שקיעת האדם הבודד פרק 6

ברוס וטוד התקדמו לעבר ספסל עץ רעוע והתיישבו עליו בקשיחות.
ג'ון שלא היה לו מקום לשבת, פשוט עמד.
"אתה זוכר את המסעות המטורפים שהיו לנו בקרטל הסמים המקסיקני"?
הבלש חסר הפחד חייך חיוך של סיפוק, של הנאה, חיוך שמראה שהוא אוהב להיזכר בימים עברו.
"עכשיו אתה רק בלש פרטי שחוקר מקרי רצח וכאלה, פעם נלחמנו נגד כנופיות, נגד אירגוני פשע אמיתיים, לא מקרי רצח קטנים, מקרים שהיו יכולים לקבוע את גורלן של מדינות שלמות".
"מיהו זה שלידך"?
"זהו העוזר שלי ג'ון תומפסון".
ובקידה מלאת כבוד אמר ג'ון" "נעים להכיר אדוני".
"הוא נראה בחור חביב, רוצה לספר לו על הפעם בא הצלנו את הנערה ומשפחתה כשקרטל הסמים המקסיקני, חטף אותם למען כספם ורכושם"?
"אני אשמח", ענה ברוס, "ג'ון כדאי שתקשיב טוב".
"לפני כחמש עשרה שנה, טוד ואני היינו נלחמים נגד כנופיות ואירגונים שרצו לעשות מהפכות, לשבור מדינות שלמות, שהלכו נגד החוק בכל דרך אפשרית".
ג'ון בלע את הרוק והקשיב בעיניים פקוחות לרווחה.
ברוס המשיך: "טוד ואני הלכנו ברחובות מקסיקו החמה, רוכלים וצעקות היו בכל מקום, נשכרנו על ידי משרד הביטחון המקסיקני, לתפוס פושע בשם ריקו מרצואה, בחור מעניין, שלאחר שבע עשרה שנים של עוני החל לטפס במעלה סולם הפשע, או בעצם לרדת, הוא היה הראש של קרטל הסמים המקסיקני שפעל באזור זה של מקסיקו, הוא היה אדם נורא שביצע פשעים רבים".
"טוד ואני הלכנו ברחובות החמים וראינו שני גברים גדולים שהורסים חנות קטנה של עתיקות, שהייתה בפינה נידחת ליד אספסוף גועה, כאוס רציני השתרר ברחובות".
"אצנו לעזרתה, טוד ואני תפסנו את שני הגברים, וריתקנו אותם לרצפה".
"תודה רבה על עזרתכם" נשמע קול רך מאחורי גבינו, בינתיים שוטרים שלפני כן התעלמו מהנעשה לפתע אצו לאזוק את העבריינים כדי לקחת אותם לתחנת משטרה ולקחת את הקרדיט על התפיסה שלנו בשבילם".
"אז הקול הרך חזר לאוויר, "כולם מסביב התעלמו מאיתנו, אם לא הייתם עוזרים לי, למשפחתי לא היה מה לאכול יותר".
"טוד ואני הסתכלנו לאחור וראינו את זאת שדיברה איתנו, נערה צעירה וחיננית, בת 19 בערך, וכך הכרנו את ג'ולי".