adolldoesnthavefeelings
בראש שלי זה יצא אחרת. אבל זה השתנה בדרך למקלדת. אני לא בטוחה שזה מפריע לי.

העוגן

adolldoesnthavefeelings 05/05/2015 740 צפיות אין תגובות
בראש שלי זה יצא אחרת. אבל זה השתנה בדרך למקלדת. אני לא בטוחה שזה מפריע לי.

האצבעות שלך מלבינות כשאת אוחזת בדפנות הסירה. נאבקת בבחילה ופאניקה.
זה לא משנה אם את יושבת במשרד, או בפארק , אם את מתכרבלת לצידו בקולנוע או חוגרת את עצמך במושב הקדמי. את עדיין בסירה. את מחזיקה הכי חזק שאת יכולה כשהגלים מטלטלים אותך . הסירה קטנה כל כך , בדיוק במידותיך , כשאת נשענת כך על הדפנות קל לדמיין את עצמך טובעת. ים הרגשות סוער סביבך . את בולעת את הבחילה ומחכה לגל הבא. את נזכרת ביום שהכרתם , איך הוא חייך אליך וגלים קטנים של התרגשות סחפו את הסירה שלך . את נזכרת בריב האחרון שלכם , איך כמעט טבעת תחת גלים של זעם ואכזבה . איך נחשול אחד של חוסר ביטחון כמעט שלח אותך למצולות. את בולעת את הבחילה ומחכה לגל הבא. את נזכרת בפעם הראשונה שטיילת לבד , איך גלים גלים של בטחון אחריות וחירות הניעו אותך הלאה. או בפעם ההיא שנתפסת מעתיקה במבחן וגלי ההשפלה והבושה שטפו אותך .
את שוכבת במיטה שלך, בחדר שלך , אבל את עדיין בסירה שלך. נזכרת בכאב שכמעט הטביע אותך כשהוא עזב אותך . נזכרת בחוסר הביטחון , בקינאה ובבדידות שטלטלו את הסירה שלך.
מה הפלא שהטלת את העוגן ?
את מזדקפת בסירה שלך , הגלים לא מגיעים אליך יותר. הים לא משפיע עליך יותר.
את מרגישה כאילו טבעת. אבל חלש יותר , עמום יותר.
אולי לא תתקדמי , אולי הנוף לא ישתנה.
אולי תתגעגעי לחלק מהגלים , כי אהבת אותם .
אבל זה שווה את זה, כי העוגן שלך מגן עליך מהכל. מרחיק אותך מהכל.
את קמה בבוקר .שוכחת את הסירה . את חיה את חייך , לא נסחפת יותר , לא מרגישה את הגלים סביבך.
הם קראו לעוגן שלך דיכאון .
את סוגרת את הדלת.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך