ל.ר.י
להמשיך??מה דעתכם?אהבתם?

זה לא קל-פרק 1 (ניסיון)

ל.ר.י 12/10/2014 580 צפיות אין תגובות
להמשיך??מה דעתכם?אהבתם?

"יש לנו קשרים בכל העולם,אז איך ייתכן שאין לנו אף איש קשר בישראל."
שואלת דיאן,הצועדת במעגלים על נעלי העקב המחודדות שלה,ומיישרת כתגובה מלחץ את חליפתה אשר תפרו במיוחד בשבילה,במיוחד במידותיה.
היא נמצאת במשרדה הגדול והמרווח,ומולה נמצאים חמישה אנשים אשר בוטחת בהם יותר מכול.
ג'ים שומר הראש שלה,וויל עורך הדין שלה,בלה חברתה הטובה,ופיטר חבר ילדות ישן ולידו בנו לאון.
כל האנשים האלה חלקו את אותה הרגשה כלפיי דיאן,
דאגה.
כבר כמה ימים עברו מאז ביתה הצעירה ברחה מן המדינה,יותר נכון ברחה מאמה החונקת.
בכל אותם ימים ניסתה לברר דיאן היכן ביתה,היא בקושי אכלה אוו ישנה,רק חשבה על ביתה בת השמונה עשרה המשוטטת בחוץ שם בעולם.בלעדיה.
ועכשיו שעה אחת ספורה עברה מאז שדיאן קיבלה את הבשורה היכן ביתה ואינה מסוגלת להפסיק לנוע בעצבנות.
לא רק בגלל שגילתה שהיא במדינה הכי רחוקה ממנה אלא בגלל שלא היה שם אף אחד שיוכל להחזיר את ביתה חזרה הביתה,אלא בגלל שלא סמכה על אף אדם שיוכל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.
כל האנשים שעליהם היא סומכת נמצאים ממש כאן בחדר הזה.
":דיאן תשבי אנחנו כבר נמצא פתרון."אומר פיטר.
ומסתכל על דיאן בדאגה בעיניו הכחולות החדות.
דיאן הסתכלה עליו ואחרי זה על כל הסובבים בחדר והרגישה צורך כבד לבכות ולהתייפח.
היא התישבה באבסה מותשת מן הימים שעברו עליה על הלילות ללא שינה.
היא הייתה מרגישה רגועה יותר אילו היה מישהו איתה שם בישראל.
אבל אין איתה שם אף אחד רק היא לבד,במדינה אשר זרה לה.
כום ניסו לשלוח לה מילות ניחום בבת אחת האדם היחיד שלא פצה את פיו היה לאון שהיה נראה דיי מבואס מהעניין הזה כי הבת של דיאן ולאון הם החברים הכי טובים ואפילו היא לא שיתפה אותו בהחלטתה לעזוב.
הוא כועס עליה על זה שהעזבה והשאירה אותו כאן לבד.איתם.
למרות שבסתר ליבו הוא מבין למה היא עזבה.
דיאן היא אמא טובה אבל הפרק בספר של ההורים שבו הם צריכים לשחרר ולתת לילד שלהם עצמאות לא ברישמות שלה.
בגלל זה מריסה הבת שלה חברתו הטובה ביותר עזבה.
דיאן הסתכלה על לאון מרוכזת בו כל כך שגבותיה התקמטו ממחשבותיה.
לאחר כמה דקות של בהייה ממושכת בלאון עיניה של דיאן האורו.
"לאון אתה תסע אליה"אמרה בשמחה יודעת שלאון לא יתנגד הכלל לנסוע במטוס הפרטי של
דיאן ובבמיוחד עם כל ההטבות שם.
ועוד לנסוע ולשמור על מריסה שם בלי ההשגחה של אף אחד מההורים שלהם שיגידו להם איך לחיות את חייהם זה היה מאוד מפתה.
אבל במחשבה שנייה כל חייו היו כאן כל חבריו כל ילדותו התבססה על המקום הזה על המשרד הזה ממש.
איך יוכל לעזוב את כל זה?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך