give up-3

הרמתי את מבטי וראיתי את עומרי וה "חבורה" שלו ,
"בבקשה תעזוב אותי אפילו ליום אחד " התחננתי לעומרי.
"מה ולא לבלות איתך יום שלם אין מצב " עומרי ענה וצחק לי בפרצוף מרושע , דמעות הוצפו בעיני וראיתי מטושטש , לפני שהספקתי לענות לו הוא כבר משך אותי מהיד .
"תעזוב אותיי ! , תן לי ללכת " אמרתי בקול חנוק ונפלתי על הריצפה פקחתי את העיניים וראיתי את היד שלו מופנת אלי ותוך שנייה הרגשתי את המכה הרגשתי כל כך חסרת אונים באותה השנייה ,
"איי ,דיי בבקשה לא "
"תשתקי כבר כמה רעש את עושה " עומרי ענה ,
"אז מה נעשה איתי היום ?" ענה נער מהחבורה שי עם פרצוף משעשע .
"בוא נראה… קודם כול ניקח אותה למחסן ואז……" עומרי לחש לו משהו לאוזן לא יכול…לשמוע אבל הבנתי שזה לא טוב .
"נשמע טוב " אמר שי בחיוך מרושע
"טוב בואו תעזרו לי לגרור אותה " .
באותו הזמן לא ידעתי מה לעשות אין לי אפשרות לברוח מהם , עם אספר לאמא כמובן שהיא תתחרפן אני אפילו לא יכולה לדמיין את תגובתה ,פשוט נתנתי להם לגרור אותי שיגמר כמה שיותר מהר אבל פתאום ראיתי את אותו הנער שהיה במשרד תעזבו אותה שמעתי אותו צועק ….