לא מגיע לה פרק 1

05/10/2016 684 צפיות 5 תגובות

כששירה בת ה8 קמה בבוקר , היא לא ציפתה לראות את מה שקרה .
הבית הפוך , אחיה הגדול יונתן שכוב על הרצפה כולו מכוסה דם .
שירה רצה חזרה לחדר מרוב בהלה , לא האמינה למראה עינייה , וכשחזרה ראתה את אותו סיוט בעינייה .
שירה רצתה לצרוח , לברוח , להזעיק עזרה . אבל ידעה שזה מיותר . מה שקרה קרה
שירה התיישבה ליד אחריה ושאלה "איך זה קרה?" הוא פשוט חיבק אותה ובכה .
" הוא עשה לך את זה ?" . יונתן ידע למי היא מתכוונת והינהן.
שירה קמה והתחילה לנקות ולסדר תוך כדי טיפול באחיה .
יונתן חשב לעצמו שלפעמים הוא שוכח שהיא רק בת 8 , היא מתנהגת כאילו היא האחות הגדולה מבין שניהם .
אבל תמיד היה מיישב את זה בכך שזה לא אשמתו הוא נפל לאותו בור , והבטיח לעצמו שלא ייתן לזה להימשך עוד . השאלה איך ?!


תגובות (5)

ממש אשמח תמשיכי!!

05/10/2016 22:10

    תודה :) אני אעלה את ההמשך עוד מעט .

    05/10/2016 23:34

ראשית, מיכל, ברוכה הבאה לאתר. ממליץ לך בחום להגיב על סיפוריהם של אחרים, ולהיות חלק פעיל בקהילת 'סיפורים'. אגב כך, תזכי להכרה, לתגובות, וליותר צפיות.
עם זאת, אל תצפי בשלב ראשון לקבל מבול תגובות. זו קהילה שמתגבשת לאט.

שנית, אורך הפרק סביר בהחלט עבור פרק ראשון. אפילו קצר מדי. בפרקים הבאים כדאי להגיע לסביבות חמש עד שבע דקות. לא נורא אם יהיו חריגות קלות.

שלישית, את סימני הפיסוק יש לשים מיד לאחר המילה, ללא רווח. לאחר סימן פיסוק- חייב לבוא רווח.

מספרים יש לרשום במילים. 'בת השמונה' לדוגמא. 'שנת 2016' ודומיה- חריגים לכלל הנ"ל.

"התיישבה ליד אח(ר)יה" – טעות הקלדה, רי"ש מיותרת. מומלץ להגיה את הפרק טרם העלאתו.

מצפה להמשך.

תנו לחיות!! חיות.

05/10/2016 23:59

    חחח תודה :) וזה פעם ראשונה בחיים שכתבתי סיפור אני לא מאמינה שבכלל רשמתי אותו במקום כל שהוא … אז לאט לאט אני אקח את הארות ..
    וסתם שאלה .. מה אתה חושב על הכתיבה שלי ?

    06/10/2016 00:05

ברוכה הבאה.
הנה טיפ קטן ממני:
"הבית הפוך, אחיה הגדול[,] יונתן[,] שכוב על הרצפה [ו]כולו מכוסה דם. שירה רצה חזרה לחדר מרוב בהלה(,)[. היא] לא האמינה למראה עינייה[.] (, ו)כשחזרה[,] ראתה את אותו סיוט בעינייה ." – תוכן סוגריים מרובעים צריך להוסיף ותוכן סוגריים עגולים להוריד. יש סיבה (ממש טובה) למה שירה רצה חזרה לחדר. יכלת לתת כאן נופך רגשי אדיר. לדוגמה: "יונתן שכב על הרצפה. לתדהמתה, היא ראתה אותו מכוסה בדם. היא לא יכלה לשאת את המראה וברחה חזרה לחדר. מוחה סירב לספוג את מה שעיניה ראו. זה לא יכול להיות אמיתי. אין שום הגיון במה שראתה. היא החליטה לצאת מחדרה כדי להיווכח שאין אמת בתמונה שראתה, אך שוב עיניה בהו בסיוט ממקודם אשר התממש שוב מול עיניה."

בהצלחה :)

06/10/2016 23:14
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך