דרכו של העולם

הוא תמיד יהיה שם, הוא אף פעם לא עזב. אולי זה מה שמפחיד בו, אי אפשר לעצור אותו, הוא סוג של בן אלמוות.
אף אחד לא יודע מתי הוא התחיל ומתי הוא הסתיים, אבל יודעים שהוא קיים, אי אפשר לפקפק בו.
או שאולי כן?
ליל הקדושים לא היה מפחיד יותר מעולם,
מזג האוויר האפרורי בישר לבאות, אף אחד לא הולך לצאת מזה חי הלילה, חוץ ממנו כמובן.
אתם חושבים שהוא יודע הכל? אולי הוא מסתיר ממנו כמה דברים, אני כמעט בטוח שהוא שומר על משהו.
ולמה הוא תמיד מקשה עלינו להמשיך בחיינו ?
רק אתה יודע במי נתאהב, איך נתנהג ואת מי נאבד..
אבל אנחנו לא יודעים עלייך כלום, זה מה שכלכך מפחיד.
שכמה שנילחם בך, אנחנו לא יכולים לחיות בלעדייך.
אז כנראה שזהו דרכו של העולם, אני מניח.

בעצם, אתם יכולים לקרוא לו אלוהים.

*הזמן הוא בעצם מה שרודף אחרינו, הזמן דן אותנו וממית אותנו.
הזמן הוא ההווה, העבר והעתיד.
העבר שלי מזכיר לי את החטאים והטעויות שלי,
ההווה שלי מורה לי להיות אדם טוב יותר מחר,
והמחר שלי אינו ידוע.