החתול הסופר
לא מזמן הבנתי מאיפה צירוף המילים בה. לית ליה- אין לו, אית ליה- יש לו.

השעון -פרק א'- (מאוד ניסיוני)

החתול הסופר 21/04/2014 641 צפיות 2 תגובות
לא מזמן הבנתי מאיפה צירוף המילים בה. לית ליה- אין לו, אית ליה- יש לו.

לאחר שירד מהתחנה, הוא עלה במדרגות לעבר היציאה. לאחר שיצא משם, יונה קטנה התיישבה לידו. היא נראתה די חברותית, וארת'ור, כאחד שאין לו בעיה עם בעלי חיים, הרים אותה. ברגע שהרים אותה, שם לב לכך שהיא מזיזה את רגלה בצורה לא נוחה למראה- היא נשאה פתק קטן-

"פגוש אותי באחת-עשר בלילה, ליד מסעדת "עץ האורן"."

ארת'ור ידע כי מדובר באחד מעמיתיו, שנהג להתל בו מדי פעם. מעט לפני השעה שנקבעה, הוא נכנס למסעדה. גבר גבוה ושרירי למראה, לבוש במכנסי חאקי ארוכים ובחולצה שחורה מלוכלכת.

"שב." אמר הגבר. ארת'ור התיישב לידו, וכבר החל להבין שזה לא היה מי שחשב.

"שמעתי שאתה פיקח. ואנחנו צריכים אנשים פקחים." אמר. קולו היה נשמע צרוד, הוא נעץ את מבטו בו, כאילו עוקב אחרי עיניו, כשהן רצות ממקום למקום, בוחנות את הקירות.

"יש לי עיסוקים, אני לא מחפש עבור עבודות מזדמנות." אמר בתקיפות.

"זו לא הייתה שאלה." אמר ולפת בזרועו של ארת'ור, והוא היטה אותה הצידה ולחץ בזרועו השנייה על זרוע הגבר בחזקה. הגבר שלף את אקדחו וכיוון אותו לעבר החזה של ארת'ור, והוא נאלץ להרפות.

"אתה לא נחמד." אמר ארת'ור בעוד שהגבר מוליך אותו לעבר מכוניתו. היא הייתה שחורה ומבריקה, והמושבים בתוכה היו מרופדים בעור חום יקר. בסוף הנסיעה, הגבר הוציא את ארת'ור מהמכונית, ומשך אותו אחריו לעבר מבנה קטן. למעשה המבנה היה מורכב ממספר קומות תת-קרקעיות. ארת'ור נכנס בלית-ברירה* למבנה, הלך לאורך מסדרון הקומה הראשונה והוכנס לאחד החדרים.

גבר אחר, בשנות השלושים לחייו, הושיב אותו על כיסא ברזל לא-גדול, והתיישב מולו.

"אם אתה רוצה לחיות, הייתי ממליץ לך לעקוב אחר הפקודות שלך. כל עוד תתנגד, לא נספק לך מים ומזון. ואני מנחש שאתה תזדקק לזה בעוד זמן מה." אמר הגבר.

"מה אתה רוצה ממני?!" נהם ארת'ור לעברו ודפק בחזקה על השולחן שהפריד ביניהם.

"יש משהו שאנחנו רוצים לנסות." אמר. הוא שלף מכיסו שעון כיס מוזהב ואליו מחוברת הייתה שרשרת כסף. המחוגים זזו לכל מיני כיוונים, זיזים רבים נעו קדימה ואחורה, וגלגלי שיניים רבים הסתובבו להם.

"הבט." הוא לחץ על אחד מהכפתורים, וגלגלי השיניים חרקו ברעש אדיר. רגליו של ארת'ור כאבו והוא הרגיש כאילו רגליו מתמוססות. רהיטי החדר רעדו מעט, עד שהוא הרפה מהכפתור.

"אבל זה לא הכל," אמר וזרק עט לאוויר, ולחץ שוב על הכפתור. העט רעד במקומו, כאילו הוא תלוי באוויר. הוא הרפה מהלחיצה והעט נפל לתוך כף ידו.

"בתוך השעון הזה יש חומר מעניין שגורם לדברים לעצור, למרות התנגדותם. אבל גלגלי השיניים בסוף יישחקו. השתמש בו בחכמה." הוא הושיט לארת'ור את השעון.

"אנחנו צריכים שתביא לנו מישהו בשם אלפרד וויליאמס,"

"הוא יודע יותר מדי." אמר ויצא מהחדר, מותיר לארת'ור מספר מסמכים.


תגובות (2)

זה נישמע מעניין
תמשיך ^^

21/04/2014 23:52

המשך!

22/04/2014 07:04
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך