mikacohen_8
הפרק השניי D:
וואי אני ממש שמחה שאהבתם (:
מקווה לעוד קוראות..
תגובות ואני ימשיך.. <3

פרק 2- פנימית הודסון

mikacohen_8 03/09/2013 766 צפיות 3 תגובות
הפרק השניי D:
וואי אני ממש שמחה שאהבתם (:
מקווה לעוד קוראות..
תגובות ואני ימשיך.. <3

הצבתי תמונה עם מסגרת שחורה על הדלפק שהיה ליד מיטתי, תמונה שלי ושל משפחתי.
נשכבתי על המיטה בעייפות, כיוונתי את השעון המעורר ל-7:00 בבוקר, הדלקתי את המנורה הקטנה שהייתה על הארון והתחלתי לקרוא את סדר ארוחות הבוקר, הצהריים והערב.
נערה בגילי נכנסה לחדר, שיערה היה ג'ינג'י קצרצר והייתה לה חולצה בצבע חאקי.
"שלום את בטח אלכס, אני לוסי נעים להכיר." היא חייכה חיוך רחב והתקדמה לכיווני כדי ללחוץ את ידי, "היי לוסי." חייכתי חיוך עייף, "צריכה סיור?" היא שאלה בהתרגשות, "האמת שאני עייפה אבל בסדר.." "יש!" היא צווחה בשקט ומשכה בידי, "כאן זה חדר האוכל, את יודעת מה השעות פה נכון?" "כן התחלתי לקרוא את זה הרגע." חייכתי לה חיוך צדדי, מסדרון ביה"ס היה מלא בילדים שדיברו עם חבריהם.
"כאן זאת הספרייה, בואי." אמרה לוסי בשקט, "אוקיי" נאנחתי, שנכנסנו לאולם, מאות ספרים נפרסו מהרצפה עד הגג הלבן, שטיחים היו מפוזרים בצורה מדויקת על הרצפה, ושולחנות עגולים היו מפוזרים עם כסאות מרווחים מעור בכול מקום כמעט.
התיישבתי על כיסא מעור, "נו בואי כבר.." אמרה לוסי וחייכה בזמן שניסתה להוציא ספר היסטוריה מהמדף השלישי, "תני לי לעשות את זה." טיפסתי על סולם גלגלים שעמד ליד הארון, "תודה." היא חייכה ולקחה את הספר מידי, "היום זה יום שישי אז מותר להיות בחוץ, להראות לך קצת את המקום?" היא ניסתה לסמן לי כן, "לא היום לוסי אבל תודה." "אבל מחר לומדים.." היא עשתה פרצוף עצוב ומאוכזב וקיפלה את ידיה, "בסדר נו." נאנחתי ויצאנו מהספרייה, היא הובילה אותי לדלת הראשית שהייתה מהודרת בזכוכיות צבעוניות.
"בואי אחרי" היא לחשה והחזיקה בידי, רצנו בתוך שדה ירוק של דשא, "לוסי אבל זה מגרד" התעצבנתי והתחלתי להרביץ לדשא, "את יודעת שלהרביץ לדשא זה לא יעזור, נכון?" שאלה אותי לוסי, הנהנתי ונשכבתי על הערימה הגדולה שהתאספה בצד בימות הקציר, "אוף נו זה מגרד!" אמרתי בכעס והתחלתי להתגרד, "אם זה מגרד למה נשכבת על זה?" שאלה לוסי והביטה בי בפליאה, "לא יודעת," ניסיתי להתחמק מהשאלה, "טוב צריך ללכת, כיבוי אורות" אמרה לוסי ומשכה אותי בידה הלבנה, "אוקיי…" נאנחתי ורצתי אחריה, "יותר מהר אלכס לפני שינעלו את הדלתות ונתקע בחוץ." רצתי ממש מהר עד שעקפתי את לוסי, נכנסנו 2 דקות לפני כיבוי אורות.
היא פתחה את דלת חדרינו במפתח מהודר בצבע זהב והניחה אותו על השולחן שעמד מולנו, המיטות היו מסודרות לגמרי. "טוב לוסי אני הולכת להתקלח ולישון," "גם אני.." היא צחקקה ולקחה מגבת בידה מהארון הקטן שליד מיטתה, "חיכיתי לרגע הזה שתהיה לי שותפה." היא חייכה והוציאה חולצה לבנה קצרה ומכנס טרנינג עבה, "איפה המקלחות פה?" שאלתי ומשכתי באפי, "בואי אחרי.." היא חייכה ויצאה מהחדר.
הלכנו 5 דקות, עד שהגענו למקלחות. למזלי אלה לא היו תאי ברזל חשופים, לכול אחת הייתה מקלחת נפרדת בצבע כחול בהיר, מול המראה עמדו לפחות 30 בנות שסידרו את שיערם ושמו איפור, נכנסתי למקלחת וחיכיתי עד שהמים החמים ליטפו אותי, לקחתי את השמפו שהיה מונך על מדף ברזל קטן שהיה ליד הברז, חפפתי את שיערי בעדינות והורדתי את השמפו, יצאתי החוצה עם מגבת לבנה על גופי. סירקתי את שיערי, ולבשתי את כותונת הלילה, יצאתי מכיוון המקלחות והתקדמתי לחדרי.
נער עם שיער בלונדיני עמד מולי, "מה אתה עושה פה?" "אלה מגורי בנות." אמרתי לו והמשכתי לסרק את שיערי השחור, "אני מחכה לחברה שלי יש לך בעיה?" הוא שאל והתקדם לכיוון לוסי, "לא." לחשתי והמשכתי ללכת לחדרי, לוסי התקדמה לעברי לאחר שחיבקה אותו ואמרה לו לילה טוב, "לא אמרת לי שיש לך חבר…" אמרתי והסתכלתי כלפי מטה, "אה כן יש לי חבר." "עוזר מאוד." גיחכתי בשקט ופתחתי את דלת חדרינו.
"לוסי, אני בטוחה ששמעתי מישהו נושם." "בטח עכבר, את יודעת." "לא נו לוסי זה רציני." "תאמיני לי אני קצת יותר זמן כאן ממך" היא אמרה. פתחתי את החלון, וצל שחור התנופף מעלי.
"צודקת זה בטח ציפור או משהו.." נאנחתי ונשפתי אוויר מהחלון הפתוח. זאת לא הייתה ציפור וזה ברור. קלעתי את שיערי לצמה ארוכה ונשכבתי על המיטה, מדבקות זוהרות בצורות כוכבים האירו את התקרה, "שיט!" צווחתי בשקט ולקחתי את הדפים שגרייסי השאירה לי על השולחן, הדלקתי את המנורה הקטנה שהוצבה ליד התמונה של משפחתי והתחלתי לקרוא מה שכתוב שם:
זמני ארוחת בוקר- יום ראשון-7:00 יום שני-7:00 יום שלישי- 7:30 יום רביעי-7:00 יום חמישי 7:30
יום שישי-7:40 יום שבת-המזנון פתוח עד 12:00.
זמני ארוחת ערב- יום ראשון-19:00 יום שני-19:20 יום שלישי-19:00 יום רביעי-20:00 יום חמישי-19:30 יום שישי- 20:00 יום שבת:21:00.
וככה זה המשיך, קראתי את כול הדפים שהיו שם, לא הרבה אבל עדיין מעייף, כיביתי את מנורת הלילה והחזרתי אותם לשולחן, "לילה טוב לוסי." לחשתי וחייכתי אליה, "לילה טוב." היא ענתה וליטפה את שיערה.


תגובות (3)

ממש יפה, אני כבר רוצה לגלות מה היה הצל ההוא… תמשיכי^^

03/09/2013 13:12

מזכיר "תיכון לילה"….

03/09/2013 13:25

מיכל זה טוב או לא טוב..?
לא קראתי את הספר הזה.

05/09/2013 02:13
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך