יום סגריר אחד

ביום סגרירי אחד, יצא איש נחמד לטיול קצר עם מעיל ומטרייה.
האיש טייל לו, נשם את האוויר הצח, עד שלפתע עיניו פגשו בבחור מסכן,
אשר ישב על הספסל הבלוי שבחורשה, וייבב בחולשה, רטוב כולו היה,
יחף בלי מטרייה, בעוד גשם שוטף וקר יורד.
רחמים התעוררו בלבו של האיש, הרי אי אפשר שלא להושיט יד, לבחור ההוא שבצד. מיד, בלי לחשוב כלל, ובלי לשאול, רץ בחזרה האיש לביתו, לקח עוד מעיל ומטרייה בכדאי לתת לבחור שראה, הוא יצא מביתו במהירות.
האיש רץ בחורשה, התרוצץ וחיפש, אך לא ראה יותר את אותו הבחור.
בינתיים, תוך חיפושים, בלי ששם לב, התרטב האיש מהגשם, והוא, מרוב שרצה לעזור לזר שראה, שכח את המטרייה שלו בביתו.
האיש הבחין כי קר לו מאוד והוא רטוב, ובלית ברירה השתמש במטרייה שרצה לתת לבחור, הוא המשיך לצעוד מבואס בשביל שהחורשה, עד שלפתע רוח נשבה בחוזקה רבה, והמטרייה נמשכה מידו של האיש ונהרסה לגמרי.
האיש נותר לבדו, בגשם הנורא, ונאלץ לחזור לביתו רטוב ומצונן.