקות,
אחרי כמה שעות הליכה שעדיין לא ראינו שום סימן לחומות, עצרנו ליד סלע גדול מתחת לעץ ענקי שלא שבקושי ראינו את הסוף שלו.
האמפ הוציאה סנדוויץ עם חמאת בוטנים והתענגה עליו כאילו היא לא אכלה שנה,
אני הוצאתי מהתיק כמה עוגיות שדחפתי לתיק ובקבוק מים.
אחרי הפסקה של כמעט שעה, שבזמן הזה כבר היינו יכולים להגיע,
סגרתי את התיק שמתי אותו על הגב והמשכנו בהליכה לכיוון החומות.
היה כל כך חם שבאיזשהו שלב הורדתי חולצה, האמפ התבכיינה על זה שהיא לא הביאה חולצה קצרה ובנוסף היא באה עם כפכפי אצבע, אני באתי עם נעלי ספורט ידעתי שנלך הרבה, כל הדרך היא התחננה שנתחלף, רק שהיא כמה מידות מתחתיי אז ויתרנו,
המשכנו ללכת וכבר הגעתי למצב שחשבתי שעשיתי טעות שבאנו לפה, ואולי בכלל הלכנו לאיבוד אולי טעינו בדרך
אבל ברגע שחשבתי את זה ראינו מרחוק משהו עצום שכיסה את הכל זה היה כל כך גבובה שלא ראינו את הסוף של זה,
ישר חייכנו אחד לשני ורצנו לכיוון
נעצרנו ליד החומות ולא הצלחתי לסגור את הפה, הסתכלתי לעבר האמפ וראיתי שגם היא המומה, אלא היו שתי חומות ארוכות שנראה כאילו הם לא נגמרות אף פעם, היה נראה כאילו הגובה שלהם מסתיים בירח
הם היו עשויות ממתכת בצבע כסף
כל ההליכה הזאת הייתה שווה את המראה המדהים הזה.
אני והאמפ נשכבנו מול החומות ולא הצלחנו להפסיק להביט בהם נראה כאילו הסיפורים על גן עדן באמת נכונים, עשה לי צמרמורת בכל הגוף רק מלראות את הדבר העצום הזה,
לא שמנו לב לזמן ושכבנו שם כמה שעות
כאילו זה הפנט אותנו,
כבר התחיל להחשיך ולא יכולנו לחזור את כל זה עכשיו, גם היינו עייפים מכדי לחזור
החלטנו שנשאר כאן הלילה ומחר על הבוקר נתחיל לחזור חזרה הביתה,
למזלי הבאתי לנו שתיה וכמה חטיפים שנוכל לנשנש בדרך,
נשכבנו שוב מול החומות והתחלתי לחשוב מה יש מאוחרי החמות האלו, ידעתי שהם לא נבנו בעצמם, מישהו או משהו בנה את הדבר העצום הזה, מה שגרם לי עוד יותר לחשוב מה יש מאחוריהם,
האמפ נרדמה, ניסיתי גם להרדם אבל לא הצלחתי הייתי שקוע במחשבות והאמת שלא הצלחתי לעצום עיניים ולהפסיק להביט בחומות, ניסתי לעצום עיניים ולאט לאט הרגשתי שאני נרדם
לפתע שמעתי רעשים לידינו קמתי בבהלה לראות מי נמצא כאן, ישר הערתי את האמפ
הסתכלנו מסביבנו ולא ראינו אף אחד וגם הרעש נעלם, יכול להיות שחלמתי את זה, אמרתי להאמפ שתחזור לישון מחר יש לנו עוד דרך ארוכה, אני המשכתי להסתכל לראות שאין אף אחד באיזור
אני מסתכל לאורך החומה עוצם עיניים ומנסה להירדם שוב
אחרי כמה רגעים אני שוב שומע רעשים אני קם שוב בבהלה לא מסתכל מסביב ועדיין לא רואה איש מרחוק אני רואה אור מהבהב
הלכתי לכיוון האור שהיה נראה שהוא ממש רחוק ממני וככל שהתקרבתי היה נראה שגם הוא מתקרב אליי
רציתי ללכת להעיר את האמפ אבל נתתי לה לישון חשבתי שאני שוב מדמיין,
התקרבתי לאור ונדהמתי לגדול שהאור יוצא ממשהו שנראה כמו מנעול גדול,
אני מתקרב יותר ורואה שכתוב בגדול דיגו
באותו רגע שראיתי את זה רצתי לעבר האמפ, הערתי אותה היא קמה בבהלה לא הבינה מה קורה,
אמרתי לה שתבוא מהר יש משהו שהיא חייבת לראות, אני מצביע לעבר האור ומגלה שהוא נעלם,
לא הבנתי מה הולך פה הלכנו לאיפה שראיתי את האור ולא היה שם כלום,
האמפ שאלה אותי מה ראיתי
אמרתי לה שראיתי מרחוק אור וכשהתקרבתי אליו היה משהו מן מנעול שממנו יצא האור והיה רשום למעלה דיגו, היה רשום למעלה את השם שלי!