שקיעת האדם הבודד פרק 1

זה היה לילה מעונן, הירח המלא הציץ מבין הכוכבים, אורו היה זך ורך.
הרחוב בעיר הגדולה ניו יורק היה שקט, אולי אף שקט מדי, לפתע בתוך הדממה נשמע קול, " היי ברוס חכה לי!" אדם רחב מימדים במעיל גדול הלך במהירות ברחוב, עיניו נראו כאילו היו ממוקדות במשהו, אך לא היה דבר מולו, ידיו היו בכיסי מעילו, לראשו היה כובע שעליו הייתה נוצה ירוקה, האדם הזה הוא ברוס לני בלש פרטי שחוקר מקרים גדולים לכל מיני ארגונים ואישים, מאחוריו השתרך ג'ון תומפסון העוזר שלו, "חכה, חכה!" הוא צעק, "אם תיכנס לשם עכשיו אתה תסכן את חיי שנינו ואת הנערה!" "הרווח לא מגיע ללא מעט סכנה".
שני הגברים הלכו לעבר בניין נטוש בקצה הרחוב, ברוס נכנס חסר פחד לבניין, עוזרו השתרך אחריו.
הם עלו מספר קומות ונכנסו לחדר שדלתו הייתה צבועה באדום, צבע הדם.
בפינה ישב איש זקן שעישן כפי שנראה כסיגר קובני, הוא הניח אותו במאפרת, ואמר: "ידעתי שתגיע, אתה תמיד מקבל את המקרים הכי משוגעים", "על אף שהיינו ידידים קרובים אני לא בוחל בשום אמצעים, איפה הנערה?!" ברוס צעק בקול חזק וסמכותי, לפתע מפינה אפלה בחדר יצא אדם עם שיניים צהובות, כמעט שחורות שהחזיק בנערה מעולפת, כנראה מסוממת, והוא הצמיד את סכינו לצווארה.
"צעד אחד לא נכון, ומותה יהיה בידיך", אמר האיש המגעיל, בקולו המחוספס ביותר כנראה מעישון יתר.
"כעת", אמר האיש הזקן, "הושט את ידיך ותן לעוזרי הנאמן כאן לחתוך אותן!" "אם לא תעשה כן", הוסיף מות הנערה יהיה בידיך!" והאיש המגעיל צעק "קדימה שלוף אותם מהכיסים, בחור גדול!" ברוס צעד במתינות לעבר האיש המגעיל, דפיקות ליבו של ג'ון עוזרו של ברוס נשמעו בבירור בחדר.
"אוקיי, אני רוצה לראות את הידיים שלך מקרוב לפני שאני חותך אותן, דממה נוראית השתררה.
ברוס החל להוציא את ידיו מכיסיו הארוכים, האיש המגעיל קירב את ראשו לבחון, לבחון ולחתוך, לפתע נשמעו יריות, ג'ון תומפסון נשם לרווחה שנזכר שבשתי כיסי מעילו של ברוס היו אקדחים טעונים ומוכנים לפעולה, היריות חוררו את ראשו של האיש המגעיל, ברוס הורה לעוזרו לקחת משם את הנערה למקום מבטחים, הוא צעד לעבר האיש הזקן עם העיניים המבוהלות שלפני דקה נראו עיניו כעיניים של רוצח חסר רחמים.
ברוס הצמיד את אקדחו הימני לרקתו של האיש הזקן, "לא תחטוף יותר נערות תמימות", אצבעו של ברוס הייתה הדוקה על ההדק.
"אתה מתבלבל", אמר האיש הזקן בקול מביע גיחוך, "אני מקורב לאנשים חשובים, אני אשתחרר מהכלא לפני שאני איכנס אליו, ואז אני אחזור ל"עסקים" בכל הכוח!" פרצופו של האיש הזקן נראה מביע סיפוק.
"יש לי משהו מיוחד, שאין לאנשי חוק אחרים, אתה יודע מהו?" הזקן חייך ובצחוק רועש צעק "לא מה?" וברוס ענה: "רשיון להרוג", נשמעה ירייה.
ברוס ירד מהבניין, בחוץ חיכו לו אנשי חוק אחרים שלחצו את ידו, ג'ון הגיח מאחת המכוניות והודיע שהנערה בטוחה, "אה וגם", "כן?" שאל ברוס בקולו הבטוח, "יש מקרה בעיירה קטנה של רציחות מסתוריות שקורות שם, נקראנו לפענח את המקרה, המרחק הוא רק מספר שעות במטוס ועוד בערך שעה במכונית שכורה", "אם כך", אמר ברוס, "לשם נלך".