NoAdar
שני פרקים ברצף כי הם כבר היו לי על המחשב מוקלדים... אני אפרסם עוד בקרוב

Hear attack-פרק 9

NoAdar 23/11/2014 563 צפיות אין תגובות
שני פרקים ברצף כי הם כבר היו לי על המחשב מוקלדים... אני אפרסם עוד בקרוב

התנשמתי בכבדות וקמתי על רגליי, נאחזתי בחזי שעלה וירד בקצב מטורף וגם ליבי פעם בחוזקה והכאיב לי. קאי קם באיטיות והביט בשעון, שמתי לב שהדירה חשוכה לגמרי חוץ ממנורת הקריאה ששכחתי לכבות לפני שקאי נכנס לבית שלי וסופת הברקים הפסיקה, הבטתי גם אני בשעון וראיתי שכבר שעת ערב מוקדמת.
"אבל איך זה אפשרי? נרדמנו בשלוש." אמרתי והרגשתי שגרוני יבש וטעם של רוק ישן שלט בלשוני, מילאתי שתי כוסות זכוכית במים והגשתי אחת לקאי שחיפש משהו בדירה, הוא הביא לי את הקופסא שבה הייתה השרשרת ושם אותה בידי הפנויה. פתחתי את הקופסה והוצאתי את השרשרת ממנה, התבוננתי בשרשרת ארוכות ואז העברתי את מבטי אל קאי כמבקש רשות, קאי הנהן וענדתי את השרשרת מסביב לצווארי ונתתי לה לקפץ על חזי כשהרגשתי הקלה. צמרמורת עברה בי ולגמתי מכוס המים שלי, מעביר את קצות אצבעותי על התליון
"סוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן שחיכיתי." שמעתי קול נשי קורא מהכניסה ללופט, הסתובבתי וראיתי את לורה, היא עמדה בכניסה עינייה מפוקסות והיא החזיקה בידה הימנית חרב קאטאנה. ליבי החל לפעום במהירות והפלתי את כוס המים לרצפה והיא התנפצה, לא ידעתי מה לעשות והרגשתי איך פניי הופכות ללבנות, קפאתי במקומי ונשימתי נעצרה לכמה שניות שהרגישו כאילו קרו בהילוך איטי. לורה התחילה לרוץ אליי אבל קאי קפץ וחסם את ההתקפה שלה, הוא תפס את מפרק היד שלה וסובב אותה. היא הסתובבה ביחד איתו ולקחה כמה צעדים אחורה, היא נראתה מופתעת אבל התאוששה במהירות כשקאי תפס את המטאטא שנשען על דלת חדר האחסון ובתנועה מהירה הוריד את הראש ממנו. שניהם נעמדו בעמדות קרב ולורה ניסתה לתקוף אותי עוד פעם, קאי חסם אותה והדף אותי אחורה לתוך חדר השינה שלי. נכשלתי אחורנית ונפלתי על המיטה בחדר שלי, חזרתי לחושיי ונזכרתי
'אני שומר את האולר שלי במגירת השידה!' קמתי על רגליי והתחלתי לחפש את האולר, שמעתי אנקת כאב וחבטה. הסתובבתי במהירות כשתפסתי את האולר והסתרתי אותו בשרוולי, ידיי החלו לרעוד כשראיתי את לורה מתנשפת. הייתה לה צלקת מעל עין ימין שדיממה לאיטה ושביל דם שירד מקצה פיה וטיפטף על הרצפה, היא גיחחה והתקדמה לעברי באיטיות. לקחתי צעד אחורה וכשלתי על הרצפה הישבן שלי שידר זרמי כאב אבל הייתי כל כך המום שלא הרגשתי כלום, לורה הרימה את החרב מעל לראשה והתחילה למלמל משהו לא מובן, ידיי הפסיקו לרעוד ובתנועה מהירה ופתאומית תקעתי את האולר בתוך הבטן שלה ושלפתי אותו החוצה. היא הפילה את החרב מאחוריי גבה ואחזה בבטנה שהתחילה לדמם בכבדות, היא נפלה על הרצפה וניסתה לעצור את הדימום. קמתי על רגליי שבקושי הצליחו לתמוך בי ורצתי חזרה לכניסה, קאי היה נפול על הרצפה וחתך גדול מעל הגבה השמאלית שלו וברגלו דיממו באיטיות והכתימו את הרצפה. תפסתי אותו ועזרתי לו להתיישב על הספה, התקשרתי לאמבולנס והתחלתי להסביר להם מה קרה
'כן, אישה עם חרב תקפה אותי ואת חבר שלי. תשלח אמבולנס וניידת, האישה אהמ.." פסעתי לתוך חדר השינה שלי מצפה למצוא את לורה שכובה מחוסרת הכרה, אבל כל מה שראיתי זו רק שלולית דם והחרב שהיא החזיקה כעדות ל'ביקור' שלה, שמעתי את הפקידה מהצד השני מאבדת את סבלנותה "היא ברחה אבל היא פצועה, אני יכול לבנות קלסטרון אבל עדיף שמישהו מקצועי יעשה את זה." אמרתי וניתקתי את השיחה. שמעתי את אנחותיו של קאי ומיהרתי לחזור אליו, הוא ניסה להתיישר על הספה ובדק אם דם עדיין זולג ממצחו,
"היי, תישאר ככה האמבולנס בדרך." אמרתי והוא נרגע, הוא הביט מסביבו ושאל אותי
"השכנה שלך? לאן היא הלכה?" הרמתי את כתפיי כלא יודע והלכתי לשירותים שלי, הוצאתי את ערכת העזרה הראשונה שלי והתיישבתי שוב מול קאי,
"אבל פצעתי אותה, היא תצטרך להתאשפז או לפחות לקנות אמצעי טיפול בפציעה. היא השאירה את החרב שלה." אמרתי וניקיתי את החתך על מצחו, הבאתי לו גזה נקייה כדי שיחסום את זרימת הדם מהחתך ברגלו שהורמה על שולחן הקפה, הוא היה בכאבים ופרצופו היה עקום, עיניו וגבותיו הצטמצמו והוא נשך את שפתו התחתונה. כשהפרמדיקים נכנסו שמתי לב לפתק קטן שהיה מודבק על החלק החיצוני שלה, קמתי מקאי שהפרמדיקים התחילו להעריך את מצבו והתקרבתי לפתק שהיה כתוב בכתב מסודר
'המשימה הושלמה, אני מחכה לתשלום בארבע עשרה וסנטרל. תזכור את ההסכם שלנו' הכתב היה של לורה ונראה שנכתב מראש. זהו, עשכיו זה ברור, אני לא בטוח בשום מקום ואסור לי לבטוח באף אחד.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך