ספיר♥
הסיפור לא אמיתי. פשוט רציתי להעלות פה את נושא הבריונות.

בריונות

ספיר♥ 21/07/2014 1277 צפיות 9 תגובות
הסיפור לא אמיתי. פשוט רציתי להעלות פה את נושא הבריונות.

נגה הייתה ילדה מלאה,טיפה.רק טיפה.
ביסודי לא ידעה מה זה בריונות. זה התחיל ביום הראשון של כיתה ז'.
שהיא נכנסה לכיתה פתאום הסתכלו עליה מוזר.היא לא הבינה מה קרה.היא הסתכלה על הילדים ואז על הריצפה ואז על הילדים.ואז על הריצפה.
לכמה רגעים השתררה דממה.ואז ילד התחיל לצחוק וחברים שלו נגררו אחריו.ואז הבנות נגררו אחריהם.כולם עמדו סביב נגה ופשוט לא הפסיקו לצחוק.
נגה לא הבינה מה קרה,"למה צוחקים עלי ? " היא אמרה לעצמה בלב.
כל אחד התחיל לזרוק לה קללה "פרה" "שמנה" "דבה" "מכוערת"
כל מילה פגעה בה יותר ויותר. לפתע התחילו לזלוג לה דמעות.היא נגבה אותם עם היד,היא לא רצתה שיראו אותה בוכה כבר ביום הראשון.היא החליטה להתעלם,לקחה כיסא,שמה את התיק לידה והתיישבה.
המורה הציגה את עצמה
"ברוכים הבאים תלמידים אני המורה עמליה" והתחילה לספר דברים על עצמה
לא היה לנגה כל כך אכפת היא נזכרה בצחוק הזה.
ילדה שעד עכשיו נגה כבר קלטה שקוראים לה שקד זרקה משהו על נגה.
נגה הסתכלה וראתה שזה פתק.
"פרה" היה כתוב. והיה מצויר ציור של פרה.
"אל תשימי לב,היא מקנאת בך." נגה אמרה לעצמה.
שקד שמעה את זה."מדברת לעצמך אה?" היא צחקה ועוד ילדים נגררו אחריה וצחקו גם.
נגה הסמיקה.
"מספיק עם זה" המורה עמליה צעקה
באותו רגע כולם השתתקו.נגה הרגישה אשמה.
זה הרגיש כאילו עברה שנה עד שהגיעה ההפסקה.נגה הייתה ילדה די ביישנית,היה לה קשה להתחבר אל אחרים. היא ניסתה להימנע מדיבור עם שקד. אבל שקד כל הזמן התקרבה אליה וניסתה לצלם אותה.בסופו של דבר היא הצליחה.
כשנגה חזרה הבייתה היא ראתה ששקד העלתה לפייסבוק תמונה שלה (של נגה). והיה כתוב "סתם עוד דבה" היו לה המון לייקים והמון תגובות
כמו למשל : "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" "היא מזכירה לי תחת של בהמה" ועוד המון כאלה
זה מאוד פגע בנגה. "אני לא אתייחס והן יפסיקו" נגה אמרה את זה והרגישה בטוחה בעצמה. כעבור שבוע שום דבר לא השתנה כבר היה לנגה אלבום משלה בפייסבוק של שקד. הצחוק הפוגע הדהד שוב ושוב בראש שלה וזה כבר הגיע לרמה שהיא בוכה בכריות בלילה.זה פגע בה,כל כך פגע בה שהיא לא יכלה לשמוח. כעבור חודש הגיע היום הולדת שלה.
בכיתתה של נגה יש לוח תאריכים של ימי הולדת.
היא נכנסה לכיתה וכל הכיתה הביאו לה כאפות היא הרגישה ילדת כאפות. "מזל רע" "תחנקי" היא שמעה מכל עבר.
זה כל כך פגע בה. היא רצתה לשירותים ובכתה ולא הסכימה לצאת משם עד סוף היום.
המנהלת הזמינה את ההורים שלה לשיחה וסיפרה להם שהיא לא הסכימה לצאת מהשירותים כל היום,היא לא סיפרה למה כי היא עצמה לא ידעה.
ההורים כעסו עליה והחרימו לה את הטלפון,אבל זאת לא הייתה הצרה הכי גדולה שלה אז היא לא התבאסה מזה.
מסתבר ששקד ועוד כמה חברות צילמו את ההורים של נגה והעלו לפייסבוק.
"הכיעור מההורים" כולם כתבו לה פה אחד.
כעבור שבוע היא החליטה לחתוך.נמאס לה מהכאב שבלב היא החליטה להעלים אותו על ידי יצירת כאב ביד. "רק קצת" היא החליטה.
זה לא היה כל כך קצת,כל היד הייתה בסימנים.
היא נהנתה מהכאב.לפתע הכאב בלב נעלם.
"עשיתי את זה,אני מאושרת" היא צרחה משימחה.
כעבור שבוע נולדה לה אחות קטנה בשם יובל.
היא הסתכלה על נגה וחייכה.נגה התאהבה בחיוך של יובל,לא היה דבר שהיא אהבה יותר.
כעבור כמה חודשים יובל הקטנה חגגה חצי שנה.הבריונות המשיכה ונגה לא הפסיקה לחתוך.היא התמכרה לזה פשוט התמכרה.
לפעמים היא יושבת לבד וחושבת לעצמה "יובל היא היחידה בעולם שלי,אני אקריב את החיים שלי בשבילה."
לילה אחד שנגה ישנה,שקד פרצה לבית שלה וגנבה את יובל.
בבוקר התעוררה נגה וראתה פתק ליד מיטתה "יובל אצלי ב-♥ שקד"
נגה בכתה את כל החיים שלה. פשוט הלכה למרפסת וקפצה ממנה.


תגובות (9)

זה סיפור יפה, אני יודעת מה זה בריונות מקרוב ואיך זה לחתוך וכל הדברים אלה אבל אני רוצה לתת קצת ביקורת בונה על הסיפור:

1. תוסיפי רגשות, אני מקווה שאת לא יודעת איך זה מרגיש, אבל תוכלי לדמיין.

2. תוסיפי תיאורים של דברים.

3. זהו, בעצם זה הכל.. כל הכבוד על האומץ! אני הייתי מעלה כזה אבל יש לי פה חברה באתר ואני מתביישת לכתוב כי אז היא תקרא. טוב, זמני תם.

תמתמתמתמתמתם ביי

21/07/2014 19:01

וואו כזה יפה כלכך התחברתי לסיפור מדהיםםםם
רק הסוף הרס קצת את הסור כאילו מה היא תבוא בלילה וגנוב את אחותה הקטנה?!
אבל זה ממש יפה יש לך כתיבה מדהימה

21/07/2014 19:08

כל הכבוד שיש לך את אומץ לכתוב על זה אני לא הייתי יכולה לכתוב על הנושא עצמו לא נעים לכתוב על זה .
כי זה מרגיש נורא שזה קורה אני שונאת את המילה עצמה "בריונות "
יש מקרים שבאמת קוראים שזה אמתי ,אותי זה מפחיד ויש יותר גרועים מזה !
מקווה שזה יפסק ומהר!!

21/07/2014 19:15

זה פשוט מרגיש לא אמיתי. סליחה, אבל ככה זה.
הסיפור הזה קצת משחק בלהיות על בריונות. קצת מוקצן ודי מהיר.
שתחטוף את אחותה הקטנה? זה לא הגיוני בכלל. כל כך מהר שונאים אותה? לא הגיוני. שנאה הוא דבר מתפתח. פה לא הרגשתי התפתחות.
אני מניחה שאת מעולם לא חווית בריונות (וגם אני לא) לכן זה קצת קשה להבין את זה לגמרי. לכן אני כותבת רק על דברים שקשורים אליי.
זה נשמע מאוד פוגע, ואני באמת ניסיתי לעדן, אבל אני גם רוצה להיות כנה איתך.
בכל מקרה, אני חייבת לשבח אותך על הכוונה הטובה והמאמץ :)

21/07/2014 21:19

    אני דווקא כן חוויתי בריונות ואני חושבת שהסיפור הוא מייצג את מה שקורה אבל לא את מה שמרגישים. את צריכה לדעתי לתאר יותר, את ההרגשות ומה שקורה ועוד קצת דברים. אבל היה מרגש! כל הכבוד!

    21/07/2014 21:32

    [אני אטומה. מאוד. קחו את זה בחשבון כשאתם קוראים את מה שתקראו בעוד שנייה.]

    צר לי, אבל זה לא ריגש אותי בשיט.
    מובן שלרגש אותי בסיפור בריונות זה קשה מאוד על גבול הבלתי אפשרי, אבל אני לא שופטת לפי זה. הסיפור אמור לרגש, ואותי הוא לא ריגש. ככה זה. ומלבד הרגשות, יש גם בעיות בפיסוק ובתיאורי הרגשות כפי שציינת.
    וכמו שאמרתי, אני לא חוויתי. ובתור אחת שלא חוותה – היא אמורה לגרום לי להרגיש כאילו חוויתי. ולא הרגשתי. קורה.

    21/07/2014 23:41

    אף פעם לא חוויתי בריונות מוגזמת אבל כן סבלתי כמה מקרים שכולם עשו עלי חרם לכמה שבועות
    אני יודעת המון על בריונות אני מאוד מעודכנת בנושא הזה
    תודה על הביקורת אני אכתוב סיפור חדש על בריונות ואני אשתדל יותר☺

    22/07/2014 23:54

ממש ריגשת אותי. יש לך כתיבה יפיפיה ואני חושבת שהנושא הזה מאוד חשוב. אשמח עם תכתבי עליו יותר, תספרי איך את מרגישה לגביו ואני ממש אוהבת את הכתיבה שלך, אני אקרא עוד סיפורים שלך :)

31/07/2014 23:48

אני חושבת שאנשים שחותכים הם קיצוניים, ושהכל היה יכול להסתדר אם הם לא היו כל כך דרמטיים. אפשר לאמר שכן, חוויתי בריונות בחיי, ואם להרחיב קצת אז אני גם אוסיף שהבריונים עצמם הם עד היום האנשים הכי קרובים אליי. לא שהם נחמדים אלי, אבל לפחות הם מרגישים מספיק אשמים כדי לא להתעלם ממני לגמרי כמו השאר. בסך הכל אני מאמינה שאף אחד לא פועל מרשע טהור ושלכל דבר יש סיבה- למשל, אם מישהו צוחק עליך אתה צריך לצחוק איתו ולא להתחיל לבכות ולהשתולל ובטח שלא לפגוע בעצמך. בסך הכל אני די מאושרת בעולם השקט שלי ואין מצב שאני הולכת להתחיל עם סמים וכאלה לא משנה כמה אני לבד.

02/09/2014 03:20
6 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך