סיפור קצר

מי אתה מי אתה אני אתה אני מפלצת אם שנים אוכל אדם מ הביפנים אין תרופה למחלה שאני גורם לאט לאט אוכל וגדל אוכל אותכם זה מתחיל משינה כשאתה עוצם
את העיניים אני נכנס דרך העישונים ואוכל את העיניים אני זז מתחת לפנים ואוכל ואוכל ואוכל אני ניכנס ל גרון .

הרך ו רטוב של כולכם ואוכל אני ממשיך לגוף ואוכל ואוכל ואתם צורחים מרגישים כול נשיכה צורחים לעזרה אבל כול אדם שמנסה לעזור אני גם אותו אוכל תמיד אוכל תמיד רעב מחכה לקורבן מחכה לאדם מחכה לאוכל.

(2) בבית ש שומים קולות מ הקירות השעון על 12 עין צליל ש נישמה רק זעקות של עזרה כול דקה, אין אדם שלא שמה אבל למה לתת עזרה, פצעים נטופי זיהום אין טוב בבית הזה רק צרחות לעזרה אין אדם שעוזר ואז הרופאים.
חותכים עד ש מגים לעצמאות אז פותחים את השרירים וחותכים מוצאים את הבשר ואוכלים ה זעקות של הימאות שאוכלים את ה אובר הרופאים פאות אם דם ואנשים סובלים אבל לא מקשיבים.

(3) יוםלילה שקט וצח גופות על המים צפים בלי חיים באדמה ללא פרחים תלויים אל עץ שני גופות של הורים מחזיקים ידים ש השמש עולה אולי אם שלכה אתה כבר לא זוכר אלחתה על האדמה כבר מאה שנה למה לא למות
כבר עורבים מתחילים לאכול אבל אתה עדין ליד העץ מגרש אותם אין לאם עיניים ואין עור אם רק עצמות אבל אתה עדין שעם מגרש את ה עורבים.

אתה הולך למות אין מה לעשות אבל ההורים כבר מתים תצטרף אלאם עוד מעת ואז ה עורבים הולכים לאכול גם אותך.

(4) מה זה בן אדם אם לא מפלצת אין בן אדם כזה לילה כזה זוכרים אנשים השקט ש נמצה בפנים של גופה אין זה השקט שגורם לליבי לחתוך את הגופה ולהוציא את ליבה לקחת נשיכה ולהרגיש את הדם החם שיורד ב גרוני